תיק - צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ

 
​ביום 20.8.14 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד חברת "צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ", ואחריו מונו עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה ועו"ד שלום גולדבלט כנאמנים זמניים לחברה לצורך גיבוש תוכנית הבראה והסדר. הנאמנים הזמניים הוצעו כמועמדים לתפקידם על-ידי החברה.

  • ביום 26.8.14 התקיים דיון בבית המשפט, שבו מסרו הנאמנים הבהרות לגבי קשריהם עם החברה ונושיה. עו"ד אולמן הבהיר כי משרדו מייצג את בנק ירושלים, שמשמש נושה מובטח של החברה, אך הייצוג לא קשור לחברה. עו"ד אהוד גינדס (בשם עו"ד שלום גולדבלט) טען, כי משרדם מייצג את מר אלון נתן, המחזיק 20% ממניות החברה, אך בחברות אחרות שבבעלותו.
  • לאחר הדיון מסרו הנאמנים לבית המשפט הודעה משותפת בכתב, המפרטת כי עורך-דין ממשרד יהודה רוה, שבו שותף עו"ד אולמן, מעניק שירותים משפטיים לחברה בפרויקט יזמות בקריית גת. עו"ד גינדס חזר על אמירתו בדיון, שלפיה משרדם מעניק שירותי משפט לבעל המניות אלון נתן בחברות אחרות שבבעלותו.
  • בית המשפט דרש מהנאמנים להגיש תצהירים, שבהם יפרטו כל זיקה שקיימת בינם ובין החברה או בעליה באופן ישיר או עקיף. בתצהירים שהגישו הנאמנים ביום 28.8.14 ציין עו"ד אולמן, כי משרדם נתן ייעוץ לחברת רייסדור בשנים 2006-2010 ובאופן חד-פעמי בשנת 2011, והציע כי עו"ד גולדבלט יבצע בדיקות הקשורות בעסקאות שבוצעו בין החברה לרייסדור.
    עו"ד גולדבלט ציין בתצהיר כי לפני יותר משנה משרדו אירח מפגש שבו נכח באופן אישי ומבלי שייצג את החברה, לגבי פרויקט שביצעה החברה בחדרה. כמו כן הציע עו"ד גולדבלט, כי טענות נגד בעל המניות אלון נתן ייבדקו על-ידי עו"ד אולמן.
    הכונס הרשמי התבקש על-ידי בית המשפט להידרש לסוגיה, ואלו עיקרי עמדתו כפי שהוגשו לבית המשפט:
    "הכנ"ר סבור כי קיים טעם לפגם בהימנעותם של הנאמנים מלהגיש לבית המשפט הצהרה ובה דיווח מפורט ומלא על זיקתם לחברה ולנושיה כנדרש בתקנות. טוב היו עושים הנאמנים לו היו דואגים להגיש הצהרתם מלכתחילה... אין ספק כי חברה הפונה להליך הבראה רשאית להציע מועמד מטעמה לשמש בעל תפקיד, אולם דווקא בשל כך ראוי כי מועמדים המוצעים יגישו תצהירי זיקה מפורטים, על-מנת שניתן יהיה לבחון את טיב הזיקה ולשקול התאמת בעל התפקיד לכהונה, בשים לב לסוג הזיקה והיקפה. ...ראוי אף להשריש פרקטיקה ולפיה תצהיר הזיקה יימסר לכנ"ר עוד קודם להגשת הבקשה לבית המשפט, על-מנת שיוכל לבחון את המועמדים ולחוות את דעתו.
    "בנוסף, ומעבר לפגם שעלול להתהוות מעצם ניגוד עניינים פוטנציאלי, הרי שמטבע הדברים נדרש בעל תפקיד, בפרט נאמן לגיבוש הסדר, לבוא בדברים עם הצדדים לתיק, לרבות ספקים, עובדים, מזמינים, בנקים וכדומה. לשם כך נדרש בעל התפקיד לכונן ולבסס יחסי אמון.
    "ספק רב אם בעל תפקיד שלגביו מתקיימת זיקה כאמור בתקנות, או אפילו כזה שקיימת לגביו אך מראית-עין של ניגוד עניינים, יוכל לגבש יחסי אמון כאמור, והדבר עלול לעמוד לרועץ במילוי תפקידו של הנאמן, כמו גם לפגוע באמון הציבור בהוגנות ההליך.
    "הפתרון המוצע על-ידי הנאמנים, שלפיו כל אחד יעסוק לבדו בעניינים שבהם נגוע חברו, הוא פתרון מאולץ, שלא ייתן מענה סביר ויעיל לתיקון המצב.
    "אין להטיל דופי כלשהו בנאמנים הזמניים או ביכולתם המקצועית, ברם לאור הנסיבות, ולו למראית-עין, ימליץ הכונס הרשמי כי בית המשפט הנכבד יורה על חילופי בעלי התפקיד".
  • לאחר שעיין בתגובת הכנ"ר הורה בית המשפט על חילופי נאמנים על רקע טענות לניגוד עניינים.
    וכך קבע בית המשפט (כב' השופט איתן אורנשטיין) בהחלטתו: "היה מקום שהנאמנים הזמניים יפרטו, במסגרת תצהיר שהיה מוגש עם הבקשה להקפאת הליכים, את מלוא המידע שניתן בתצהירים שהוגשו בסופו של יום.
    "מהות המידע ביחס לכל אחד מהנאמנים אינה מפיגה את החשש הממשי של ניגוד אינטרסים אצל כל אחד, שיש בו די כדי לא למנותם.
  • "אין ספק שעל הנאמנים היה לצרף לבקשת ההקפאה תצהיר ולפרט בו אותה מסכת עובדתית, שהוצהרה בתצהירים שהוגשו בסופו של דבר. כאמור, היה מקום לעשות זאת מראש, עם הגשת הבקשה, ולהשאיר לבית המשפט את ההכרעה בשאלת המינוי וכאמור גם בעמדת הכנ"ר
  • "טעם לפגם יש גם בכך, שהמידע לא נמסר לבית המשפט כמכלול, קרי בשעה שהועלו הטענות בדבר ניגוד עניינים, אלא נמסר באופן חלקי ובשלבים. בתחילה נמסר כאמור מידע חלקי, שאף אינו מדויק.