בית המשפט קיבל את בקשת המדינה לחלט בצו זמני חלק מהכספים שנתפסו בדירת הנאשם, עד לסיום המשפט.

 
|25/06/2019 |

​בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט עדו דרויאן-גמליאל) דן ביום 10.6.19 בבקשת המדינה לחלט את כספיו של אחד מהנאשמים בתיק, ריאד אבו צעלוק (להלן: "אבו צעלוק"), שנתפסו בעת חיפוש בדירתו.

כנגד אבו צעלוק הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, שיבוש מהלכי משפט, והלבנת הון. בכתב האישום נטען כי הנאשם השמיט הכנסות (הון בלתי מוסבר) והלבין הון, בערבבו את הכסף עם כספים 'כשרים', והסתרת מקורו באמצעות חוזה פיקטיבי.

 

במהלך חיפוש בדירתו, אותרו כמליון ₪ במזומן. אבו צעלוק טען שהחלק הארי של הכסף שנתפס, שייך בכלל לאחיו ואף הציג חוזה, לפיו מכר נכס לאחיו בסכום זה.
לטענת המדינה בבקשתה, בדיקת מועד הנפקת השטרות שנתפסו גילתה, כי השטרות הונפקו כשנה לאחר מכירת הנכס בין אבו צעלוק לאחיו, ומשכך השטרות לא נמסרו במסגרת עסקת המכר.
 
על כן, ביקשה המדינה תפיסה פסד"פית בשל היותו של הכסף אמצעי ושכר לביצוע עבירת המס;  תפיסה בשווי בשל עבירת הלבנת ההון של ההסתרה הפיזית יחד עם החוזה אשר אינו מציג את מקורו של הרכוש; תפיסה פסד"פית תוך הסתמכות על המינוח לגביו בסעיף 32 לפסד"פ בשל שיבוש הליכי המשפט באמצעות החוזה.
 
בית המשפט קיבל את טענות המדינה וקבע כי אכן התקיימה עבירת מס לפי סעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה. בנוסף, קבע כי המזומן שנתפס, מקים עילת תפיסה פסד"פית בעבירת מס הן כאמצעי והן כשכר, וכי ערבוב פיזי של הכספים השונים הנו פעולת הסתרה.
 
בהתייחס לסכומי החילוט, קבע בית המשפט כי יורה על חילוט חלקי, לנוכח מערך עוצמתה של התשתית הראייתי, נטיית בית המשפט שלא לחלט במלואם כספים 'כשרים' שעורבבו באסורים, וסכום המס שייגזר מסך ההכנסות שהועלם, בהדגישו שיש ליצור איזון נכון בין אינטרס הציבור שבהבטחת תכליתו של החילוט לבין אינטרס הקניין של הנאשמים. על כן, הורה בית המשפט על חילוט של כחצי מיליון ₪ ושחרור רכוש בהיקף דומה.

 

צ"א 31784-04-19 מדינת ישראל נ' אבו צעלוק ואח'