פיצויים בגין נזקי גוף

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין הפיצויים להם זכאי ניזוק פושט רגל בגין נזקי גוף שנגרמו לו, מוקנים לנאמן כך שניתן לעשות בהם שימוש לטובת נושיו, או שמא דינם של פיצויים אלה כדין "זכות אישית" של פושט הרגל והם נותרים מחוץ לקופת הכינוס. בית המשפט העליון החזיר את הדיון לערכאות קמא ופסק כי בהתאם לדיני הנזיקין החלים היום, ניתן לקבוע כי הזכות להגיש תביעה בגין עוולה שגרמה נזק לכושר השתכרותו של פושט רגל (ולזכות בפירותיה) - עוברת לנאמן או ממומשת על ידו; עוד נקבע כי אף אם התביעה בגין נזקי גוף הוגשה כולה על-ידי הניזוק פושט הרגל, הנאמן יהא זכאי לקבל את רכיב הפיצוי שניתן עבור הפגיעה בכושר ההשתכרות של פושט הרגל הניזוק לעבר ולעתיד.

פיצויים בגין נזקי גוף אינם מוקנים לנאמן אלא שייכים לחייב בלבד. תביעת פיצוי לא רק על כאב וסבל, אלא גם על הוצאות ממשיות כמו הוצאות רפואיות ועל הפסד השתכרות- אינה תביעה שעוברת לנאמן, זאת על פי סעיף 21 לפקודת הנזיקין. זכות התביעה על נזק שנגרם לגופו של פושט הרגל היא זכות אישית שאינה עוברת לנאמן, כך גם הורחבה זכות זו לכספים המתקבלים מהפעלת הזכות לפירות התביעה השייכים לו בלבד ואין לעשות בהם שימוש לטובת הנושים בפשיטת הרגל.

הסוגיות המשפטיות הנדונות בעניין זה הן פיצויי נזיקין שקיבלה החייבת בתיק תאונת דרכים כתנאי למתן הפטר וכן זכותו של בעלה לשעבר, שגם הוא בהליך פש"ר, ונושה של החייבת, בכספי פיצויים אלה מכוח סעיף בהסכם גירושין. באשר לסוגיה הראשונה, ביהמ"ש קיבל את עמדת הכנ"ר לפיה יש לאבחן מקרה זה מהלכת ידידיה ובהשוואה לפסיקה עדכנית יותר, קבע כי מדובר במקרה מובהק שבו הנושים מימנו את החייבת בתקופה שלאחר התאונה וכעת בהגיע כספי הפיצוי יש לומר שהם זכאים להיפרע ולו חלקית בעזרת כספים אלה. מכל מקום החייבת היתה בשלב של הפטר מותנה והיתה צריכה לשלם סכום מסוים כתנאי להפטר, ולכן גם הציעה את הסכום שבית המשפט הסכים לקבל ). באשר לסוגיה השניה, ביהמ''ש בחן את לשון הסכם הגירושין בין החייבת לבעלה לשעבר וקבע כי לגרוש אין לו כל זכות יתרה מכוח המחאה בכספי הפיצויים, אלא זכות חוזית בלבד ומכאן שהוא במעמד של נושה רגיל. עורכת התקציר: עו"ד שרית ליפשיץ

הסוגיה המשפטית הנדונה בעניין זה הינה השאלה האם יש להעביר את כספי פיצויי נזקי הגוף שנפסקו לטובת החייב לקופת פשיטת הרגל לטובת נושיו. ענייננו בחייב שנפגע בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה ביום 30.1.12, כאשר צו כינוס ניתן ביום 15.11.15. החייב הגיע להסכם עם חברת הביטוח לתשלום פיצויים בסך של 120,000 ₪, והציע להפקיד בקופת הכינוס לטובת נושיו סך של 20,000 ₪, זאת על אף שלטענתו פיצויים בגין נזקי גוף אינם מוקנים לנאמן אלא מהווים זכות אישית כפי שנקבע בהלכת ידידה. המנהלת המיוחדת טענה כי במקרה הנדון אין תחולה להלכת ידידה, וזאת לאור העובדה כי החייב טרם הוכרז כפושט רגל. בית המשפט לא קיבל את האבחנה לה טענה המנהלת המיוחדת אולם קיבל את הצעת החייב ופסק כי יבצע הפקדה חד פעמית בסך 20,000 ₪, המהווים 10% מסכום הפיצוי שהגיע לו, כפי שהוצע על ידו. עורכת התקציר: עו"ד מור רז

הסוגיה המשפטית: פיצויים בגין נזקי גוף החלטת ביהמ''ש : בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת החייב להורות כי כספי פיצויים בגין נזקי גוף להם הוא זכאי מכוח הסכם פשרה, אינם מוקנים לקופת הכינוס לטובת הנושים וכי יש להורות על העברתם לידיו. בית המשפט בפסיקתו הסתמך על הלכת ידידה בה נקבע כי זכות תביעה (והכספים המתקבלים בגינה) על נזק שנגרם לגופו של פושט הרגל, היא זכות אישית שאינה עוברת לנאמן, ותביעת נזיקין על נזקי גוף אינה עוברת לנאמן. נקבע כי הכלל חל על כל רכיבי הפיצויים – בהם כאב וסבל, הוצאות רפואיות והפסד השתכרות. לא נמצא כי במסגרת בקשה זו על ביהמ"ש לבחון ההלכה מחדש. ההלכה שנקבעה יצאה תחת יד ביהמ"ש העליון, ונראה כי עיקרון כיבוד הערכאות מחייב במקרה דנן שלא לסטות ממנה. בית המשפט ציין כי הלכת ידידיה שרירה וקיימת. עורכת התקציר: עו"ד מור רז

תביעה לתשלום פיצויים בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, בנוגע לתקופה בה התובע היה שרוי בהליכי פשיטת רגל, זאת בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונה ולאחר שניתן לו הפטר מחובותיו לאור נזקיו עקב התאונה. בית המשפט בהליך הנזיקי דן בשאלת היקף הנזק וגובה הפיצוי שהגיע לתובע. בהמשך ציין ביהמ"ש כי יש מקום לדון בשאלה האם יש להליכי פשיטת הרגל שניהל התובע ולאופן סיומם (מדובר בחייב שיצר חובות שלא בתו"ל והעלים מידע מהנושים) השפעה על אופן חישוב הפיצוי המגיע לתובע בתיק זה. בסיכומיו הפנה ב"כ התובע לע"א 38/68 ידידיה ראובן, לפיו פיצויים בגין נזקי גוף אינם רלוונטיים כלל בהליכי פש"ר. ביהמ"ש בהליך הנזיקי לא דן בשאלה זו, אך ציין באמרת אגב (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון), כי "הגיעה השעה לבחון מחדש את תוקפה של הלכה זו", אשר נזכרה פעם אחת נוספת בלבד בע"א 456/71 בעניין מטילדה. עוד צוין כי ממועד מתן פסקי דין אלו לא נעשתה בדיקה ממשית של תקפות ההלכה שנקבעה, למרות שבדין הזר כן בוצעה בדיקה כזו וכן אפילו התובע בסיכומיו טוען כי מדובר בהלכה השנויה במחלוקת. עורכת התקציר: עו"ד מור רז

בקשת חייב לשחרר אליו כספי פיצויים שהופקדו בקופת בימ"ש,מאחר ומדובר בכספים שנתקבלו מחברת ביטוח בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים שבה היה מעורב. בבקשתו נתמך החייב בהלכת ידידה, בה נקבע על ידי בית המשפט העליון כי הפיצויים המתקבלים על ידי פשיטת רגל בתביעת נזיקין שייכים לחייב בלבד ואינם מועברים לנאמן. יצוין כי החייב הציע להקצות מהסכום המגיע לו 30,000 ש"ח לקופת הכינוס (המהווים 10% מהסכום). בית המשפט קבע כי על אף הלכת ידידיה, בנסיבות המקרה ובשל שיקולי צדק,יש מקום לעכב את כספי הפיצויים בקופה עד אשר החייב יציע חלק משמעותי (70% מהסכום). עורכת התקציר: עו"ד מור רז