בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת חברת ישראמיינרס בע"מ נגד בנק איגוד על כוונתו לסגור את חשבון התובעת

 
|25/03/2019 |

בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת לימור ביבי) קיבל ביום 17.3.2019 את תביעת חברת ישראמיינרס בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "הנתבע"), וקבע כי אין הבנק יכול לאסור באופן גורף על פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, אולם קיבל את טענת הבנק לפיה אין לחייבו לקבל כספים שהומרו ממטבעות ביטקוין, בשל חשש בנוגע למקור הכספים. 

התובעת היא חברה אשר עוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים, באופן שהיא מפעילה חוות שרתים לשם שימוש בכוח העיבוד שהיא מייצרת לתחום הקריפטוגרפיה. לתובעת חשבון בנק יחיד המנוהל אצל הנתבע  במקרה דנן, התובעת המירה את המטבעות הדיגיטליים בחברת Bit2C, ואת התקבולים השקליים ביקשה להפקיד בחשבונה אצל הנתבע.

הנתבע סירב, והודיע על כוונתו לסגור את חשבון התובעת בשל חשש להלבנת הון ובהיעדר יכולתו לעקוב אחר נתיב הכספים. התובעת טענה מנגד, כי מדובר בהחלטה לא סבירה, מכיוון שפעילות מסחר בביטקוין לא נאסרה עפ"י דין ולכן אין הבנק יכול לשים עצמו כ"רגולטור" רק משום שאינו מעוניין לנהל את הסיכונים. עוד לדברי התובעת, היא אינה עוסקת במסחר במטבעות, היא אינה מבצעת העברת מטבעות דיגיטליים באמצעות החשבון, לא היו מקרי פריצה לחשבונה, החברה מדווחת כדין על הכנסותיה לרשויות המס, הפעולות בחשבון הינן בהיקף נמוך מאוד אשר אינו מעלה חשש להלבנת הון או מימון טרור, והבנק עצמו לא הציג כל פעולה שבוצעה בחשבון התובעת שמצביעה על קיומו של סיכון מסוג זה.

בתגובה השיב הנתבע כי, מדיניות הבנק מבוססת על חובתו לניהול סיכונים בתחום הלבנת ההון, ובהתאם לה לא ניתן לנהל בבנק חשבון ללקוחות העוסקים בתחום. מדיניותו, לפיה תחום המטבעות הדיגיטליים חושף את הבנק לסיכונים מוחשיים, מתיישבת עם עמדת הרגולטורים ובראשם בנק ישראל. במקרה של התובעת, אין באפשרותו לעקוב אחר "מסלול הכסף", קרי, מקור הכסף שהופקד בחשבון התובעת והתקבל במסגרת המסחר בביטקוין.

בית המשפט דחה את נימוקי הנתבע לעניין סגירת החשבון, וקבע כי מדיניות גורפת של הבנק, האוסרת לחלוטין פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, ללא אבחנה בין סוגי הפעילות השונים, היקף הפעילות וסוגי הלקוחות, אינה סבירה. עוד לדבריו, אין בעצם העובדה שסוג מטבע או נכס משמש ככלי להלבנת הון בכדי לצבוע כל פעילות לגיטימית בנכס או במטבע כחלק מפעילות הלבנת הון, ובמיוחד כשיש בהחלט שימושים נורמטיביים במטבע זה.

בד בבד, נקבע, כי הצדק עם הבנק בטענתו כי "נתיב הכסף" אינו ידוע ויש בו בכדי להעלות חששות וסיכונים הנוגעים להלבנת הון, אשר לא ניתן לצפות מהבנק לנהלם.

על כן, בית המשפט הורה על ביטול החלטת הנתבע לסגור את חשבון הנתבעת, אך קיבל את סירוב הנתבע לקבל את כספי התובעת, שמקורם בפעילות מסחר בביטקוין.

  • ת"א 14643-04-18 ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה