הגשת בקשה לתיקון שטח וגבולות

 
|26/02/2015 |

​תדריך להגשת בקשה לתיקון שטח וגבולות


המסמכים הדרושים:

 
  1. בקשה לרישום מקרקעין, חתומה על ידי המבקש ומאומתת על ידי עורך דין.
    בבקשה יפורטו כל העובדות המשמשות יסוד לתיקון המבוקש.

  2. תשריט המקרקעין שהכין מודד כמשמעותו בפקודת המדידות וכן בוקר ואושר ככשר לרישום בהתאם  להוראות שבתקנות המודדים (מדידות ומיפוי), תשנ"ח-1998, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עו"ד ומאושר ע"י מרכז למיפוי ישראל (מפ"י) כהעתק מתאים למקור.
    לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך.
    הערה: יש להקפיד ולבדוק את תאריך אישור התשריט על ידי המרכז למיפוי ישראל. במידה ועברו חמש שנים- אין לתשריט תוקף (תקנה 77 לתקנות המודדים).

  3. טופס "תיאור כללי של הקרקע" חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין.

  4. מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה.
    לא היו בידי המבקש המסמכים המקוריים אלא רק העתקים מהם, יציין זאת בבקשה ויפרט עד כמה שידוע לו, היכן שמורים המסמכים המקוריים.

  5. רשימה שפורטו בה שמו ומענו, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין.

  6. רשימה שפורטו בה פרטי הרישום של כל המקרקעין הסמוכים וכן שמו ומענו של כל אדם שיש לו זכות בהם.

  7. העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, שיכלול פרטים על הבעלים הרשום, מועד הרישום ושטח החלקה; או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, או מטעמו, כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו. האמור בפסקה זו לא יחול אם הבקשה מוגשת מטעם המדינה.

  8. העתק מרישום המקרקעין בפנקסי הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין שיכלול פרטים על הבעלים הרשום, מועד הרישום ושטח החלקה, או אישור מטעמה שהמקרקעין אינם רשומים בפנקסיה.

  9. נסחי הרישום של המקרקעין הגובלים, ככל שאלה רשומים.

  10. אישור של מנהל המרכז למיפוי ישראל, שלא נעשו במקרקעין פעולות בלתי רצוניות, כגון: הפקעה, פרצלציה וכיו"ב.

  11. אישור של מנהל המרכז למיפוי ישראל, שהמקרקעין נמצאים בתחום גבולות מדינת ישראל (כשיש ספק בעניין זה).

  12. אישור של האפוטרופוס על נכסי נפקדים (במקרה הצורך).

  13. אישור מפקיד הסדר מקרקעין, שלא נעשים במקרקעין הליכי הסדר.

  14. תצהיר של המבקש לאימות כל העובדות, הפרטים, המסמכים והרשימות שצורפו לבקשה.

  15. תצהיר של אדם אחר לשם תמיכה בבקשה ובזכות שיש למבקש ו/או לבעלים במקרקעין.

  16. אגרת רשם.

  17. כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.


 

דוגמאות למקרים בהם יש צורך לצרף מסמכים נוספים:

 
  1. כאשר הבקשה מוגשת ע"י יורש של בעל הזכות שטוענים לרישומה - יש לצרף צו ירושה או צו קיום צוואה.

  2. כאשר הבקשה או המסמכים המצורפים לה חתומים על ידי מיופה כוח - יש לצרף ייפוי כוח מאומת כדין.

  3. כאשר צד לפעולה הוא תאגיד-

    1. תעודת רישום התאגיד.
    2. פרוטוקול של אסיפת המנהלים המעיד על ההחלטה לבצע את הפעולה ודרך ביצועה. *
      החתימות על גבי ההחלטה לביצוע הפעולה יאומתו בידי עורך דין.
    3. אישור בכתב של עורך דין או רואה חשבון של התאגיד אשר יכלול את הפרטים הבאים:
      • אישור שהתאגיד קיים
      • אישור כי בהתאם לתזכיר ולתקנון של התאגיד, רשאי התאגיד לבצע את הפעולה המבוקשת.
      • אישור כי המשתתפים באסיפת המנהלים כמפורט בפרוטוקול, הם מנהלי התאגיד ופירוט הגורמים המוסמכים לפעול בשם התאגיד ולחתום בשמו.
    4. אם חלפה חצי שנה מאז נערך הפרוטוקול – יש לצרף אישור בכתב של עורך דין או רואה חשבון המאשר כי התאגיד עדיין קיים ובהתאם לתזכיר ולתקנון של התאגיד, רשאי לבצע את הפעולה המבוקשת וכי הגורמים המפורטים בפרוטוקול עדיין מוסמכים לפעול ולחתום בשמו.

      * כאשר הבקשה נסמכת על ייפוי כוח חתום על ידי תאגיד ועליו אישור הנוטריון כי החותם על ייפוי הכוח רשאי לחתום בשם התאגיד – אין צורך לצרף לבקשה את הפרוטוקול.

  4. כאשר צד לפעולה הוא תאגיד זר -

    1. כל המסמכים המפורטים בפסקה ג בצירוף תרגום מאושר כדין לשפה העברית.
    2. אישור עורך דין ישראלי הבקיא בדיני המדינה שהתאגיד רשום בה, כי התאגיד כשיר לבצע את הפעולה לפי אותם דינים.

  5. כאשר נדרשת הסכמה של צד שלישי - כתב ההסכמה יצורף חתום ומאומת על ידי עורך דין בדרך שמאמתים שטר עסקה.

  6. כאשר מצורפים מסמכים מהותיים הכתובים בשפה זרה - יש להמציא תרגום לעברית, כאשר התרגום מאושר ע"י נוטריון.
    היו המסמכים ערוכים בשפה ערבית או אנגלית - רשאי המפקח  לבקש שיומצא תרגום שלהם, המאומת בדרך שקבע.

  7. כאשר לא רשום מספר זיהוי לצד שם בעל הזכות בפנקסי המקרקעין (או שפרטי הזיהוי אינם תואמים את הרישום בפנקסי המקרקעין) -

    1. הוכחות שונות- מסמכים מקוריים כגון: תעודת רישום (קושאן); שטר מכר/שטר חכירה; אישורי מיסים ישנים;
      הוכחות מאת רשויות הפועלות על פי דין שיש בהן כדי לקשור בין הטוען לזכות ובין בעל הזכות הרשומה.
    2. תצהירים מפורטים של מי שטוען לזכות הרשומה ושל אדם אחר. התצהירים הדרושים ייעשו ויאומתו כאמור בסעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971. על התצהירים להיות מפורטים ולכלול את מקור ההיכרות והידיעה על בעל הזכות בנכס.
    3. מסמכים נוספים בהתאם לנסיבות, להנחת דעתו של הרשם.
 
 

קישורים

 
מדריך זה בא להנחות את הציבור בעיקרי ההליכים ואינו מתיימר להורות או לייעץ בעניינים הקשורים לגופם של רישומים ובדינים החלים עליהם. יש להגיש את המסמכים בהתאם לתקנות המקרקעין ולנוהלי
הרישום, בכל מקרה לגופו