דברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר

 
|22/12/2020 |

ב-1 בדצמבר 2020 נערך הכנס השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שנערך בסימן 20 שנה לחוק איסור הלבנת הון בהשתתפות מאות צופים מקר​ב גופי האכיפה, גופי הביטחון, הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי. בנאומה של ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, התייחסה ד"ר ווגמן לנקודות ציון מרכזיות בהתפתחות המשטר בעשור האחרון; מגמות פעילות כלכליות ופשיעה הנצפות בזמן קורונה (לרבות גידול ניכר בפשיעת סייבר, הונאה, וצמיחת השוק האפור); סקירת אתגרים לעתיד הקרוב בישראל ובעולם; הנושאים לשימור ושיפור בזירה הכלכלית, וכן תכניות הרשות לכיווני פעילות עתידיים.

להלן דבריה המלאים של ראשת הרשות במהלך הכנס:

תודה שהגעתם להשתתף בכנס השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2020.  

הכנס השנתי שלנו – שכבר הפך למסורת - הוא הזדמנות לקחת הפסקה לרגע כדי להביט בגאווה על פירותיה של האכיפה הכלכלית במדינת ישראל שהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא חלק בלתי נפרד ממנה. היום, הודות לתאריך העגול, יש לנו הזדמנות מיוחדת לעשות זאת גם לגבי העשור החולף וגם לציון 20 שנה לחוק. 
בדברי היום אסקור שלושה היבטים מרכזיים: הראשון – סקירת משטר איסור הלבנת הון בעשור החולף ובדגש על השנה האחרונה; שנית - ההתמודדות בצל נגיף הקורונה, ושלישית – אתגרים, יעדים ותכניות להמשך.

בדיוק לפני שני עשורים נחקק חוק איסור הלבנת הון בישראל בשנת 2000. לפני 20 שנה ישראל היתה חברה ברשימה השחורה של ה FATF, והיום בשנת 2020 מדינת ישראל ניצבת בחזית המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, היא חברה מלאה בארגון ה-FATF היוקרתי, ארגון בו חברות מספר מצומצם של מדינות מהכלכלות המובילות בעולם, הקובע את הכללים המחייבים בתחום לכל יתר מדינות העולם, דוח הביקורת שנערך הציב את ישראל כמדינה בעלת אפקטיביות משטר ואכיפה גבוהה ביותר, והימים בהם נכללה ברשימה השחורה המפוקפקת נראים רחוקים מאי-פעם.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בשנת 2002 ומאז פועלת כל העת לשיפור אפקטיביות המשטר בישראל, באמצעות ייזום וקידום של הליכי חקיקה, שיתופי פעולה הדוקים עם גופי האכיפה, גופי הביטחון והרגולטורים הפיננסיים ופעילות בזירה הבינלאומית.

בעשור הראשון כשישראל היתה ברשימה השחורה חוקקו במהירות החוקים הנדרשים שעל הכנתם עמלו במשך שנים רבות, הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, המשטר הוחל על הסקטורים הפיננסיים המרכזיים, דוגמת בנקים, ביטוח, ני"ע, נותני שירותי מטבע ועוד. בנוסף, הונחה התשתית המשפטית והמנגנונים ליישום אכיפה כלכלית בקרב גופי האכיפה והביטחון ומיסוד שיתופי הפעולה בהחלטת הממשלה משנת 2006, ככלי למאבק בפשיעה החמורה ותוצריה ובמימון הטרור. על כך דיבר היועץ.

בעשור השני המסתיים בימים אלו, הורחב המשטר על סקטורים נוספים הנדרשים ע"פ הסטנדרטים הבינלאומיים, דוגמת סוחרים באבנים יקרות, נותני שירות עסקי, זירות סוחר; נקבע משטר עדכני לגבי נותני שירותים פיננסיים ועוד. בשנים אלו ניכרת התבססות ההבנה בקרב המוסדות הפיננסים בנוגע ליישום מדיניות מבוססת סיכון, לצורך מניעת ניצולה לרעה של המערכת הפיננסית למטרות הלבנת הון ומימון טרור, לרבות שיפור משמעותי באיכות הדיווחים לרשות התורמים רבות לצמצום הלבנת כספי עבירה ומימון טרור.

מבחינת פעילות גופי האכיפה, בוצעה קפיצת מדרגה אדירה בפעילות האכיפה הכלכלית המשולבת של כלל גופי האכיפה והביטחון. החל בהקמת כוחות המשימה המיוחדים בשנת 2010, ושיפור פרקטיקות העבודה המשותפות של הגופים, יחד כתף אל כתף, וסביב יעדים משותפים. מכלול הגופים למדו והעמיקו יכולותיהם לבצע חקירות כלכליות ולעבוד יחד. כוחנו בשיתופי הפעולה ההדוקים. במהלך הדרך, התחדדו היעדים המשותפים גם סביב סקר הסיכונים הלאומי שהובילה הרשות, וגיבוש תכניות עבודה משותפות, מבוססות סיכונים אלו. בנוסף, שופרו ערוצי הפעילות המשותפת, הוספת עבירות מס כעבירות מקור להלבנת הון, אושרה מנגנון להעברת מידע ישירה מהרשות לרשות המסים, לגופי בטחון נוספים ועוד. היקפי התפיסות והחילוטים עומדים ביחס ישיר לפעילות זו ובשנים אחרונות הגיעו אף למיליארדי שח בשנה. בלעו של הגזלן הוצא מפיו. כסף שמקורו בפעילות עבריינית מועבר לקופת המדינה. ארגוני הפשיעה נאבקים כל העת בנסיון למצוא דרכים חדשנות כדי לשנע ולהלבין כספיהם ולתפעל את ארגוניהם. רבים מהם נמצאים כיום מאחורי סורג ובריח.  אין ספק כי מכלול הפעולות בתחום ויכולתן של רשויות האכיפה "להתחקות אחר הכסף" הובילו לשינוי דרמטי במפת הפשיעה בישראל.

במישור הבינלאומי, עברנו בעשור האחרון שתי ביקורות בינלאומיות – של מאניבל במועצת אירופה ושל ארגון ה FATF בשנת 2018. אירחנו בישראל שלושה כנסים בינלאומיים מכובדים, זכינו בשורת פרסים מכובדת, ואף הצטרפנו לאחרונה לתפקידים בכירים בהנהלות הארגונים הבינלאומיים המובילים את העולם הכלכלי. ישראל שרק ב 2002 יצאה מהרשימה השחורה - דורגה כאחת משלוש המדינות האפקטיביות ביותר בעולם, והרשות כאחת משתי הרשויות לאיסור הלבנת הון האפקטיביות ביותר בעולם וקבלת הצטיינות נדירה לישראל בתחומי המאבק במימון טרור, ומדיניות החילוט מבוססת הסיכון. כפועל יוצא, המערכת הבנקאית, שבעבר זכתה לביקורת עולמית - נהנית כיום ממוניטין מצוין, הכרה ביושרתה ומושכת השקעות הממריצות את הכלכלה.

אולם, כידוע, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. העבריינים ופעילי הטרור אינם שוקטים על השמרים. הם לומדים במהירות את השטח, פונים לאפיקי פעילות חדשים ומייצרים לגופי האכיפה אתגרים חדשים וחדשניים. לפיכך, משטר איסור הלבנת הון ומימון הטרור העולמי מתעדכן תדיר והמדינות השונות נדרשות לפעול כל העת למול האתגרים הללו ולהמשך שיפור אפקטיביות המשטר. כמו כן, כפי שעלה בביקורת הבינלאומית, יש לנו עדיין פערים לא מבוטלים ברגולציה והפיקוח הפיננסיים, אליהם אתייחס בסוף דברי. לפיכך, הרשות פועלת כל העת לשיפור אפקטיביות המשטר בישראל ולהמשך מיצובה של ישראל כמדינה מובילה בתחום. 
מבחינת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, התהליכים האסטרטגיים משתלבים עם המגמות הלאומיות שראינו. בתקופת כהונתי בשנים האחרונות הצבתי לעצמי למטרה לבצע קפיצת מדרגה אסטרטגית במספר ראשי חץ. אני גאה על כך שרובם המכריע הושג ופועלת במרץ להשלמת הנותרים:

  1. בקרב קהילת גופי האכיפה – הרשות כחלק בלתי נפרד מפעילות האכיפה הכלכלית של מדינת ישראל ומכל חקירה כלכלית שמנהלים גופי האכיפה, ראש הרשות הוספה כחברה בצוות העל ומנהלי הרשות חברים בוועדה המתמדת ובתתי הוועדות. הרשות חלק מכל חקירה כלכלית משמעותית, בכל כוחות המשימה המיוחדים משולבים כעת יעדים יזומים מרכזיים ומשמעותיים שהרשות הציפה; גאוותנו על כך. מדגים עד כמה מודיעין פיננסי יכול לא רק לתמוך בחקירה אלא אף "להקים" ולחולל תיק. תרומת המודיעין הפיננסי לחקירה מתבררת שוב ושוב כמכרעת להצלחה. המודיעין הפיננסי של הרשות ממקד את החקירה לכיוון הכלכלי, ומציג קשרים פיננסים בין הגורמים החשודים ליישויות נוספות המתבררות כגורמי מפתח בחקירות, אנשי קש וחברות פקטיביות המשמשות להלבנת הון, פלטפורמות פיננסיות דרכן מבוצעת פעילות ההלבנה, ודיווחים המחזקים את החשדות. 
  2. בקרב קהיליית גופי המודיעין – חלק בלתי נפרד מפעילות הסיכול של מימון טרור. זהו נושא שהשתיקה יפה לו, ולצערי לא אוכל להרחיב אודותיו בפורום זה, ואודת שיתופי הפעולה המגוונים וחקירות מימון הטרור המרתקות המבוצעות. אציין, כי בשנים האחרונות בוצעה קפיצת מדרגה ניכרת, בחזיתות רבות, וכי לצד זאת יש עוד ערוצים רבים נוספים להמשיך ולהרחיב. 
  3. קהילייה בין-לאומית – מעבר להובלה בינלאומית והצטרפות לשולחנות מקבלי ההחלטות העולמיים. הובלת קבלתה של ישראל לארגון הFATF, המורכב מ-20 הכלכלות החזקות ואשר קובע את הכללים הבינלאומיים בתחום לכל מדינות העולם. מהלך שהושג בהצלחה רבה, מאפשר לישראל להוביל מהלכים עולמיים בנושאים אסטרטגים כמו משטר מימון הטרור העולמי. נבחרנו להוביל את קבוצת העבודה האופרטיבית, הוזמנתי לשמש כחברה בוועדה המייעצת לנשיא, ראש האגף הבינלאומי הינו סגן יו"ר ועדה באגמונט, ארגון המאגד 160 רשויות מקבילות. מובילים עשיה בינלאומית עשירה ומסעירה, ומשפיעים על סדר היום העולמי.
  4. קפיצת מדרגה טכנולוגית - הרשות הנה אחד הגופים המתקדמים טכנולוגית במדינה, ובעלת אסטרטגיית דאטה מתקדמת ומרשימה. קפצנו שנות דור, בשיתופי פעולה טכנולוגים שכללו שיתוף בידע עם גופי בטחון מובילים, ובזכות צוות מקצועי מדהים ברשות. 
  5. הון אנושי מעולה, מקצועי ומיומן תוך הקפדה על הכשרה והתמקצעות שוטפת בכל תחומי הפעילות המבצעית של הרשות. גיוס מומחים והכשרת הקיימים.
  6. ראש החץ הנוכחי – הגברת ההשתלבות במארג קהילת הרגולטורים הפיננסיים והשפעה על המדיניות הלאומית בערוץ זה– לשם האחדת המשטר, צמצום פערים רגולטורים, הרחבת סמכויות הרשות כך שהיא תיכנס גם לעולם הפיקוח הפיננסי, הקפאת נכסים וכן כינון צוות על רגולטורי. 


ואכן, בשנה הנוכחית המשכנו לפעול במלוא המרץ. למרות הקורונה, הרשות תפקדה מרבית הזמן וסיפקה מענה לגורמים הרלוונטים, והמשיכה בפעילות מול גופי האכיפה והביטחון במלוא המרץ. 

מיד בראשית המשבר התרענו כי ניסיון העבר (דוגמת המשבר הכלכלי בשנת 2008) מלמד כי ארגוני טרור ועבריינים לא רק שלא מאטים פעילותם בזמן משברים, אלא הם אף מנצלים זאת על מנת להגביר פעילותם תוך ניצול הסטת תשומת הלב של השחקנים השונים לנושאים אחרים. לפיכך ישנו חשש ממשי שהעדר ניטור מתמיד יוביל לניצול לרעה משמעותי של המערכות הפיננסיות לפעילות מימון טרור והלבנת הון נרחבת. לפיכך, המשכנו בקורונה לפעול לצד גופי הבטחון והאכיפה על מנת לזהות הפעילויות המצריכות תגובה ולסייע בחקירות מתנהלות. 

עם תחילת הגל הראשון פרסמנו הנחיות ודגלים אדומים לגופים המדווחים במטרה לסייע להם בניטור פעילויות חשודות שעלולות "להתפספס". לאחר מכן, פרסמנו מסמכים ומדריכים נוספים בנושא, לרבות מפגשים עם הסקטור הפרטי להדרכות קונקרטיות בנושא, יחד עם המשטרה.

אחת התופעות המרתקות הנובעת מההתמודדות עם נגיף הקורונה היא ההאצה של המעבר מבנקאות מסורתית, פחות שימוש במזומן וצמצום משמעותי בגישה הפיזית לבנקים, לבנקאות "טכנולוגית"/מתקדמת - אמצעי תשלום אלקטרונים, גישה מרחוק- כולל KYC, בנקאות מקוונת ודיגיטלית, הלוואות מקוונות, נכסים וירטואליים ועוד.

מהנסיון בארץ ובעולם אנו רואים כי גם העבריינים "עובדים מהבית" ובמובן זה נגיף הקורונה מייצר "הזדמנויות עסקיות" לגורמי הפשיעה אנו חווים גידול ניכר בהיקפן של עבירות הונאה, בעיקר בשימוש בתווך האינטרנטי. ישנו ניצול לרעה שת ההתחזות מרחוק, עוקצים מקוונים, עוקצי מענקים. 
יזמים עבריינים זריזים הספיקו לבצע מכירת ציוד רפואי מזוייף בהיקפי ענק, בישראל ובעולם ועוד.

השוק האפור: אנו מעריכים כי חל ויחול גידול משמעותי בהיקף הפעילות של השוק האפור. אנו רואים צמצום במערך ההלוואת של הבנקים וחברות האשראי החוץ בנקאי הגדולות וכיווץ תיקי האשראי. 
מאידך, ישנו גידול חד בביקוש לאשראי, בייחוד מצד עסקים קטנים-בינוניים ופרטיים. הדבר יוצר וואקום, אשר מוביל זרימת גורמים רבים, בעיקר פרטים ועסקים קטנים, אל השוק האפור/שחור. 
דבר זה מלבה ומזין את גורמי הפשיעה, יוביל לצמיחת ארגוני הפשיעה, ובעל השלכות חברתיות שליליות במיוחד, דוגמת אלימות בגבייה, מרמות מס, הלבנת הון, כאשר חלק מהלווים יתקשו לפרוע חובותיהם נוכח ריבית הנשך הנהוגה בהם. 
בין הצעדים שיש לבצע הוא פיקוח הדוק וקרוב יותר על השוק הזה, פעילות משמעותית לאיתור והפסקת פעילות ארגוני הפשיעה בתחום, איתור וצעדי אכיפה כדי לצמצם פעילות נותני שירותי אשראי ללא רשיון, לצד הסדרה דחופה של שוק הנשפים

נושא מסאחד האתגרים שכל העולם מתמודד עימו הוא הונאות ומרמות כלפי המדינה לגבי תמיכות קורונה. 
בהקשר זה, אנו מזהים בישראל סוג אחר של השפעה: התמיכות מוענקות באופן שמותאם לציבור הישראלי ומצריך הרבה מסמכים, וקשה לרמות. אבל אנו רואים סימנים לכך ששיטת התמרוץ הישראלי גורמת לכך שהרבה מאוד אנשים עברו לעבוד בשחור. מודל קבלת המענקים לעסקים ומודל החל"ת גורמים לכך שאין פיצוי או תמיכה דיפרנציאליים, ואם כעובד עבדתי 10 שעות בחודש, או כעצמאי עברתי את הרף שנקבע - אני מאבדת את כל זכאותי לתמיכה. הדבר הוביל לכך שגורמים רבים מבצעים שיקול כלכלי קר ומעדיפים לעבוד "בשחור". הדבר פוגע בכלכלה הישראלית מספר פעמים: מבחינת הרשות, בראש ובראשונה השינוי התרבותי, עליו עמלנו רבות בחוק צמצום השימוש במזומן והוספת עבירות מס כעבירות מקור, על מנת לתת תוית חמורה לפעילות בתחומים אלו - נפרץ. אזרחים שלא ביצעו פעולות בשחור בעבר עברו לבצע זאת וזה שינוי תרבותי חמור. שנית, המדינה מאבדת כספי מיסים בגין פעילות כלכלית לגיטימית שמניעה את הכלכלה – בגין הפעילות הלגיטימית יגבה מס, בגין תוצרי הפעילות העסקית מעמ וכו'. ככל שיש עוד זמן, קוראים לשנות את המהלך הזה ולתת את התמרוצים באופן דיפרנציאלי. 


גם המשטר אינו שוקט על השמרים ובעשור הקרוב צפויות ההתפתחויות רבות. 
לאחר השלמת קפיצת המדרגה בפשיעה הכלכלית, במימון טרור, ובמישור הבינלאומי, אנו מזהים שעיקר ההתקדמות האסטרטגית הנדרשת כיום בישראל הינה בשיפור לאומי של היבטי הרגולציה הפיננסית והחוץ פיננסית, תחום בו נדרשת ישראל להפגין שיפור נוסף לאור הציונים הנמוכים יחסית שקיבלה המדינה בביקורת הבינלאומית, תחומים ששמעתי גם שהוזכרו על ידי נשיא ה FATF בנאומו כנושאים המצריכים שיפור. לפיכך, הרשות פונה להרחבת תחומי פעילותה במישור זה.

במסגרת זו, הרשות מובילה בימים אלו רפורמה מקיפה במתכונת החלת המשטר על הגופים הפיננסיים בישראל, אשר עיקרו מעבר לצו אחיד המבוסס על הסטנדרטים הבינ"ל בתחום וכן על יישום חובות איסור הלבנת הון בצורה מבוססת סיכון ע"י הסקטור הפרטי, זאת לצורך צמצום פערים רגולטורים בין הגופים הפיננסים השונים. המשטר התקדם בישראל במשך 20 שנה באופן לינארי והוחלה אסדרה לכל סקטור בנפרד, כך שקיימים כיום למעלה מ 10 צווים שונים, דבר היוצר פערים רגולטורים בין סקטורים, ונוסח החקיקה מסורבל. 

הרפורמה שמקדמת הרשות תאחד את המשטר הרגולטורי לכל הסקטורים תחת חוק וצו מסגרת אחידים ומודרניים, כך שהחובות המהותיות יחולו על כל הסקטורים באופן זהה תוך יצירת מנגנונים שיאפשרו לכל רגולטור פיננסי לפרסם הנחיות וחוזרים קונקרטיים לביצוע ההתאמות הנדרשות והסיכונים הרלוונטיים לכל סקטור. הגישה אליה אנו חותרים הינה ניהול סיכונים ע"י הגופים הפיננסים, risk based ולא rule based, כך שגופים פיננסים יוכלו באופן חופשי ועצמאי יותר לנהל את הסיכונים בעצמם, תוך פיקוח רגולטורי ובקרה בהתאם לסיכונים, כשנדרש.
 
הרפורמה גם כוללת תיקון לליקויים שעלו בביקורת הבינלאומית והתאמת המשטר בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים העדכניים, ויעול בתיקונים עתידים.

הרשות מקדמת יחד עם רשות שוק ההון התקנת צו איסור הלבנת הון לנשפים לצורך קידום פעילות הפינטק, אשר יסדיר גם את התפתחות הכלים פיננסים טכנולוגיים חדשניים, דוגמת הנכסים הוירטואליים ואמצעי התשלום האלטרנטיביים, ובהתאם לסטנדרט הבינלאומי המתפתח בתחום. הצו הונח ב2018 וכעת יונח מחדש.

בנוסף, אנו פועלים לקידום הקניית סמכויות פיקוח לרשות על תחום נותני השירותים הפיננסים והאשראי החוץ הבנקאי בהיבטי הלבנת הון, וזאת לשם חיזוק האמון בסקטור. הדבר נחוץ בעיקר על רקע הגידול הצפוי בפעילות שוק אפור בתחום זה. 
מכלול הפעולות הללו יאפשרו לשפר את התחרות החוץ בנקאית במשק הישראלי, ישפר את סל המוצרים לצרכן הישראלי, מבלי לפגוע ביושרת המערכת הפיננסית. אנו ברשות, יחד עם כל שותפנו הרבים, בממשלה ומחוצה לה, פועלים רבות לקדם הנושא. 

בנוסף, עלינו להמשיך ולהטמיע את הסטנדרטים הבינלאומיים בחקיקה הישראלית, לרבות החלת המשטר על תחומים נדרשים נוספים כגון מתווכי נדל"ן העוסקים בפעילות פיננסית, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירותי נאמנויות, וכן החלת המשטר על תחום הגמ"חים.

כמו כן, אנו פועלים לשיפור משטר הדיווחים באופן שרשויות ציבוריות בתחום הפיננסי תוכלנה לדווח לרשות אודות פעילות הנחזית כניסיון לניצול המדינה להלבנת הון או מימון טרור (כגון ניסיון הלבנה בכסות של תשלום חובות דרך רשות האכיפה והגביה); להטמעת אמנת מועצת אירופה העוסקת בחילוט כספים שהם תוצר הלבנת הון ומימון טרור, לרבות הקניית סמכות לרשות להורות למוסדות פיננסיים על הקפאת פעולות חשודות בטרם ביצוען לצורך מניעת הברחת כספים ועוד.

במקביל, המוסדות הפיננסיים, המהווים "שומרי סף" בכל הנוגע למניעת הלבנת הון ומימון טרור, ימשיכו להגביר את מיומנות מדיניות מבוססת סיכון ויתאימו אותה לניהול סיכונים חדשים, לרבות בכל הנוגע להתפתחויות הטכנולוגיות.

בהזדמנות זו נודה לרגולטורים הפיננסיים ולעמיתינו בבנק ישראל וברשות שוק ההון ורשות ני"ע ומשרד התקשורת, כמו גם לקציני ועובדי מערכי הציות בבנקים ובכלל המוסדות הפיננסיים שחלק גדול מהם נוכח כאן היום. שיתוף הפעולה שלכם הוא קריטי לאפקטיביות המשטר ואנו מודים לכם על העבודה הקשה היומיומית שאתם עושים. 


במישור פעילות גופי האכיפה, פעילות שילוב הידיים תמשיך ותעמיק עוד ומכלול גופי האכיפה והביטחון ימשיכו להגיע להישגים משמעותיים וניכרים, זיהוי סיכול ושלילת כספי טרור ועברות. בימים אלה ישראל משלימה את פרויקט התיקוף של הערכת הסיכונים הלאומית (NRA) שמובילה הרשות באמצעות 3 קבוצות עבודה: משטרת ישראל לגופי האכיפה, בנק ישראל לרגולטורים הפיננסים, והמטל לגופי מימון טרור. זאת, על מנת לאפשר פעילות אכיפה מושכלת ומבוססת סיכון וגם זו הזדמנות נפלאה להודות לעמיתנו הרבים בגופי הביטחון והאכיפה.

במישור הבינלאומי, תמשיך ישראל להיות גורם מעורב ומשפיע בפעילות ארגון ה-FATF. הדבר מתאפשר לאור מעורבותה הרבה של ישראל בפעילות הארגון ובעיצוב הכללים הבינלאומיים, בין היתר באמצעות כהונת הח"מ כיו"ר בקבוצת העבודה האופרטיבית של הארגון המשפיעה על קביעת סדר היום של פעילות הארגון ומיקוד בתחומי סיכון רלוונטיים, בדגש על מימון טרור. כיום 2/3 ממדינות העולם אינן אפקטיביות בזיהוי כספי מימון טרור העוברים דרך כלכלותיהן, דבר המשפיע על מדינות המושפעות מטרור, דוגמת ישראל, ולכן נמשיך ונפעל לשיפור מצב עולמי זה. 

אני משוכנעת כי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שבשנים האחרונות הוכרה כאמור כאחת משתי הרשויות הטובות בעולם, זכתה בשלל פרסים מקומיים ובינלאומיים על מקצועיותה, תמשיך להוביל את הפעילות הלאומית הנדרשת, באופן אפקטיבי ומבוסס סיכון, הודות לצוות המקצועי המעולה של עובדיה ומנהליה.


מבחינת תחומי פעילות וטיפולוגיות הלבנת הון, ברצוני להצביע על מספר תופעות חדשות ומוכרות. 

הפשיעה בתווך האינטרנטי, ופה אנו כוללים עבירות הונאה, פישינג, תוכנות נוזקה, כופר, הונאת משקיעים ופורקס ועוד, שצברה תאוצה בתקופות הסגר תמשיך להוות אתגר משמעותי לגופי האכיפה בשנים הקרובות, ובמקביל אנו צופים לגידול משמעותי בפעילות עבריינית בנכסים וירטואליים הן ככלי לביצוע עבירות והן כאמצעי לביצוע הלבנת הון ומימון טרור. 

תקיפה כלכלית משולבת כנגד הפשיעה המאורגנת וארגוני פשיעה תמשיך להוות יעד מרכזי לטיפול גופי האכיפה וללא ספק זהו נושא משמעותי גם בפעילות הרשות זאת לאור השפעתם על היקפי הפשיעה בישראל ועל ענפי משק משמעותיים. להיבט זה ניתן להוסיף נדבך חשוב של המאבק בתופעת הסד"ח (סחיטת דמי חסות), בה מעורבים ארגוני פשיעה כמו גם גורמים עברייניים אחרים, והמשפיעה על כלל מגזרי המשק והביטחון האישי והכלכלי של כלל אזרחי ישראל. אתגר משמעותי בנושא הינו שינוי מפת הפשיעה בישראל, וצמיחתם של ארגוני פשיעה חדשים, והתפתחות מואצת של השוק האפור, בין השאר לאור קשיים כלכליים משמעותיים כנגזרת מהמשבר הקורונה שהוביל למצוקת אשראי של חברות ויחידים שבלית ברירה שמו את יהבם על הלוואות מגורמי פשיעה.
שוק הסמים מהווה אתגר מרכזי נוסף ואנו צופים כי נושא זה יצבור תאוצה לאור הרגולציה והלגליזציה המתוכננת. לכך מצטרף הצורך בבחינת השפעות הקנביס, לאור הפעילות הכלכלית הגדלה בתחום. לצד ההיבטים העסקיים, התחום עשוי להוות גם הזדמנות לגורמי הפשיעה ובכוונת הרשות למקד מאמץ לבחון מידת הסיכון בתחום ובמידת הצורך לעדכן את הסקטור הפרטי וגופי האכיפה על ממצאים. 

תחום צומח ואשר זוכה לתשומת לב עולמית הינו פעילות סחר בינלאומי בסחורות (TBML, TBTF) כפלטפורמה להלבנת הון ומימון טרור. בשנים האחרונות הרשות סייעה בחשיפה של מספר מקרים של הלבנת הון האמצעות מסחר בינ"ל, ותמשיך להעלות את הנושא למודעות בשנים הקרובות, על מנת להקל על הגופים הפיננסים והגורמים הנוספים המעורבים בתהליך הסחר באיתור מקרים החשודים כהלבנת הון, כולל בקרב גופים הפטורים מדיווח דוגמת עמילי המכס אשר מהווים צומת מרכזית בה מתרכז כלל המידע לגבי כל עסקת סחר בינ"ל.

ב-2021, ובהמשך לדבריו של נשיא FATF בנושא, בכוונתנו להמשיך במגמה של הטמעת כלים טכנולוגים חדשים (AI, MACHINE LEARNING), אשר יכולים לסייע באיתור מקרים מתוחכמים בדרכים נוספות.  

גם בשנה הקרובה נתמודד עם האתגרים המרובים בתחום הנכסים הוירטואליים, אשר לאט לאט הופכים מוסדרים בעולם לאור כללי ה FATF תוך ניצול העובדה שישנו רישום לכל הפעולות וקידום עקרון ה- travel rule, בדומה לפרטים אודות מבצע הפעולה הנלווים לסוויפט.  אנו מזהים גם שימוש גובר של ארגוני הטרור בנכסים וירטואליים, תוך ניצול האנונימיות היחסית שהם מאפשרים כדי להסוות את מקור הכספים ויעדו הסופי. 
 
בהמשך לכך, אני מבקשת לפנות גם לגופים המדווחים. בסיס החקירה הכלכלית נשען על המידע האיכותי המועבר על ידכם. הבנת הסיכונים, המוכרים והמתפתחים, תהליכי ההכשרה לכלל הגורמים בשרשרת האישורים ותהליכי הבקרה הפנימיים מוכיחים עצמם פעם אחר פעם באשר לאיכות הדיווחים המועברים, המשמשים את הרשות בתחילה ולאחר מכן את גופי האכיפה והגופים הבטחוניים. אני רוצה לציין את שיתופי הפעולה ההדוק והמצוין מול כלל הגופים המדווחים, התורם לא רק לתהליכי החקירה, אלא גם להבנת הסיכון, ושיפור משטר איסור ה"ה ומ"ט.

בהמשך למגמה הגוברת בעולם, אנו נוכחים באפקטיביות הרבה של מסגרות שיתופי הפעולה בין הסקטור הפרטי והציבורי (PPP), בכוונת הרשות להרחיב ולהעמיק שיתופי פעולה מעין אלו במהלך 2021. זאת, במטרה להגביר את העדכון ההדדי בין הגופים ביחס לטיפולוגיות של פשיעה פיננסית והלבנת הון ובמטרה לסייע לסקטור הפרטי באיתור תופעות ומקרים חדשים.

ברצוני להודות לשותפינו הרבים בגופי האכיפה, הביטחון, הרגולטורים הפיננסים, והסקטור הפרטי, על העבודה המשותפת, השותפות לדרך, ולהצלחות. כולכם שותפים מלאים בפעילות החשובה למאבק בהלבנת ההון ומימון הטרור בהיבטי האכיפה והמודיעין הפיננסי. 

לבסוף, ברצוני להודות מעומק הלב לעובדות ועובדי הרשות המוכשרים והיקרים, הנמצאים כאן איתנו היום. עבודתכם המעולה והמקצועית היא זו שמביאה את הרשות לכבוש פסגות מקצועיות ולהגיע לשיאים, כל יום מחדש. אתם הבסיס להצלחתה האדירה של הרשות ותרומתכם המקצועית לא תסולא בפז. המשיכו בעבודתכם הברוכה.