הצעת חוק המסדירה פעילות אשראי באמצעות פלטפורמה מקוונת (p2p) אושרה לקריאה שנייה ושלישית

 
|09/07/2017 |

​ועדת הרפורמות אישרה ביום 28.6.2017 לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017 (להלן: "הצעת החוק").

​הצעת החוק הוגשה לאישור הכנסת על ידי שר האוצר בעקבות המלצות צוות בין-משרדי בראשותו של היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר, מר יואל בריס (להלן: "הצוות"). הצוות כלל נציגים מכל גופי הממשלה הרלבנטיים, לרבות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.


הצעת החוק נועדה לקדם את התחרות בשוק האשראי הצרכני באמצעות הסדרת פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לצורך קבלת אשראי במתכונת P2P (Peer to Peer) ו-P2B (Peer to Business) (להלן:  "פלטפורמות" או "מערכות תיווך אשראי"). פלטפורמות התיווך מבקשות מחד, לצמצם את עלויות התיווך שגובים הגופים הפיננסיים ומאידך לפתוח אפשרויות השקעה למי שאינם מקבלים מענה במסגרת המערכת הפיננסית הקיימת.


במסגרת הדיונים על הצעת החוק עלה הצורך להסדיר את שיתוף הפעולה בין הפיקוח על הבנקים לבין רשות שוק ההון (שהיא הרגולטור של הפלטפורמות). לפיכך, במסגרת הדיונים על הצעת החוק נחתם מסמך הבנות בין שני הגופים (להלן: "המסמך") אשר נועד להקל על הפלטפורמות לפתוח ולנהל חשבונות בתאגידים בנקאיים. המסמך קובע, בין היתר, כי "כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים לא יסרב לפתוח חשבון בנק למערכות תיווך אשראי, גם בתקופה שלפני כניסת החוק לתוקף אלא מטעמים מיוחדים ולא יסרב לבצע פעולות בחשבון כאמור, אלא מטעמים סבירים". בנוסף, קובע המסמך כי לאחר התקנת צו איסור הלבנת הון שיחול על הפלטפורמות, תפעל המפקחת על הבנקים למתן ההקלות הנדרשות לבנקים בפעילותם מול הפלטפורמות, זאת בכדי להקל בניהול החשבונות שלהן. הבנות אלו יחולו על כל חברות הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) המפוקחות ולא רק על הפלטפורמות למתן אשראי.


צעדים משמעותיים נוספים אותם קידמה הוועדה כללו מציאת פתרון המאפשר גם לעסקים קטנים לקבל הלוואות באמצעות הפלטפורמות בסכום מסוים תוך מניעת פיקוח כפול על הפלטפורמות גם מצד הרשות לניירות ערך וגם מצד רשות שוק ההון; מתן הגנת ינוקא לפלטפורמות התיווך הפרטיות, שתאסור על הבנקים ועל חברות האשראי להיכנס לתחום למשך שלוש שנים מיום תחולת החוק; וכן סעיפים המאפשרים את פעילותן של פלטפורמות חברתיות למתן אשראי שלא למטרות רווח בתנאים מסוימים.


הצעת החוק מציעה להטיל על הפלטפורמות משטר רישוי וכן חובות שונות וביניהן החובה להבטיח אנונימיות וככלל, לא למסור את פרטי הלווה למלווה (למעט כאשר מדובר בפלטפורמות למטרות חברתיות המוגדרות בהצעת החוק), וזאת כדי למנוע את ניצולן לרעה למטרות הלבנת הון; חובה לנהל את כספי הלקוחות בחשבון נאמנות באחד מהגופים הפיננסיים המנויים בחוק וזאת על מנת להבטיח ניהול תקין ושמירה על כספי המלווים; וכן חובות שונות שנועדו להבטיח הגנה על הלקוחות.


מעבר לכך, הצעת החוק מחילה על כל מי שקיבל רישיון להפעיל מערכת מקוונת לתיווך באשראי את ההוראות הכלליות הקבועות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לרבות הוראות הנוגעות לממשל התאגידי.


הצעת החוק כוללת תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, שנועד להחיל את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על הפלטפורמות באמצעות התקנת צו ייעודי.


התיקון המוצע ייכנס לתוקפו ביום 1.2.2018.