עליון
|
נעם סולברג
|19/04/2017 עסקינן בערעור אשר בגדרו ביקש צד המנהל הליך בוררות חיצוני למול החברה שבהסדר נושים, להורות לנאמן אשר חילק דיבידנד, להותיר בקופת הכינוס סך של 1,800,000 ₪, המגלם את הסכום בו יזכה במידה וטענותיו בהליך הבו.. עסקינן בערעור אשר בגדרו ביקש צד המנהל הליך בוררות חיצוני למול החברה שבהסדר נושים, להורות לנאמן אשר חילק דיבידנד, להותיר בקופת הכינוס סך של 1,800,000 ₪, המגלם את הסכום בו יזכה במידה וטענותיו בהליך הבוררות יתקבלו. הנאמן והכונס הרשמי התנגדו לבקשה – לטענתם ככל שתוכר דרישתו הכספית של המבקש למול החברה שבכינוס, אזי יהא זכאי הוא לתשלום יחסי, המגלם את אחוז הדיבידנד שקיבלו יתר נושי החברה הרגילים, וסכום זה קיים בקופת הכינוס.
בית המשפט דחה את בקשת המבקש, וקבע כי אין לעכב חלוקת דיבידנד לנושי החייב שחובם הוכר, וככל ובהליך הבוררות יקבע כי החברה חבה סכום כספי למבקש, יהנה הוא מקדימות בחלוקת הדיבידנד הבאה לפי ס' 132 לפקודת פשיטת הרגל, ובכל מקרה, אחוז הדיבידנד יהא שווה לזה שקיבלו נושי החברה שחובם הוכר.
בית המשפט אף קבע כי בקופת הכינוס נותר סכום כסף אשר עונה על הוראות ולפי ס' 122 לפקודת פשיטת הרגל וכן ס' 99 לתקנות פשיטת הרגל, והוסיף כי ככל ולא היו נותרים בקופת הכינוס כספים לחלוקת דיבידנד, לא יהיה מקום להורות על השבת כספים שכבר חולקו.
עורכת התקציר: עו"ד שרית ליפשיץ להרחבה עליון
|
ס' ג'ובראן
|10/11/2009 נטל ההוכחה בדבר קיום תביעת החוב מוטל על הנושה בלבד, שכן הנושה הוא שטוען לקיום החוב. מטעם זה על תביעת החוב להיות מנומקת ומבוססת. ברם, בעניין זה, קבע בית-המשפט קמא, כי המבקשת נמנעה מלתמוך ולהוסיף מסמכי.. נטל ההוכחה בדבר קיום תביעת החוב מוטל על הנושה בלבד, שכן הנושה הוא שטוען לקיום החוב. מטעם זה על תביעת החוב להיות מנומקת ומבוססת. ברם, בעניין זה, קבע בית-המשפט קמא, כי המבקשת נמנעה מלתמוך ולהוסיף מסמכים התומכים בתביעת חובה. יתרה מכך, קבע בית-המשפט המחוזי, בין היתר, כי מדובר בהסכם פשרה ש"הוזמן" מלכתחילה על-ידי העירייה וקיים חשש ממשי, כי ההסכם הינו תולדה של עיוות הדין. עוד נקבע, כי החשש עולה במיוחד נוכח העובדה, כי החוב האמיתי שונה מחוב פסק-הדין הואיל והחשבוניות שצורפו לתביעת החוב, אינן מגיעות לכדי הסכום עליו נפסק בפסק-הדין בפשרה. לאלה יש להוסיף, כי ההסכם נחתם רק על-ידי היועץ המשפטי בלבד בניגוד למתחייב מהוראת סעיף 230 (א) לפקודת העיריות. בנסיבות אלה, לא נמצאה עילה, המצדיקה לעכב את ביצוע פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי. להרחבה מחוזי
|
אביגדור דורות
|01/10/2017 כאשר תביעת החוב מבוססת על פסק דין מנומק, לרבות פסק בורר, שניתן לאחר בירור עובדתי מפורט, סמכות הנאמן "להציץ" מאחורי פסק הדין מוגבלת ואל לו לתהות לגביהם ולדון בסוגיות מחדש, בלא שהתקיימו נסיבות מיוחדות... כאשר תביעת החוב מבוססת על פסק דין מנומק, לרבות פסק בורר, שניתן לאחר בירור עובדתי מפורט, סמכות הנאמן "להציץ" מאחורי פסק הדין מוגבלת ואל לו לתהות לגביהם ולדון בסוגיות מחדש, בלא שהתקיימו נסיבות מיוחדות.
עוד נקבע כי צדק הנאמן בכך שאישר את כל רכיבי תביעות החוב בערכים דולריים, והמיר את סכומי החוב לשקלים, לפי השער היציג הידוע ביום מתן צו הכינוס, בהתאם להוראות סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980.
בנוסף נקבע כי נכון עשה הנאמן שלא הוסיף לסכום החוב הפרשי הצמדה וריבית ביחס לתקופה מיום צו הכינוס ועד למועד הכרעתו, כל עוד לא שולמו במלואם כל החובות שנתבעו. זאת, בהתאם להוראות סעיף 81 לפקודה ותקנה 101 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985. להרחבה מחוזי
|
ר' שפירא
|15/01/2004 היקף סמכותו של נאמן בבירור תביעת חוב. הנאמן נתן החלטה בעניינו של המבקש, שהגיש תביעת חוב, אך לא נימק את ההחלטה. נפסק כי יש להחיל על הנאמן את העקרונות שהוחלו על בתי-המשפט, שלפיהם חובת ההנמקה אינה דרישה.. היקף סמכותו של נאמן בבירור תביעת חוב. הנאמן נתן החלטה בעניינו של המבקש, שהגיש תביעת חוב, אך לא נימק את ההחלטה. נפסק כי יש להחיל על הנאמן את העקרונות שהוחלו על בתי-המשפט, שלפיהם חובת ההנמקה אינה דרישה טכנית כי אם היא חלק מהותי מעצם מתן ההחלטה, וזאת בשים לב לאופי החלטתו של הנאמן, שהיא מעצם טבעה החלטה שיפוטית. ביהמ"ש קובע כי אין מקום לאשר במסגרת תביעת החוב את שכ"ט עוה"ד שכן זה אמור להשתלם מתוך הגבייה בפועל בתיק ההוצל"פ שנפתח ומשעה שהחייב עבר להליך פש"ר ממילא לא היה משתלם לעורך הדין שכר הטרחה בגין הגבייה במסלול ההוצל"פ שלא התממשה. עם זאת, ביהמ"ש אינו מתעלם כליל משכר הטרחה של עורך הדין במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הגם שלא הסתיימו בגבייה בפועל. בהתאם לכך קצב ביהמ"ש את השכר הראוי עבור הפעולות שנקט עורך הדין במסגרת הליכי ההוצל"פ בסך של 1,000 ₪. להרחבה מחוזי
|
ו' אלשיך
|12/03/2003 הנאמן, כמגן על האינטרסים של כל נושי החייב, מקבל לידיו את ריכוז כל תביעות החוב כנגד החייב, ובשעה שהנאמן פוסק בתביעות אלו, מי לשבט ומי לחסד, יושב הוא בתפקיד שיפוטי מובהק. כאשר במסגרת סמכותו זו קבעה הפס.. הנאמן, כמגן על האינטרסים של כל נושי החייב, מקבל לידיו את ריכוז כל תביעות החוב כנגד החייב, ובשעה שהנאמן פוסק בתביעות אלו, מי לשבט ומי לחסד, יושב הוא בתפקיד שיפוטי מובהק. כאשר במסגרת סמכותו זו קבעה הפסיקה, כי אף במקרה בו תביעת החוב המוגשת בפני הנאמן מבוססת על פסק דין, מוסמך הנאמן "להציץ" מאחורי פסק הדין. זאת מהטעם שבמסגרת הליכי פשיטת רגל אין מדובר אך ביחסי החייב והנושה אשר אוחז בפסק הדין, כי מעורבים בהליכים אלה האינטרסים של נושיו האחרים של החייב. לפיכך, כאשר המועט צריך לספק את הרבים, יש הצדקה לדקדק בטיב הוכחתו של הנושה.
כן, ציין בית המשפט, כי אחד מן הטעמים בעטיים מוסמך הנאמן בפשיטת רגל להרהר אחר פסק הדין המוגש לו, יסודו בחשש מפני קנוניה בין החייב לבין מקורביו. באמצעות השגה בדרך מלאכותית של פסק דין לטובת המקורבים, יכול החייב להבריח רכושו אל חוף מבטחים, הרחק מידיהם של הנושים. להרחבה מחוזי
|
שמואל מנדלבאום כשעסקינן בהליכי פשיטת רגל אין ליתן תוקף מלא לחזקות בפקודת השטרות, המטילות נטל ראיה מוגבר על החייב הנתבע על פי השטר, ויש לאפשר לנאמן לדרוש ראיות נוספות להוכחת תביעות חוב המבוססות על שטר שהחייב הינו צד.. כשעסקינן בהליכי פשיטת רגל אין ליתן תוקף מלא לחזקות בפקודת השטרות, המטילות נטל ראיה מוגבר על החייב הנתבע על פי השטר, ויש לאפשר לנאמן לדרוש ראיות נוספות להוכחת תביעות חוב המבוססות על שטר שהחייב הינו צד לו.
התקציר מאתר נבו
להרחבה |
|