ייצוג היועץ המשפטי לממשלה בענייני ירושה, עזבונות ואפוטרופסות

 
פרק זה ייוחד לפעילותם של פרקליטי האגף במחוזותיו השונים אשר הוסמכו לפעול כבאי כח היועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים שונים ולפי חוקים ספציפיים שיפורטו להלן.

מבוא

  • ב"כ (בא כוח) היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי (להלן- ב"כ היועמ"ש) יודיע על התערבותו בהליך המתנהל לפי החוקים שלהלן בעיקר כאשר קיים צורך לייצג אינטרס ציבורי, או להגן על קטינים, חסויים ונעדרים אשר אינם מסוגלים לייצג ענייניהם בעצמם. בהליכים שיוגשו לפי חוקים אלה יצורף ב"כ היועמ"ש כמשיב (צד לדיון) ובסמכותו ליזום הליך, להתנגד לו, לבקש פרטים נוספים לרבות תצהירים ומסמכים, לחקור אנשים הנוגעים בדבר וזאת על מנת לגבש עמדתו לבקשות השונות.

ואלה החוקים לגביהם הוסמך ב"כ היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי לשמש כצד לדיון ולהתייצב להליכים:

    1. בסע' 153 לחוק הירושה נקבע כי:
      "בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית המשפט רשאי לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר: כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אם הוא סבור שיש ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה".
    2. בתקנה 54(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח- 1998 נקבע כי: 
      "העתק מכל בקשה או תובענה לצו ירושה, לצו קיום צוואה, להוכחת צוואה, להוכחת מותו של אדם וזמן מותו, למינוי מנהל עזבון, למתן הוראות למנהל עיזבון, לקביעת שכר טרחה והוצאות של מנהל עיזבון ואישור על סיום תפקידו, לרבות קביעת שכר ביניים וכן תיקון או ביטול של צו ירושה או צו קיום צוואה המוגשים לבית משפט, לבית דין דתי או לרשם לענייני ירושה, יומצא לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, במשרד האפוטרופוס הכללי שבאזור פעולתו של הרשם לענייני ירושה המוסמך."
    • סוגי הבקשות:
    1. בקשה לצו ירושה- בקשה זו, מוגשת ע"י אחד מיורשיו עפ"י דין של המוריש ע"ג טופס שהינו תצהיר בו מצהיר המבקש בין היתר על פרטיהם של כל יורשי המנוח עפ"י דין וכן מצרף אישור על משלוח העתק הבקשה ליורשים אלו, ותעודת פטירה. ב"כ היועמ"ש בוחן אם במסגרת הבקשה הוכח הרכב המשפחה של המנוח כדבעי, מברר את כשרות היורשים ואם יש צורך למנות אפוטרופוס למי מהם ומוודא כי צו הירושה שיינתן תואם את הוראות החוק. 
      במסגרת תפקידו מוסמך ב"כ היועמ"ש לדרוש פרטים נוספים החסרים לו לשם גיבוש עמדתו וכן להודיע על כוונתו להתערב בהליך בעקבותיה יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
    2. בקשה לקיום צוואה- בקשה זו, מוגשת ע"י אחד הזוכים לפי הצוואה ו/או ע"י מנהל עיזבון שצוין בצוואה ויש לצרף לה צוואה מקורית ותעודת פטירה. 
      ב"כ היועמ"ש בוחן בקשות אלו, ושוקל אם יש מקום להתערבותו בהליך כדי לייצג בפני בימ"ש אינטרס ציבורי כלשהו.
      במסגרת שיקוליו, בוחן ב"כ היועמ"ש, בין היתר, אם הצוואה תקפה לפי אמות המידה הקבועות בדין, מברר כי כל הצדדים הרלוונטיים מודעים להליך, מברר מהי כשרותם המשפטית של הצדדים להליך (קטין, חסוי או נעדר), האם יש למנות למי מהם אפוטרופוס לשם הגנה על זכויותיו בעיזבון, האם הצואה מקימה הקדש ציבורי שאז יש לפקח על קבלת חלקו ולהבטיח את רישומו ברשם ההקדשות, ועוד נושאים נוספים לפי נסיבות הענין.
    3. בקשה למינוי מנהל עזבון זמני או קבוע- ב"כ היועמ"ש בוחן את הצורך במינוי כזה וכן מוודא כי כל הצדדים הנוגעים בדבר יודעים על ההליך.
    4. בקשה לקיום צוואה בהעתק- ב"כ היועמ"ש בודק סיבות היעדרה של הצוואה המקורית ועמדתם של הנוגעים בדבר (יורשים עפ"י דין או זוכים עפ"י צוואה קודמת לפי הנסיבות).
    5. בקשות שונות הנוגעות להשלמת פרטים בצוואה תיקון טעויות סופר ופרשנות צוואה- ב"כ היומ"ש מוודא כי כל הנוגעים בדבר יודעים על ההליך.
    1. בתקנה 11 לתקנות הצהרות מוות (סדרי דיון) , התשי"ג - 1952 נקבע כי:
      "היועץ המשפטי לממשלת ישראל או בא כוחו רשאי להתנגד להצהרת מוות ,תיקונה או ביטולה, בין בכתב  ובין בעל פה, כל עוד לא ניתנה, תוקנה או בוטלה ההצהרה".
    • בקשה להצהרת מוות:
    1. דרך המלך להוכחת פטירתו של אדם, היא הגשת תעודת פטירה. אולם ישנם לא מעט מקרים, בהם לא ניתן לקבל תעודת פטירה (כגון נספה שואה, נעדר או נספה עקב מאורעות מלחמה וטבע כמפורט בסעיף 1 לחוק הצהרות מוות).
    2. במקרים אלו ניתן להוכיח הפטירה במסגרת חוק הצהרות מוות ע"י הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה להצהרה על פטירתו של אדם. אופן הגשת הבקשה והראיות הנדרשות מוסדרים בחוק הצהרות מוות ותקנותיו. פסק דין הצהרתי שניתן לפי חוק זה מהווה הוכחת מוות לצורך סעיף 68 לחוק הירושה. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בוחן את הראיות שצורפו, במידת הצורך חוקר את המצהירים ומבקש עמדת כל הנוגעים בדבר.
    3. יש לציין כי בכל הנוגע להצהרת מותם של אזרחים ישראלים ותיקון מרשם האוכלוסין בהתאם לכך, המשיב הינו ב"כ היועץ המשפטי בפרקליטות המחוז הרלבנטי.
    1. בסע' 69 לחוק הכשרות נקבע כי:
      "היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאים, אם הם סבורים שטובתו של קטין, של פסול דין, או של חסוי או טובת הכלל מחייבת זאת, לפתוח בכל הליך משפטי ,כולל ערעור, לפי חוק זה וכן להתייצב ולטעון בכל הליך כזה".
    • סוגי הבקשות:
    1. בקשה למתן הוראות של אפוטרופוס- אפוטרופוס חייב לאשר מראש בבית המשפט פעולות המנויות בסעיף 47 לחוק הכשרות – היועמ"ש הינו המשיב לבקשות אלה ובוחן את הבקשה ובראש ובראשונה את טובתו הכלכלית של החסוי בביצוע הפעולה ובמידת הצורך מבקש חוות דעת של אנשי מקצוע כגון כלכלן, שמאי או רו"ח.
    2. בקשות לשכ"ט אפוטרופוס- האפוטרופוס רשאי לבקש שכ"ט (שכר טרחה) עפ"י הקבוע בתקנות (להרחבה ראה לשונית "פיקוח על אפוטרופסים"). ב"כ היועמ"ש בודק את גובה שכה"ט המבוקש, את מילוי כל חובות הדיווח של האפוטרופוס, אופן תפקודו וכן האם יש ביכולתו הכלכלית של החסוי לעמוד בתשלום שכר זה.
      • יש לציין כי במקרה והחסוי נפטר טרם נפסק מלוא השכר המגיע לאפוטרופסו, המשיבים לבקשה לשכ"ט יהיו יורשיו הפוטנציאליים של החסוי שנפטר.

תגובות ב"כ היועמ"ש, שאלות ותשובות נפוצות ודרכי יצירת קשר