המסמך סוקר מגוון רחב של מגמות עדכניות הנלמדות מהניסיון עד כה בארץ ובעולם, כגון: הונאות רפואיות, הונאות סייבר מתוחכמות, התחזויות ופשיעה העושה שימוש בתווך האינטרנטי (דוגמת סחר בסמים). זאת, לצד עלייה משמעותית בפעילות בשוק האפור וכן של זירות הסוחר (פורקס) שעלולה להיות מנוצלת על ידי גורמי פשיעה לצורך השאת רווחים והלבנת הון. דוגמאות לתופעות אלה: הונאות סייבר: כולל איסוף פרטים אישיים של תוקפי סייבר על מחזיקי טלפונים סלולריים לצורך הפעלת כרטיס SIM אחר, הונאה באמצעות דוא"ל על מנת לדלות מידע פיננסי, והשתלטות על מחשבים מרחוק, תוך שימוש בנוזקות/סוסים טרויאנים, לרבות באמצעות אפליקציות זדוניות. התחזות: ניצול הריחוק החברתי על ידי עבריינים ישראלים לשם התחזות ללקוח אחר וביצוע פעולות בשמו. הונאות בכרטיסי חיוב: ישנו גידול משמעותי באחוז ההונאות בכרטיסי חיוב, בעיקר אלו המבוצעות באמצעות התווך האינטרנטי וכן נצפה גידול בהיקף העסקאות החשודות. התגברות בתופעות פשיעה מקוונת: עיקר הגידול מתמקד בתחומי הימורים בלתי-חוקיים, סחר בסמים, ועבירות מין באמצעות האינטרנט. הונאות רפואיות (Medical Scams): גורמי האכיפה תיארו עלייה של עשרות אחוזים ויותר במקרי הונאה רפואית המבוצעים בחסות משבר הקורונה.
ניתוח המידע ברשות מעלה, כי קיים חשד שמתעורר בקרב הגורמים הפיננסיים על גורמים עבריינים אשר ניצלו את משבר הקורונה לביצוע פעולות של הלבנת הון, שקשה לבצע בימים כתיקונם תוך נימוקן כפעילות חריגה שנובעת מהמשבר.
בכדי לסייע לסקטור הפיננסי ולגופים המדווחים להתמודד עם הסיכונים בעידן הקורונה, מספקת הרשות רשימת דגלים אדומים לניטור וזיהוי פעילות חריגה. בנוסף, כולל המדריך דגשים והבהרות לעניין הדיווחים שהסקטור מצופה להעביר לרשות ביחס לפעילות פיננסית חריגה הקשורה להתנהלות בעידן הקורונה.
בנוסף, כולל המסמך המלצות ייעודיות של הרשות לגורמים המדווחים בהקשרי מרמה/הלבנת הון בעת הנוכחית, כמו גם הפניות להמלצות שפורסמו בדבר התנהלות זהירה בהקשרי הלבנת הון ופשיעה פיננסית בתקופת הקורונה.