מבוא - סקירת הליכי פירוק חברה

 

1. מבוא
1.1 דרכי הפירוק
סעיף 244 לפקודת החברות קובע כי פירוקה של חברה יכול שיתבצע באחד מן האופנים הבאים:
(א) בידי בית משפט
(ב) מרצון
(ג) בפיקוח בית המשפט
1.2 מהו פירוק?
הפירוק הינו הליך אשר תכליתו כינוס נכסיה של החברה, מימושם וחלוקת תמורתם בין נושי החברה, בהתאם לסדר הקדימות הקבוע בדין ובתקנון החברה.
לצורך ביצוע ההליך מתמנה מפרק, לו מוקנות סמכויות הדירקטוריון, ותפקידו לכנס את נכסיה של החברה ולנהל אותם במטרה להביא למכירתם ולפירעון נושי החברה את חובם.
1.3 מיהו בית המשפט המוסמך?
בית המשפט המוסמך לפרק חברה הינו בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקה העיקרי.

2. פירוק בידי בית משפט
2.1 כללי
הכונס הרשמי, מתוקף תפקידיו על פי הדין מעורב אך ורק בפירוק שנעשה על ידי בית המשפט. פירוק בידי בית המשפט במרבית המקרים הינו הליך כפוי על החברה מחמת חדלות פירעונה, אך יכול שינבע אף מהחלטה של החברה להתפרק בידי בית המשפט.
2.2 עילות הפירוק
העילות הכלליות לפירוקה של חברה מפורטות בסעיפים 115א(א)(3) ו- 257-258 לפקודת החברות והן:
(א) העילה העיקרית והרווחת ביותר היא החברה חדלת פירעון. חברה תיחשב חדלת פירעון בהתקיימות אחד מן הבאים:
1. לחברה חוב כלפי נושה בסכום העולה על 5 שקלים, שהגיע זמן פירעונו, אשר נמסרה לחברה דרישה לתשלומו מאת הנושה והחברה לא ענתה לדרישה זו תוך 3 שבועות.
2. צו הוצאה לפועל או צו בית משפט לטובת נושה של החברה – שלא קוים.
3. הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, שאין ביכולתה של החברה לשלם חובותיה, זאת לאחר שהביא בחשבון את כלל התחייבויותיה של החברה (העתידיות והמותנות).
(ב) החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית המשפט. החלטה מיוחדת הינה החלטה שהתקבלה ברוב של 75 אחוזים מחברי שנכחו באסיפה הכללית, ואשר ניתנה הודעה על קיומה של האסיפה הכללית 21 יום מראש.
(ג) החברה לא התחילה את עסקיה בתוך שנה מיום שהתאגדה או הפסיקה את פעילותה למשך שנה.
(ד) בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר שהחברה תפורק. כגון מקרים בהם מטרת החברה אינה חוקית או שקיים חשש לביטחונה של המדינה. כמו כן, קיומו של סכסוך בין בעלי המניות או המנהלים הינו עילה לפירוקה זאת כאשר נוכח בית המשפט לדעת כי בקשת הפירוק נעשתה כמוצא אחרון וכי פירוקה של החברה הינו סעד הכרחי בנסיבות העניין.
יש לציין כי בית המשפט קבע לא פעם כי סעד הפירוק הינו סעד דרסטי וניתן לעשותו רק לאחר שנעשו כל המאמצים האחרים לגבות את החוב.

פסיקה
:
פש"ר 286/09 מיקרו תעשיות פח בע"מ נ' הכנ"ר
פר"ק 46787-05-11 שירותי ליסינג בנגב (ש.ל.ב) נ' הכנ"ר
רע"א 5596/00 שולמית סתוי נ' שאולי נאחוסי

2.3 בעלי זכות העמידה

הזכאים לבקש את פירוקה של החברה על פי המפורט בסעיפים 262-259 ו- 381 לפקודת החברות הם:
(א) הנושה – הוא בעל העילה העיקרי, אשר רוב בקשות הפירוק הקיימות נפתחו בגינו על בסיס כל אחת מן העילות המפורטות בסעיף 2.2 לעיל. כאשר המדובר בנושה עתידי או מותנה עליו להפקיד ערובה סבירה להוצאות, על מנת שבית המשפט ידון בבקשתו וכן עליו להוכיח כי יש מקום לכאורה לפירוקה של החברה.
(ב) החברה – על בסיס כל אחת מן העילות המפורטות בסעיף 2.2 לעיל.
(ג) משתתף - על בסיס כל אחת מן העילות המפורטות בסעיף 2.2 לעיל, ובלבד שהיה חבר בחברה לפחות 6 חודשים מתוך 18 החודשים שלפני תחילת הפירוק או שקיבל את המניות בירושה.
הגדרת משתתף - כל מי שהוא חבר בחברה או שהיה חבר בה תוך השנה שלפני תחילת הפירוק, ובהליכים שלפני הקביעה הסופית של המשתתפים - גם כל מי שנטען כי הוא משתתף.

3. בקשת פירוק
3.1 הליכים הדרושים לשם הגשת הבקשה
א. טופס הבקשה מאומת בתצהיר - תקנה 3 לתקנות הפירוק.
ב. מסירת העתק מהבקשה למשרדי הכונס הרשמי והפקדת פיקדון כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי. בית המשפט יקבל את הבקשה רק הוצג בפניו אישור של הכונס הרשמי בדבר קבלת הפיקדון האמור – תקנה 4 לתקנות הפירוק.
ג. גובה הפיקדון הינו: 400 ₪ ויש לשלמו עם הגשת הבקשה למזכירות הכונס הרשמי.
ד. פרסום הודעה על הגשת בקשת הפירוק ומועד הדיון בה, 14 ימים לפחות לפני המועד לדיון. המודעה תתפרסם ברשומות ובעיתון היומי הנדפס בשפה העברית – תקנה 6 לתקנות הפירוק.
ה. תעודת השלמה – בית המשפט ידון בבקשת פירוק רק אם הוצגה בפניו תעודה מאת רשם בית המשפט או מאת פקיד בית המשפט המאשרת כי המבקש מילא אחר כל הוראות התקנות, קרי פרסם את ההודעה ברשומות ובעיתון וכן הפקיד את דמי הפיקדון בקופת הכונס הרשמי –  תקנה 7 לתקנות הפירוק.
בית המשפט לא ייתן צו פירוק במידה ולא הוצגה בפניו תעודת ההשלמה.
3.
הליכים נוספים
א. הודעה למבקש על השתתפות בדיון – אדם יורשה להשתתף בדיון בבקשת הפירוק רק אם הודיע למבקש על כוונתו להשתתף בדיון 7 ימים קודם המועד שנקבע – תקנה 8(א) לתקנות הפירוק.
ב. זימון כונס הנכסים הרשמי לדיון בצו הפירוק – בית המשפט יקיים דיון בהשתתפות הצדדים. בפרקטיקה מתייצב הכונס הרשמי בפועל לרוב הדיונים בצו הפירוק. תקנות 59-60 לתקנות הפירוק.
ג. התנגדות לבקשת פירוק – אדם המבקש להתנגד לפירוק יגיש לבית המשפט, לא פחות מ-7 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת הפירוק, כתב התנגדות המפרט את נימוקיו והמאומת בתצהיר.
ד. חילופי מבקשים – מבקש שביטל את בקשתו לפירוק או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, על פי בקשת משתתף או נושה להורות על חילופי מבקשים ועל המשך הדיון על ידי המבקש החדש – תקנה 10 לתקנות הפירוק.
3.3 סמכות בית המשפט ותחילתו של הפירוק
א. לפי הוראת סעיף 263 לפקודת החברות, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה, לדחות את הדיון בה, ליתן צו ביניים או כל צו אחר שיראה לו בנסיבות העניין.
ב. תחילתו של הפירוק ייחשב החל מהיום בו הוגשה בקשת הפירוק – סעיף 265 לפקודת החברות.

4. מפרק זמני לפני צו פירוק
א. לאחר הגשת בקשת הפירוק ולפני מתן צו פירוק – רשאי בית המשפט למנות מפרק זמני לחברה – סעיף 300(ב) לפקודת החברות.
ב. מינוי המפרק הזמני יהיה לפי בקשת נושה, משתתף או הכונס הרשמי, או ללא בקשה ביוזמת בית המשפט – תקנה 12 לתקנות הפירוק.
בדרך כלל תוגש בקשה למינוי מפרק זמני יחד עם הבקשה לפירוק וזאת כאשר קיימת דחיפות בתפיסת רכושה או ספריה של החברה מחשש להברחתם, או שיש צורך בהמשך פעילותה של החברה.
ג. תפקיד המפרק הזמני בד"כ הוא תפיסת רכוש החברה ושמירתו עד למינוי מפרק קבוע. המפרק הזמני אינו רשאי לממש, למכור או לחלק את רכוש החברה. כמו כן, הוא אינו רשאי לשמוע הוכחות חוב ואינו רשאי לנהל את עסקי החברה אלא אם קיבל לכך רשות מיוחדת מבית המשפט. סמכויות המפרק הזמני יפורטו בצו המינוי שלו.
ד. אם נושה או משתתף הגיש בקשה למינוי מפרק זמני עליו להפקיד פיקדון בידי הכונס הרשמי כמקדמה – תקנה 13 לתקנות המפרק הזמני.
ה. בית המשפט רשאי למנות אדם רק אם הסכים לכך – תקנה 14(א) לתקנות הפירוק.
ו. העתק צו המינוי יומצא לכונס הרשמי – תקנה 4 לתקנות הפירוק.
ז. חובותיו של המפרק הזמני הינן (תקנה 15 לתקנות הפירוק):

  • מתן ערובה
  • הגשת דוחות כספיים כפי שיורה בית המשפט
  • לשלם כל סכום המגיע ממנו כפי שיורה בית המשפט
  • אחראי לכל נזק שנגרם בזדון או ברשלנות לנכסים שהוא ממונה עליהם.

ח. הוצאות המפרק הזמני ושכר טרחתו ישולמו מנכסי החברה, אלא אם נוכח בית המשפט שלא היה  מקום למנותו, אז ישלם את שכרו המבקש את המינוי.

פסיקה
:
ע"א 796/92 מ.ל.ת נ' בנק המזרחי

5. תוצאות מתן צו הפירוק
א. עיכוב הליכים –מתן צו הפירוק מעכב באופן אוטומטי את כל ההליכים נגד החברה, למעט הליכים פליליים. משמעות הדבר, שכנגד החברה מופסקים כל הליכי הגבייה הפרטניים, ואלה הופכים להליכים קולקטיביים הכפופים לעקרון החלוקה השוויונית של נכסי החברה בין נושיה - סעיף 267 לפקודת החברות.
הנושים המובטחים אינם כפופים להחלטה בדבר עיכוב הליכים ובהיותם בעלי זיקה קניינית לנכס המשועבד רשאים הם להיפרע ממנו בכל עת.
ב. מינוי מנהל מיוחד - ברוב צווי הפירוק מתמנה במועד הדיון מנהל מיוחד לפי בקשתו של הכנ"ר ולפעמים לצורך משימה מיוחדת וזאת עד למינוי מפרק קבוע. המנהל המיוחד בדרך כלל ממשיך להיות המפרק.
ג. פרסום הודעה - הודעה על מתן צו הפירוק ועל המועד לקיום אסיפות נושים והמשתתפים תפורסם ברשומות ובעיתון היומי – תקנה 18(ב) לתקנות הפירוק.
ד. רישום הערה בפנקס המנהל על פי דין תקנה 20 לתקנות הפירוק.
ה. העתק לרשם החברות – סעיף 270 לפקודת החברות.
ו. שלילת סמכויות הדירקטוריון ופיטורי עובדים – סמכויות הדירקטוריון נשללות באופן אוטומטי עם קבלת מתו צו הפירוק. כלל עובדי החברה נחשבים כמפוטרים ויהיו זכאים לתבוע פיצויי פיטורים. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם העובדים ממשיכים לעבוד, בכפוף להחלטת המפרק להחזיק את החברה כ"עסק חי".
המועד לתחילת הפירוק הינו מועד הגשת הבקשה.
ז. הגשת תביעות חוב – כל תביעות החוב נגד החברה יתבררו בפני המפרק במסגרת תביעות המכונות "הוכחות חוב".
נושי החברה יגישו למפרק הוכחות חוב בליווי תצהיר והמסמכים והאסמכתאות המוכיחים את חובם, תוך 6 חודשים מיום מתן הצו או מיום הפרסום של הצו ברשומות, ועל המפרק לבודקן.
קיימות עילות להארכת מועד הגשת תביעות החוב, כאשר הטעמים הינם מיוחדים ואובייקטיבים, לדוגמא מקרים בהם הנושה לא היה יכול לדעת אודות המועד להגשת תביעת החוב או שגורמים אשר אינם קשורים בו הובילו לאי הגשת הבקשה.
יחד עם זאת, המגמה היא לא לאשר דחיות בהגשת תביעות חוב, בשל השפעת הדבר על יתר הנושים וסופיות הדיון מבחינת החברה.

פסיקה
:
רע"א 9181/08 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' נשר נפתלי מנהל המיוחד לנכסי החייב
פש"ר 2016/06 שמש ניסים נ' אורן הראל
בש"א 24587/06 עיריית רמת גן נ' אבנר כהן
בש"א 11355/03 מארס נציגויות בינלאומיות לפרסום בע"מ נ' חשמונאי מיקי
פש"ר 1583/01 צבי סבו נ' יניב אינסל
רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ בפירוק
רע"א 6548/11 Citibank N.A. - Tel Aviv נ' עו"ד איתן ארז - בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייבת רחל סייג סופר

6. המפרק
6.1 כללי
המפרק הינו האורגן המרכזי בהליך הפירוק אשר כפוף לבית המשפט ולהוראותיו השונות. במסגרת תפקידו נדרש המפרק לאתר את נכסי החברה, לכנס את נכסיה ועסקיה, לממשם וחלק את תמורתם בין הנושים השונים, על פי סדרי הקדימות.
6.2 מינוי מפרק
א. סעיף 300(א) לפקודת החברות קובע כי בית המשפט רשאי למנות מפרק לניהול הליכי הפירוק של החברה ולמילוי התפקידים שיוטלו עליו לעניין הפירוק.
ב. בית המשפט לא ימנה אדם לתפקיד מפרק באם הוא עלול להימצא בניגוד עניינים עם מילוי תפקידו.
ג. מפרק יוכל לפעול רק לאחר שהודיע על מינוי לרשם בית המשפט ונתן ערובה כפי שהורה בית המשפט (תקנה 15 לתקנות הפירוק). 
6.3 מפרק זמני לאחר צו הפירוק
הכונס הרשמי יהיה למפרקה הזמני של החברה עם מתן הצו לפירוקה ויפעל עד שיתמנה מפרק קבוע – סעיף 300(ד) לפקודת החברות.
6.מפרק קבוע
א. אופן המינוי - אספות נושים לאחר מתן צו הפירוק, יזמן כונס הנכסים הרשמי אספות נפרדות של נושים על מנת לקבל החלטה האם לפנות לבית המשפט כדי למנות מפרק קבוע. ההחלטה באספות צריך שתתקבל ברוב קולות הנושים והנוכחים בישיבה - סעיף 35 לפקודת החברות. רוב מניין וערך נוכחים.
ב. הכונס הרשמי מגיש בקשה למינוי מפרק קבוע בהתאם לאסיפת הנושים. בדרך כלל המפרק יהיה המנהל המיוחד או המפרק הזמני.
ג. במידה ולא מונה מפרק קבוע על ידי בית המשפט, יהיה הכונס הרשמי המפרק הקבוע.

7. סמכויות בית המשפט (המואצלות למפרק) לאחר מתן צו הפירוק
א. דרישה למסור נכסים – בית המשפט רשאי לדרוש מכל משתתף הרשום ברשימת המשתתפים ומכל נאמן, כונס נכסים, בנקאי, מורשה של החברה, או נושה משרה בה, לשלם, למסור ולהעביר לידי המפרק כספים, נכסים או פנקסים שברשותו ושיש לחברה זכות עליהם – סעיף 276 לפקודת החברות.
ב. דרישות תשלום – בית המשפט רשאי לשלוח למשתתפים הרשומים ברשימה או לחלקם דרישות תשלום עד כדי שיעור חבותם, לשם כיסוי חובות החברה והוצאות הפירוק או לשם תיאום זכויות המשתתפים בינם לבין עצמם – סעיף 278 לפקודת החברות.
ג. דרישת תשלום חובות – בית המשפט רשאי להורות לכל משתתף הרשום ברשימת המשתתפים לשלם סכום כסף המגיע ממנו לחברה או מנכסי האדם שאותו הוא מייצג, בנוסף לסכומים המגיעים על סמך דרישת תשלום – סעיף 277(א) לפקודת החברות.
ד. דרישת תשלום לבנק – בית המשפט רשאי לצוות על משתתף, קונה או אדם אחר שחייב כסף לחברה לשלם את הכסף לזכות חשבונו של המפרק בבנק – סעיף 279(א) לפקודת החברות.
ה. קביעת מועדי תשלום הנושים
ו. מתן זכות עיון בפנקסי החברה - בית המשפט רשאי להורות על מתן אפשרות לנושים או משתתפים לעיין בפנקסי החברה שבהחזקתה באופן שיורה – סעיף 286 לפקודת החברות.
ז. תשלום הוצאות הפירוק – כאשר נכסי החברה אינם מספיקים לתשלום חובותיה, בית המשפט רשאי לצוות שהאגרות וההוצאות הכרוכות בתיק ישולמו מתוך הנכסים לפי סדר עדיפות שיראה לו צודק – סעיף 287 לפקודת החברות.
ח. תשלום הוצאות הפירוק ייעשה על פי הסדר הבא:

  • הוצאות מימוש נכסי החברה
  • הוצאות הכונס הרשמי
  • הוצאות ושכר טרחת המפרק
  • הוצאות בית משפט

8. חקירת חשודים בהחזקת נכסי החברה - סעיף 288 לפקודת החברות
א. חקירה תחת אזהרה – בית המשפט רשאי לאחר מינוי מפרק זמני או מתן צו פירוק, לחקור תחת אזהרה בע"פ או בכתב את הבאים: נושה משרה, כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך, אדם הנראה כמי שחייב כסף לחברה, אדם היכול למסור מידע בדבר עסקיה של החברה.
ב. דרישה להגיש פנקסים – בית המשפט רשאי לדרוש מאדם שהוזמן לחקירה להגיש לו פנקסים שברשותו הנוגעים לענייני החברה.
ג. מעצר אדם שלא הופיע לחקירה – בית המשפט רשאי לצוות על מעצרו ועל הבאתו לחקירה של אדם שלא התייצב לחקירה, באם: הוזמן לחקירה והוצע לו סכום סביר לכיסוי הוצאותיו, סירב להופיע בפני בית המשפט, לא הייתה כל הודעה מצידו המניחה את הדעת על הסיבה שמנעה ממנו מלהגיע.
ד. חקירה מוקדמת – לאחר מתן צו הפירוק רשאי הכונס הרשמי לזמן מנהל או כל נושא משרה אחר בחברה בדבר מצב עסקיה וחובותיה (תקנה 49 לתקנות הפירוק).

9. סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות
עם מתן צו הפירוק, רשאים הכונס הרשמי, המפרק, נושה ובעל מניות (בתוך שנה קודם הפירוק) להגיש תביעה כנגד נושא משרה בחברה, בגין העילות המוזכרות בסעיפים 373-374 לפקודת החברות.
הגשת תביעה לפי סעיף 373
בית המשפט קונה סמכותו להצהיר כי נושא משרה יישא באחריות אישית ללא הגבלה לכל חבויותיה של החברה, בהתקיימותם של כל התנאים המצטברים הבאים:
(א) ניתן צו פירוק לחברה;
(ב) הוגשה בקשה על ידי הכונס הרשמי או המפרק או נושה או משתתף;
(ג) העסק התנהל תוך כוונה לרמות את נושי החברה או נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה;
(ד) נושא המשרה היה ביודעין שותף בניהול עסק;
9.1 מיהו נושא משרה?
סעיף 1 לחוק החברות מגדיר מיהו נושא משרה:
"נושא משרה" - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי.
9.2 מהי תרמית? בית המשפט קבע בסדרת פסקי דין כי לא כל התנהגות כושלת או בלתי זהירה או בלתי ראויה מצד נושא משרה עולה כדי תרמית. המבחן הראוי נקבע על ידי השופט ריבלין בע"א 7516/02 דוד פישר נ' צבי יוכמן – והוא מבחן מכלול הנסיבות. יש לבחון את חומרתה של ההתנהגות, את משך ההתנהגות, אינטרס אישי, אי יושר מכוון וכיו"ב.
אם נושא משרה האמין כי יוכל להחזיר את הכסף מתוך אופטימיות, אין זה נחשב בהכרח דרכי תרמית.
הגשת תביעה לפי סעיף 374
סעיף 374 לפקודת החברות, הוכר בפסיקה ככלי לבירור מהיר של עילות תביעה מוכרות בדין הפרטי, ובראשן חובת הזהירות וחובת האמונים המוטלות על נושאי משרה.

בית המשפט קונה סמכותו לכפות על נושא משרה השבה של הכספים שנלקחו על ידו או פיצויי עונשי לחברה , בהתקיימותם של כל התנאים המצטברים הבאים:
(א) ניתן צו פירוק לחברה. אם כי נשיא בית המשפט העליון, כתוארו היום, השופט גרוניס, הרחיב את תחולת הסעיף גם במצב של הקפאת הליכים.
פסיקה:
רע"א 9983/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה נס, עו"ד ורו"ח ואח'
(ב) הוגשה בקשה על ידי הכונס הרשמי או המפרק או נושה או משתתף;
(ג) הפרת חובת הזהירות או חובת האמונים על ידי נושא המשרה
פסיקה:
(ע"א 7516/02 דוד פישר נ' צבי יוכמן)
(ד) גרימת נזק או הפסד לחברה כתוצאה מפעילותו של נושא המשרה (ע"א 7516/02 דוד פישר נ' צבי יוכמן).

יש לשים לב כי הסעד בגין כל אחד מהסעיפים הנ"ל הוא שונה:
סעיף 373 לפקודת החברות – קביעת אחריות נושא משרה לחובות החברה עד כדי קביעת חבות לכלל חובותיה.
סעיף 374 לפקודת החברות – הסעד הוא השבה או פיצוי בגין נזק.
בקשה לפי סעיפים אלה אינה מוגשת כדבר שבשגרה בתיקי פירוק והשימוש בסעיפים אלה לא נעשה לעיתים תכופות. 

10. הגשת דוח לכונס הרשמי
א. חודש ימים ממועד מתן צו הפירוק או מינויו של המפרק הזמני, יוגש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקי החברה בשלושה עותקים, בו יפורטו הפרטים הבאים: נכסי החברה, חובות והתחייבויות, שמות הנושים ומענם, הערובות וכל מידע אחר שדרש הכונס (סעיף 292 לפקודת החברות).
ב. הדוח יוגש ויאומת בתצהיר חתום על ידי עורך דין.
ג. מגישי הדו"ח, בהתאם לדרישת הכונס הרשמי הם: דירקטורים של החברה בעת מתן צו הפירוק, נושא משרה ראשי בעת מתן צו הפירוק, אדם נוסף שעשוי לתת מידע והוא בעת מתן צו הפירוק או תוך שנה עובר לכך היה: נושא משרה או עובד בחברה, מועסק בייסוד החברה, נושא משרה או עובד של חברה אחרת שהייתה נושאת משרה בחברה שעליה מוגש הדו"ח (סעיף 293 לפקודת החברות).
ד. אדם המעיד על עצמו בכתב שהוא נושה או משתתף של החברה רשאי לעיין בדו"ח שהוגש ולקבל העתק ממנו, תמורת תשלום אגרה (סעיף 295 לפקודת החברות).

11. צו לחיסול חברה
לאחר שפורקו כלל עסקי החברה, יורה בית המשפט בצו שהחברה תחוסל. המפרק יודיע לרשם החברה על מתן צו החיסול, תוך 14 יום ממועד מתן הצו והרשם ירשום את הדבר בפנקסיו.
חיסול החברה אינו חיסול מוחלט, כי אם חיסול על תנאי בלבד, התנאי הוא ששנתיים לא יבוטל החיסול, לאור בקשתם של המפרק או אדם אחר המעוניין בכך.

12. סיכום השלבים בפירוק חברה
12.בקשת פירוק

  • הגשת הבקשה לבית המשפט ולמזכירות הכונס הרשמי
  • תצהיר
  • תשלום פקדון על סך 2,564 ₪ לקופת הכונס הרשמי
  • פרסום הודעה ברשומות ובעיתון
  • הצגת תעודה משלימה מאת בית המשפט בדבר קיום כל הדרישות הנ"ל.

12.2 קיום דיון בבקשה ובחינת עילות הפירוק
במידה וקיימת עילה לפירוק ימונה על ידי בית המשפט, במידה ונדרש, מנהל מיוחד.
בית המשפט לא ידון בבקשה ללא הצגת תעודה משלימה.

12.3 מתן צו פירוק

  • הכונס הרשמי יהיה המפרק הזמני עד שימונה מפרק קבוע.
  • הכונס הרשמי ממנה מנהל מיוחד מטעמו באשר יש דברים דחופים שיש לבצע, בד"כ ב"כ מגיש בקשת הפירוק או הנושה הגדול.
  • פרסום הודעה ברשומות ובעיתון.
  • עיכוב הליכים.
  • סמכויות חברי ההנהלה נשללות ופיטורי עובדי החברה, אלא אם כן מעוניינים להחזיק את החברה כעסק חי.
  • זימון אסיפות נושים– קבלת החלטה בדבר מינוי מפרק קבוע.
  • הגשת תביעות חוב מאת הנושים או המשתתפים – תוך 6 חודשים מיום הוצאת הצו.

4. מינוי מפרק קבוע

5. מתן צו לחיסול החברה
בית המשפט רשאי להורות על ביטול החיסול בשנתיים שלאחר מתן צו החיסול.