החלטות עקרוניות של ועדת הרישוי

 
​החלטות הועדה בנושאים שונים;

הבהרות לגבי בדיקת הזכאות לקבלת רישיון חוקר פרטי/החלטת ועדה מיום 16.11.17:

 

סעיף 4(א) (4) לחוק קובע כי תנאי לקבל רישיון חוקר פרטי הוא התאמנות במשך שלוש שנים מתוך שש השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת רישיון.

יאמר כי כיום הגשת הבקשה להתאמן כוללת בתוכה את הבקשה לקבלת רישיון חוקר, וזאת על מנת לחסוך ביורוקרטיה מהציבור. מצב דברים זה מעלה את השאלה מהו המועד הקובע למניין שש השנים הקבועות בסעיף 4(א)(4), בהעדר הגשת בקשה פורמלית לקבלת רישיון חוקר.

 

הוועדה דנה בעניין והחליטה כי המועד הקובע למניין שש השנים האמורות הוא בהתקיים התנאים הבאים במצטבר: סיום התאמנות ומעבר בהצלחה של בחינה. בהתקיים שני תנאים אלה, הבקשה שהוגשה לרישיון חוקר פרטי (שהוגשה ביחד עם הבקשה להתאמנות), משתכללת לכדי בקשה תקפה, ועל כן, מועד זה יחשב כיום הגשת הבקשה.

המחלקה תמנה את תקופת שש השנים מהמועד בו התקיים התנאי המאוחר מבין התנאים האמורים.

על מנת למנוע חוסר בהירות, בטופס הבקשה להתאמן, בטופס הבקשה לקבלת פטור מהתאמנות ובמכתב ההודעה על אישור ההתאמנות, תתווסף הערה לפיה הטופס כולל בקשה לקבלת רישיון חוקר פרטי, כאשר מועד השתכללותה של הבקשה יהיה בהתקיים התנאים לעיל. ממועד זה תיבחן תקופת שש השנים.

עוד החליטה הוועדה כי מי שקיבל פטור מלא או פטור חלקי בשל שירות במוסד ציבורי על פי הקריטריונים, ההחלטה בדבר הפטור תהיה תקפה למשך שלוש שנים מיום החלטת הוועדה. לאחר שלוש שנים הבקשה תיסגר ויהיה על המבקש להגיש בקשה חדשה (למעט כאשר במדובר בעבודה מעל עשר שנים במוסד ציבורי, שאז החלטה זו אינה תלויה בתקופת זמן).

 

שינוי אופן העסקת מאמנים בחקירות פרטיות

על פי החלטת הוועדה מיום 28.07.16, ולאחר קבלת עמדתו של משרד הכלכלה, הרי שבין המאמן למתאמן מתקיימים יחסי עובד מעביד, ועל המתאמן להיות מועסק כשכיר אצל המאמן, תוך שמירה על זכויותיו של העובד על פי דיני העבודה ובכלל זה - תשלום שכר מינימום לפחות, הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח לאומי ובריאות, הבראה, ימי מחלה וחופשה. תשלום השכר למתאמן צריך להות על ידי תלוש משכורת כדין.

מכיוון שמדובר בשינוי מהותי מאופן העסקת המתאמנים כיום, אכיפת ההחלטה תהא רק החל מיום 1.3.17.

להחלטת הוועדה המלאה

 

פטור מהתאמנות לבעלי ניסיון במצ"ח

  • על פי החלטת הוועדה מיום 12/06/2014, בישיבה משותפת עם נציגי מצ"ח, הוסכם כי מבקשי הפטור מהתאמנות מחמת שירות במצ"ח, יופנו למדור פיקוח חקירות בתל השומר:
    1. בפקס 03-7377360.
    2. או דוא"ל: cid.supervision@gmail / pikuah6015@gmail.com
  • המדור ינפיק אישור רשמי על שירות צביא במצ"ח, שנקרא: "שירות ביחידת מצ"ח כחוקר פלילי/ רכז מודיעין/ חוקר תאונות דרכים". והמפרט את: הרקורד של ההכשרה (קורסים ותאריכים), התפקידים שבוצעו בשירות (כולל תאריכים), אישור על הסמכה כקצין בודק, השלב המקצועי, דרגת סיום השירות. את המסמך יש לצרף לבקשה. בקשה ללא המסמך כאמור, לא תטופל.

הענקה מחודשת לרשיון חוקר פרטי

  • חוקר אשר לא שילם אגרת רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשך שנה אזרחית אחת או יותר נדרש לבצע הליך של הענקה מחודשת לצורך קבלת רישיון חוקר פרטי. על פי החלטת הועדה מיום 13/08/15 אשר מחליפה לעניין זה החלטות ועדה קודמות, הועדה בוחנת את התנאים הניתנים לשינוי משנה לשנה בעת בדיקת הבקשה. התנאים הנבחנים הם:
    1. עברו והתנהגותו של המבקש (לעניין זה המחלקה תבדוק גם את רישומו הפלילי של המבקש, וכן את עיסוקיו בשנים בהן לא שילם את אגרת הרישיון).
    2. אזרחות ישראלית.
    3. לעניין רישיון משרד חקירות- היותו חוקר פרטי רשוי.
    4. לענין רישיון תאגיד חוקרים- רישום התאגיד בישראל, היותם של חברי התאגיד חוקרים פרטיים, מטרות התאגיד הינן חקירות פרטיות.
  • התנאים אשר הוועדה לא תבחן מחדש הם: היותו של המבקש בגיר, השכלתו של המבקש, תקופת ההתאמנות של המבקש, מעבר בחינה. לעניין רישיון משרד לחקירות פרטיות - 5 שנות ניסיון.
  • כמו כן, המבקש הענקה מחודשת של רישיון חוקר פרטי ימלא טופס בקשה להענקה מחודשת במסגרתו יחתום על תצהיר בפני עו"ד ולאחר מילויו יגיש אל המחלקה.
  • להחלטת הוועדה המלאה בעניין הענקה מחודשת מיום 13/08/2015
  • הוועדה חוזרת על החלטתה מיום 18/06/2015 על פיה היא רואה בחומרה אדם שעסק כחוקר פרטי למרות שלא היה בידו רישיון כדין, והוועדה תשקול הגשת תלונה במשטרה/ אי חידוש הרישיון/ בחינת הגשת קובלנה על ידי קובל מטעם משרד המשפטים.
    1. החלטה זו חלה גם על מבקש שהחל את התאמנותו או שטרם ניגש לבחינה על פי החלטות הועדה הקודמות בענין הענקה מחודשת. מבקש כאמור יפנה אל המחלקה.
    2. החלטה זו אינה חלה על מי שלא היה בעל רישיון בר תוקף מעולם.

החלטה מיום 18.6.15

  • לאחרונה עלו בפני הוועדה מספר מקרים שבהם מועסק או עבד אדם כחוקר פרטי, למרות שלא היה בידו רישיון כדין וכן מקרים שאדם עסק במשרד חקירות בפעולות של מתאמן למרות שלא קיבל היתר לכך מאת הוועדה.
  • הוועדה רואה בחומרה התנהלות זו ולא ניתן לעבור על כך לסדר היום. לפיכך הוועדה מחליטה שבמקרים החמורים בהם מדובר בפגיעה חמורה ומובהקת בייחוד המקצוע לאורך זמן תשקול הוועדה הגשת תלונה למשטרה ואי הענקת רישיון. מקרים אחרים ובהתאם לנסיבות תעביר הוועדה את העניין לטיפול הקובל מטעם משרד המשפטים על מנת שיבחן הגשת קובלנה.

החלטה מיום 19.3.14 בעניין היחס בין סעיפים 10 ו- 13 לחוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה, תשל"ב 1972

  • תאגיד המבקש לנהל משרד חקירות פרטיות כתאגיד נדרש להראות לוועדה בטרם יוענק רישיון תאגיד כאמור, כי לפחות אחד ממנהלי התאגיד עומד בתנאי סעיף 10 לחוק חוקרים פרטיים (כשרות לקיום משרד).

החלטת ועדה מיום 22.8.13 - נהלי התאמנות

  • מבוא:
  • על הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים מוטל, מכוח חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה תשל"ב – 1972, להפעיל סמכויותיה המתייחסות למתן רישיון עיסוק (סעיף 4 לחוק) ולהפסקת תוקף רישיון (סעיף 28 לחוק), בין היתר בהתייחס להתנהגות החוקר הפרטי. הוועדה מוסמכת גם להגיש קובלנות נגד חוקרים פרטיים בשל הפרת הוראה מהוראות החוק או כלל מכללי האתיקה המקצועית, או בשל התנהגות אחרת שאינה הולמת את המקצוע. לפיכך ראתה הוועדה, במקרים של העדר הוראה בדין, כי מחובתה לקבוע אמות מידה להתנהגות הולמת של החוקרים הפרטיים, שיעמדו בקנה אחד עם החוק ועם התקנות ושיהיו תואמות את כוונת המחוקק ורוח הזמן.
  • מאחר ותקנות האתיקה של חוקרים פרטיים, אשר נחקקו בשנת 1972, אינן עדכניות ואינן עונות על הנדרש מהמקצוע (ראה גם פס"ד ע"ש (ת"א) 628/96 מדינת ישראל נ. פריש, פ"מ תשנ"ו (3) ע' 514), עולה משקלם של כללי אתיקה שמקורם לא בהכרח בדין הכתוב אלא בסטנדרט המקצועי המקובל על העוסקים במקצוע, כפי שהדברים נקבעו, למשל, בהקשר להתנהגות סבירה של העוסקים במקצוע העיתונות (ראה ע"א 5653/98 פלוס נ' חלוץ, פ"ד נה 865, 897). בתחום זה הוועדה קובעת בהתנהלותה השוטפת את ההתנהגות הראויה לעוסקים במקצוע החקירות הפרטיות לאחר היוועצות באנשי השטח ומלימוד הניסיון היום יומי, ולפי מיטב שיקול דעתה.
  • בהקשר זה יש לראות גם החלטתה מיום 23.5.10 של הוועדה בה אימצה את הקוד האתי שהוכן על ידי צוות של המרכז לאתיקה בירושלים בראשות עו"ד יהודית קרפ, בשיתוף עם לשכת החוקרים הפרטיים בישראל בהשתתפות הפרופ' יצחק זמיר ואסא כשר. הוועדה קבעה כי קוד ינחה אותה בקביעות אמות מידה להתנהגות שאינה הולמת לפי סעיף 25 (א) לחוק חוקרים פרטיים ולעניין סעיף 20 (ג) לחוק הגנת הפרטיות.
  • תקנות ההתאמנות:
  • כאמור, על הוועדה מוטל גם לפקח ולהסדיר את העסקתם ואימונם של מתאמנים בהתאם לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל"ב – 1972. במסגרת זו קיבלה הוועדה ביום 18.5.11 החלטה בעניין האופן הראוי להעסקת מתאמנים בחקירות והפיקוח עליהם.
  • בהמשך להחלטה האמורה נדרשה לאחרונה הוועדה לשוב ולהבהיר את תנאי ההתאמנות ואת אופן הפיקוח הראוי על ההתאמנות באופן שיהיו מתאימים לשינויים הטכנולוגיים ולשינוי סביבת העבודה בה פועלים החוקרים הפרטיים, מאז הותקנו התקנות בשנת 1972.
  • לאחר ששמעה הוועדה ארוכות את נציגי החוקרים הפרטיים, וקיימה דיונים מעמיקים בנושא, מצאה הוועדה כי סביבת העבודה בה פועלים חוקרים פרטיים השתנתה באופן מהותי מאז שנת 1972, וכיום היא מתאפיינת בשימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים ובתקשורת אלקטרונית לרבות דוא"ל, שיחות ועידה ושיחות וידאו, ובמעבר מתקשורת בלתי אמצעית לתקשורת מקוונת ודיגיטלית. גם התקשורת בין המתאמן למאמן השתנתה בשל כך, וכיום איננה פרונטלית בהכרח.
  • אמנם גם בעבר חלק ניכר מפעילותם של החוקרים הפרטיים לא בוצעה ליד שולחן העבודה ובשעות "משרדיות", והתאפיינה בעבודת שטח כוללת, בין היתר, תשאול עדים במקום הימצאם, מעקבים ואיסוף ראיות בכל שעות היממה, אך כיום התעצמה מגמה זו. בשנים האחרונות, מבוצעת עבודת חקירות רבה גם באמצעות האינטרנט ובאמצעים אלקטרוניים אחרים באופן שאינו תלוי בהכרח בנוכחותו הפיזית של המאמן או המתאמן במשרד החקירות.
  • משכך, הוועדה סבורה כי הפירוש הקודם שניתן לתקנות ההתאמנות, לפיו נדרשת נוכחות פיזית קבועה של המתאמן בשעות הבוקר והצהריים, במשרדו הפיזי של המאמן שוב אינה עולה בקנה אחד עם המציאות הקיימת, ולכן מוצאת הוועדה לנכון לפרש את התקנות לאור "ההתנהלות המקובלת" בתחום החקירות הפרטיות, באופן שיהיה תואם את כוונת המחוקק ואת הזמן גם יחד.
  • להלן החלטת הוועדה:
  1. מקום ההתאמנות: הוועדה קובעת כי מקום בו כתוב בתקנות "משרדו של המאמן" יפורש כמשרדו הפיזי של המאמן וכן כל מקום שקבע המאמן לביצוע עבודת החקירה של המתאמן על כל הכרוך בכך.
  2. מפגש המאמן עם המתאמן: מאמן ומתאמן יפגשו אחת לשבוע, לכל הפחות, במשרדו הפיזי של המאמן לצורך מתן הנחיות על עבודת המתאמן.
  3. תיעוד: המאמן יתעד בכתב את מועדי פגישות הפיקוח המוזכרות בסעיף ב' לעיל וידווח עליהן במסגרת הדיווח החצי-שנתי שעליו להגיש למחלקת הרישוי, על פי התקנות.
  4. שליטה, פיקוח והדרכה:
    • על המאמן להכשיר ולהדריך את המתאמן בתחומי החקירה בהם עוסק המשרד הן במישור המקצועי של ביצוע עבודת החקירות והן בהעמדת המתאמן על החובות והמגבלות המוטלות על חוקר פרטי על פי הדין.
    • המאמן והמתאמן יקיימו ביניהם תקשורת שוטפת, והמאמן יהיה זמין לתת מענה מקצועי למתאמן ולהנחותו ככל הנדרש.
    • המאמן יודיע למתאמן על שעות הימצאותו במשרד או במקום שבו יוכל המתאמן ליצור עמו קשר בעת שיזדקק להנחייתו.

החלטה מיום 19.3.13 בעניין GPS

  • לאחרונה עלתה בפני הוועדה שאלת ההתייחסות להטמנת מכשיר GPS במכונית של אזרח לשם ביצוע מעקב אחר תנועותיו. על פי סע' סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; "פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה (1)בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת"
  • להסרת ספק, הוועדה קובעת ומודיעה כי שימוש במכשיר GPS כאמור לעיל מהווה פגיעה בפרטיות, הפרת כללי האתיקה המקצועית והתנהגות שאינה הולמת זאת כל עוד לא נקבע אחרת ע"י המחוקק או ע"י בית משפט מוסמך.
  • לעניין זה הוועדה מפנה להחלטת Supreme Court של ארה"ב בעניין United States V. Jones מיום 23.1.12.

החלטה מיום 25.10.12

  • בפני הוועדה הגיעה שאלה לגבי חוקיות שיטת חיוב "לא ראית לא שילמת". 
  • מעיון באתר האינטרנט של חברת X, עולה כי אחת מהתמחויות החברה היא ביצוע מעקבים, כאשר החברה  מפרסמת כי היא אינה גובה שכר טרחה במקרה שבו הנחקר לא תועד ע"י הסרטה. על פי הכתוב באתר: "למשרדנו שיטת חיוב ייחודית "לא ראית – לא שילמת", המבטיחה שהאובייקט הנעקב יתועד בהסרטה, שאם לא כן לא יישא הלקוח בתשלום!"
  • תקנה 12 לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג – 1972, שנמצאת בפרק הדן באמצעים פסולים להשגת עבודה, קובעת כי: "חוקר פרטי לא יתנה ולא יקבל שכר טרחה ששיעורו תלוי בתוצאות החקירה; תקנה זו לא תחול על חקירות איכון".
  • איכון פירושו איתור וגילוי מקומו של עצם (כגון אדם, כתובת, רכוש) במרחב (ראה: החלטת ועדת הרישוי מיום 15.9.08,וכן אתר האקדמיה ללשון העברית)
  • תכליתה של התקנה היא לאבחן בין רצונו של הלקוח לשלם רק בעבור תוצאה, כאשר מדובר בחקירת איכון בלבד, ובין חקירת תוצאה, שבה הלקוח מעוניין לברר אודות פעולותיו של האובייקט הנעקב, לאחר שזהותו או מיקומו כבר אותרו. בעוד שמותר לחוקר להתנות קבלת שכר הטרחה במקרה הראשון, אסור לו להתנות קבלת שכר ששיעורו תלוי בתוצאות, במקרה השני.
  • מטרת המחוקק היא שהחוקר לא יטה את תוצאות החקירה אלא יפעל אך ורק באופן אובייקטיבי, ללא הפרה של הוראת דין, שלא יציג מצג שווא או ישתמש באמצעים טכנולוגיים אסורים, הכול כדי להגיע לתוצאה שבה חפץ הלקוח ושרק עם השגתה הוא יקבל שכר טרחה.
  • על כן, קבעה התקנה כי בחקירה שבה הלקוח מעוניין בחשיפת התנהגותו של אובייקט החקירה (בגידה ביחסי אישות, מצב גופני של אדם, בדיקת מעילה של עובד וכו'), לא יותנה  שכר הטרחה בתוצאה. המחוקק ראה גם במצב שבו החוקר לא הגיע לתוצאה הרצויה ללקוח משום תוצאה של החקירה המחייבת תשלום שכר טרחה.
  • אולם בחקירת איכון, שבה לא קיימת הסכנה לשיבוש שפורטה לעיל, ושבה מעוניינים רק בזיהוי האובייקט, ניתן להתנות שכר טרחה בהתאם לתוצאה, שמטבעה היא תוצאה אובייקטיבית.
  • אותו היגיון דברים קיים גם בהסרטה כאשר היא בגדר אמצעי טכני להפעלת שיטה מסוימת של תיעוד פעילות החוקר העוקב בלבד. הסרטת פעולותיו של החוקר על מנת שהלקוח יוכל לבדוק מה החוקר עשה למענו וגביית תשלום עבור שעות עבודתו - אינם בניגוד לתקנה.
  • האיסור על התניית שכר טרחה בתוצאות כדי להגן על אינטרס ציבורי, קיים גם במקצועות אחרים:
    1. עורכי דין- בחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961, בסעיף 84(א) , נקבע כי: "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט".
    2. רואי חשבון-  כלל 13 לכללי האתיקה המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל קובע כי: "חבר לא יקבע ולא יקבל עבור שירותי ראיית חשבון שכר לפי תוצאות השירות שנתן".
    3. שמאי מקרקעין- תקנה 1(8) לתקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966, מפרטת מהי התנהגות שאינה הולמת כבוד המקצוע: "קביעת שכר, או קבלת שכר, לפי תוצאותיו של משפט הקשור בעניין שלגביו ניתן השירות, או לפי תוצאותיו של השירות המקצועי שניתן".
  • המקצועות המנויים לעיל הם מקצועות שבהם ישנה חובת הגינות ונאמנות כלפי הציבור בכלל ולא רק כלפי הלקוח, באופן שהציבור מקבל את חוות דעתם כאובייקטיבית,  גם אם נשכרו ע"י לקוח ספציפי. עיקרון זה תקף גם לגבי מקצוע החקירות הפרטיות. בהקשר זה נציין את הוראות הקוד האתי לחוקרים פרטיים אשר מטיל על החוקר חובות אתיות כלפי הציבור ובכלל זה איסור על יצירת מציאות אותה הוא רוצה לתעד בחקירתו (סעיף 7 (ו)).
  • כפי שכבר ציינו, קיים חשש כי בעל מקצוע המתנה את  שכר הטרחה בתוצאה, יטה, גם אם לא ביודעין, את התוצאה ועלול לעשות מאמצים מגמתיים להשגתה. לגבי חוקרים פרטיים, קיים חשש נוסף - שימוש באמצעים בלתי חוקיים להשגת התוצאה המבוקשת, דבר העלול לפגוע בפרטיות, ויש אינטרס ציבורי למנוע זאת.
  • מעיון בפרסום באתר החברה, נראה כי הפרסום עשוי להטעות וליצור את הרושם כי במקרים מסוימים החקירה לא תחויב בתשלום, וזאת כאשר לא הושגה התוצאה הרצויה ללקוח.
  • לאור כל האמור, על החברה להסיר לאלתר את הפרסום הנוכחי ולהקפיד על ניסוח אשר עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. 
  • חוות דעתה זו של הוועדה ניתנת כ- "דעת הוועדה" לעניין התנהגות חוקר פרטי לפי סעיף 4(א)(6) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 לצורך חידוש רישיון על פי סעיף 28 לחוק.

החלטה מיום 18.5.11 בעניין חקירות שמבצע מתאמן ובעניין זיהוי חוקר בעת עריכת חקירה

  • החוקר אשר ויצמן הפנה את תשומת לב הוועדה להחלטות של בתי המשפט בקשר לחקירות שמבצע מתאמן וכן בקשר לזיהוי חוקר בעת עריכת חקירה. נראה כי בית המשפט לעיתים נוטה לפשר את החוק כך שמתאמן רשאי לבצע חקירות רק בנוכחותו מאמנו וכי חוקר חייב בכל מקרה להציג עצמו כחוקר פרטי באופן מפורש. 
  • החלטה: מבלי להתייחס להחלטה מסוימת של בית משפט זה או אחר הוועדה מבקשת להציג את עמדתה בשני נושאים אלה:
  1. זהות החוקר הפרטי- עניין זהות החוקר הפרטי נדון בתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972 ובקוד האתי. על פי תקנה 3 חל איסור על חוקר פרטי להציג עצמו כשוטר, פקח, עובד ציבור, בעל מקצוע הטעון רישיון, כשליחו של אדם פלוני או פועל מטעמו. על פי תקנה 5 אסור לחוק פרטי להשתמש במילה חוקר בלבד או בליווי שם תואר אחר מלבד "פרטי".
    • סעיף 7(ו) לקוד האתי אומנם מוסיף על איסורים אלה חובת זהירות והגינות כללית בניהול חקירה אולם אינו אוסר על שימוש בתחבולה באופן גורף. סעיף 7(ו)(3) אוסר לפעול באופן אקטיבי ליצירת מציאות שאותה החוקר רוצה לתעד בחקירתו, אך קובע כי "אין בכך כדי למנוע מחוקר פרטי ליצור תנאים או להשתמש בסיפורי כיסוי לגיטימיים, שיאפשרו לו לתעד את המציאות והמצב האמיתי, ובלבד שהכל נעשה על פי דין".
    • לדעת הוועדה אין החוק או הקוד האתי מחיל חובה על החוקר הפרטי לחשוף עצמו תמיד כחוקר פרטי. פרשנות אחרת לחוק תפגע ביכולתו של החוקר הפרטי לבצע את תפקידו ותמנע ממנו כמעט לחלוטין את האפשרות לבצע חקירות. לדעת הוועדה, חוקר פרטי רשאי להשתמש בסיפורי כיסוי כל עוד הדבר לגיטימי ונעשה כדין. הוועדה סבורה, כי החובה של חוקר פרטי לחשוף את זהותו כחוקר פרטי היא במקרים בהם קיים חשש שאי ציון העובדה שמדובר בחוקר פרטי יביא להטעיית הציבור כאילו מדובר בחוקר מטעם רשות מוסמכת.
    • הוועדה מדגישה ומזכירה כי לפי סעיף 7(ו)(1) על החוקרים הפרטיים חלה חובה כלפי הציבור לנהל חקירות ברמה הולמת של זהירות, מקצועיות, מצפוניות ובדרכי חקירה ישרות, כשרות והוגנות.  
  2. חקירות מתאמן- הוועדה הביעה את עמדתה בעניין חקירות מתאמן לא פעם והיא סבורה כי מתאמן אינו חייב להיות מלווה בכל צעדיו ע"י המאמן, ובלבד שהוא מונחה ומפוקח ע"י המאמן בפעילותו, כפי שהדבר נהוג ומקובל גם במקצועות אחרים הדורשים תקופת אימון.

החלטת ועדת הרישוי מיום 07.04.11 בנושא פרסום משרדי חקירות

  • הוועדה רואה בחומרה מקרה שבו גוף שאיננו משרד לחקירות פרטיות מציג את עצמו בין בכתב ובין בע"פ כנותן שירותים בתחום החקירה, אפילו אם בפועל החקירות מתבצעות ע"י משרד חקירות מורשה, שעימו יש התקשרות לצורך זה. יש בהתקשרות מעין זו משום עיוות מטרת החוק.

החלטת ועדת הרישוי מיום 17.03.11 בנושא חברות המתקינות מוצרי חקירות ללא רשיון כחוק

החלטת ועדת הרישוי בנושא עיקוב מיום 03.03.11

  • לנוכח פניה שקיבלה הועדה מלשכת החוקרים הפרטיים, לפיה גופים מעין ציבוריים יוצאים במכרזים, כאשר הם פונים למבצעי עיקובים וכדומה שאינם חוקרים פרטיים רשויים מחליטה הוועדה כדלקמן: "הועדה מחליטה ומבהירה כי עיקוב כמתן שירות לציבור הינה עבודת חקירות כאמור בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב – 1972 ומבצעה חייב להחזיק ברשיון חוקר פרטי תקף".

החלטת הועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה מיום 04.11.10

  • משהו ברר ע"י נציגת המשטרה בוועדה כי תפקיד חוקר זירה זהה לתפקיד טכנאי מז"פ, ומדובר בשינוי שם התפקיד בלבד, שאינו מעיד על שינוי בעבודה, יתווסף תפקיד חוקר זירה לרשימת מקבלי פטור לפי זיקה חלקית (הכרה ב-60%). עם זאת, התקופה של קורס החקירות תימנה כתקופה המזכה בפטור מלא מהתאמנות. 

החלטת הועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה מיום 27.5.10

החלטת ועדת הרישוי בנושא איסוף ידיעות לצורך איכון מיום 15.09.08

  • לנוכח ריבוי המקרים המגיע לידיעת הועדה בהם נמצא כי גורמים שונים, שאינם בעלי רשיון חוקר פרטי, עוסקים, דרך מתן שירות לכל, בביצוע עבודות איכון, מחליטה הועדה כדלקמן: "הועדה מחליטה ומבהירה כי איסוף ידיעות לצורך איכון (איתור מקום הימצאו של אדם או רכוש) כמתן שירות לציבור הינה עבודת חקירות כאמור בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב – 1972 ומבצעה חייב להחזיק  ברשיון חוקר פרטי תקף".
  • החלטת ועדת הרישוי בנושא היתר להמשיך התאמנות לאחר סיומה של תקופת ההתאמנות הקבועה בחוק

להלן החלטות הועדה לעניין המשך התאמנות:

  1. מתאמן שסיים התאמנותו וממתין להחלטת הועדה לעניין רשיון חוקר פרטיועדת הרישוי לחוקרים פרטיים ושירותי שמירה דנה ביום 28 באפריל 2008 בנושא המשך התאמנות בחקירות פרטיות לאחר סיום תקופת ההתאמנות הקבועה בחוק, והחליטה כדלהלן: "הועדה מחליטה שעם קבלת דיווח על סיום התאמנותו של מתאמן ובמהלך בדיקת בקשתו לקבלת רישיון חוקר פרטי, יהא רשאי המתאמן להוסיף ולעבוד כמתאמן אצל מאמנו, עד לקבלת החלטת הועדה בעניין מתן הרישיון.  היה והחליטה הועדה שלא לאשר את מתן הרישיון, יפסיק המתאמן עבודתו לאלתר."
  2. מתאמן שסיים התאמנותו ולא עבר את הבחינהועדת הרישוי לחוקרים פרטיים ושירותי שמירה החליטה ביום 13 ביולי 2009 כדלהלן: "הוועדה דנה באפשרות של מקרים בהם  מתאמנים סיימו את התאמנותם וטרם נבחנו או שנבחנו ונכשלו בבחינה. מתאמנים אלו יוכלו לפנות אל המחלקה בבקשה לקבל אישור להתאמן לתקופה של שנה נוספת אצל אותו המאמן, זאת בכפוף להוראות החוק בעניין התאמנות, ובכלל זה הגשת דיווחים תקופתיים כנדרש."

החלטת ועדת הרישוי בנושא פגיעה בזכויות עובדים במשרדי חקירות פרטיות

  • ועדת רישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה דנה ביום 28 באפריל 2008 בנושא פגיעה בזכויות עובדים במשרדי חקירות פרטיות, והחליטה כי "ככלל, היה ויתברר לועדה כי בעל משרד חקירות פגע באופן שיטתי בזכויות עובד, ובכלל זה אי תשלום שכר מינימום, הועדה תביא זאת בין שיקוליה, בדונה בחידוש רשיונו של אותו משרד." 

קריטריונים חדשים לאישור בקשה לאמן מתאמן נוסף

  • על פי תקנה 5 לתקנות חוקרים פרטיים ושרותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), התשל"ב 1972, מאמן יכול לאמן מתאמן  אחד בלבד, זולת אם התירה לו הוועדה  לאמן מתאמן נוסף.
  • בעבר אחד התנאים למתן אישור לאמן מתאמן נוסף היה שהמתאמן הראשון סיים מחציית תקופת ההתאמנות, כלומר שהוא התאמן כבר שנה וחצי מתוך שלוש שנים.
  • ביום 7.8.2006 דנה הוועדה בנושא והחליטה לבטל קריטריון זה ולקבוע קריטריונים חדשים לאישור מתאמן נוסף. הוועדה קבעה, כי מעתה היא בודקת כל בקשה למתאמן נוסף עפ"י הקריטריונים הבאים:
  1. הוותק המקצועי של המאמן.
  2. תלונות שהוגשו כנגד המאמן בתקופה הקודמת.
  3. ניסיונו של המאמן באימון מתאמנים, לרבות ביצוע דיווח עיתי במועד וכמתחייב בחוק.

 

מועד בדיקת ההתאמנות

 

סעיף 4 (א) (4) לחוק קובע כי תנאי לקבל רישיון חוקר פרטי הוא התאמנות במשך שלוש שנים מתוך שש השנים שקדמו להגשת הבקשה לקבלת רישיון. יאמר כי כיום הגשת הבקשה להתאמן כוללת בתוכה את הבקשה לקבלת רישיון חוקר, וזאת על מנת לחסוך ביורוקרטיה מהציבור. מצב דברים זה מעלה את השאלה מהו המועד הקובע למניין שש השנים הקבועות בסעיף 4 (א) (4), בהעדר הגשת בקשה פורמלית לקבלת רישיון חוקר.

הוועדה דנה בעניין והחליטה ביום 16.11.17 כי המועד הקובע למניין שש השנים האמורות הוא בהתקיים התנאים הבאים במצטבר: סיום התאמנות ומעבר בהצלחה של בחינה. בהתקיים שני תנאים אלה, הבקשה שהוגשה לרישיון חוקר פרטי (שהוגשה ביחד עם הבקשה להתאמנות), משתכללת לכדי בקשה תקפה, ועל כן, מועד זה יחשב כיום הגשת הבקשה.

המחלקה תמנה את תקופת שש השנים מהמועד בו התקיים התנאי המאוחר מבין התנאים האמורים.

על מנת למנוע חוסר בהירות, בטופס הבקשה להתאמן, בטופס הבקשה לקבלת פטור מהתאמנות ובמכתב ההודעה על אישור ההתאמנות, תתווסף הערה לפיה הטופס כולל בקשה לקבלת רישיון חוקר פרטי, כאשר מועד השתכללותה של הבקשה יהיה בהתקיים התנאים האמורים לעיל. ממועד זה תיבחן תקופת שש השנים.

עוד החליטה הוועדה כי מי שקיבל פטור מלא או פטור חלקי בשל שירות במוסד ציבורי על פי הקריטריונים, ההחלטה בדבר הפטור תהיה תקפה למשך שלוש שנים מיום החלטת הוועדה. לאחר שלוש שנים הבקשה תיסגר ויהיה על המבקש להגיש בקשה חדשה (למעט כאשר מדובר בעבודה מעל עשר שנים במוסד ציבורי, שאז החלטה זו אינה תלויה בתקופת זמן).