שתי סוגיות עמדו להכרעת ביהמ"ש: האם יש להורות על מינויו של מומחה לבחינת הסדר חוב של החברה לבקשת הנאמנים, בעוד מחזיקי אגרות החוב גורסים אחרת; בהינתן כי ביהמ"ש ימצא שיש צורך במינוי מומחה, האם יש למנות את המומחה המוצע על ידי הנאמנים למחזיקי אגרות החוב ולפי סעיף 350 יח(א) לחוק.
בית המשפט בחן בקשה משותפת של נאמנים לסדרות חוב של החברה, להורות על מינוי מומחה לצורך בחינת הסדר חוב של החברה. עמדת הכנ"ר הייתה כי יש להמתין לקבלת עמדת מחזיקי אג"ח במסגרת אסיפה שבה הנושא היה אמור לעלות לדיון.
מחזיקי האג"ח סברו כי אין להורות על מינוי מומחה מאחר והוחלט על נקיטת הליכי פירוק כנגד החברה. כמו כן, מחזיקי האג"ח היו בדעה כי אין הצדקה בשלב זה למינוי מומחה, לפי שלא הוחל עדיין במו"מ למתווה של הסדר חוב.
בסופו של דבר, אסיפות מאוחרות יותר של מחזיקי האג"ח תמכו במינוי שהוצע ע"י הנאמנים, כמומחה.
הכנ"ר היה בדעה שרו"ח המוצע מקיים את דרישות הכשירות המתחייבות על פי החוק, אך הדגיש כי המומחה המוצע מונה בתיקים אחרים, ואפשר כי יהיה בכך כדי להקשות על מילוי תפקידו כדבעי.
ביהמ"ש (כבוד השופט אורנשטיין) מצא כי יש מקום להורות על מינוי מומחה: בין הצדדים הוחלפו טיוטות בקשר עם עקרונות כלליים להסדר. ביהמ"ש לא מצא בהחלטת המחזיקים לנקיטת הליכי פירוק כנגד החברה כטעם שלא להורות על מינוי מומחה, לפי שלא ננקטו כל הליכים בעניין זה חרף חלוף הזמן מאז התקבלה ההחלטה (למעלה מחודש), וכשמנגד ישנם מגעים בין הצדדים למתווה של הסדר ואף הסכמה על זהות המתמנה. בימ"ש דחה את הבקשה למינוי המומחה שהוצע, מאחר והמינוי יחייב השקעה אינטנסיבית בסד זמנים קצר, וכן לנוכח הרצון לאפשר למספר רב יותר של בעלי מקצוע ובעלי כישורים נדרשים להתמנות לתפקיד.
בתיק זה לא הושג הסדר נושים, ובעניינה של החברה מתנהלים הליכי כינוס ופירוק.
מדובר בחברת אחזקות העוסקת בתחומי האנרגיה והפטרוכימיה, המחזיקה (במישרין ובעקיפין) ב- 30.72% מהון המניות של חברת "בתי זיקוק נפט בע"מ (בז"ן), שהיא הבעלים של בית הזיקוק הגדול במדינה ובעלת "היתר שליטה" ממ"י שמכוחו רשאית להחזיק את מניותיה בבז"ן.
ביהמ"ש (כבוד השופט אורנשטיין) בחן שתי סוגיות:
הראשונה, האם בשלו התנאים למינוי מומחה לבחינת הסדר חוב לחברה, תוך שביהמ"ש נדרש לסעיפים 350יז ו 350 יח העוסקים בעיתוי מינוי המומחה. ביהמ"ש הפנה לשלל נסיבות בעטיין מצא כי יש למנות מומחה, וביניהן, החברה הודיעה כי היא מגבשת מתווה לצורך הסדר חובותיה ואשר במסגרתו יעוכב התשלום, לרבות תשלומים עתידיים המגיעים למחזיקי האג"ח. כמו כן, התקיימו פגישות בין הצדדים לקידום הליכי ההסדר.
הסוגיה השנייה, ביהמ"ש בחן את כשירותו של רוה"ח שהוצע ע"י הנאמנים, לשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש לבחינת הסדר החוב של החברה, קרי, שאלת ניגוד העניינים. הסתבר, כי לאחר שהחברה נתנה את הסכמתה למינוי המומחה, הביא המומחה לידיעתה עובדה שעלולה הייתה ליצור ניגוד עניינים - בת זוגו של המומחה שהוצע משמשת יועצת משפטית בחברה מתחרה. לאחר שהמומחה שהוצע הודיע כי יחתום על כתב סודיות, השתכנעה החברה כי יהיה בכך כדי להתגבר על ניגוד העניינים הפוטנציאלי, ואשררה וכי אינה מתנגדת לבקשה.
ביהמ"ש הפנה להחלטת כבוד השופטת אלשיך בעניין אי.די. בי אחזקות (לעיל), ולהחלטת כבוד השופטת אגמון גונן בעניין פולאר (לעיל), וקבע כי "על בית המשפט להקפיד קלה וחמורה על היותו של המומחה נטול כל השפעה, ולו אפשרית, של ניגוד עניינים. כן יש להביא בחשבון מצבים שבהם המומחה יהיה חשוף לניגוד עניינים, אף מבלי שיהיה מודע לכך." לגופו, בית המשפט קבע, שאין בחתימה על כתב הסודיות כדי להתגבר על הקושי שבחשש לניגוד עניינים שעלול להיגרם מעצם היותו של המומחה בן זוגה של בעלת תפקיד בכיר בחברה מתחרה.
בית המשפט סיכם בקובעו כי "משכך, עלול הדבר לגרום למומחה המיועד, אף מבלי משים, להיכשל במילוי תפקידו, ודי באפשרות לכך, כדי שלא למנותו כמומחה בתיק זה."