התכנון הכלכלי של מה ייעשה ברכושו של אדם לאחר מותו מחייב הכרה מעמיקה של מערכות הדינים הרבות החלות על מגוון רחב של נכסים וזכויות, ובחירה משולבת של הכלים המתאימים בכל צירוף נסיבות. ברשימה זו נמקד את הדיון בשאלת היחס שבין הכלים והכללים שבחוק הירושה לאלו הנוגעים ליחסי הממון בין בני זוג, בגבולותיהם, בצורך לשלב ביניהם ובשאלות שנותרות פתוחות בהקשר זה.​

פרשת הרופאים המתמחים העלתה על סדר היום הציבורי והמשפטי דיון רחב היקף בשאלת האפשרות להגביל את זכות היסוד של העובד להתפטר.  

הפרשה הציבה בנוסף שאלות כבדות משקל הנוגעות לעולם העבודה בישראל שנת 2011, ובכלל זאת הדגישה את הסתירה המתעוררת לעיתים בין זכויות הפרט במקום העבודה לבין הצורך לשמר את יציבות מערכת יחסי העבודה הקיבוציים במשק. הפרשה העמידה על כפות המאזניים זו מול זו זכויות המהוות אבני יסוד של עולם המשפט בכלל ומשפט העבודה בפרט. מחד, זכותו של העובד לבחור את עתידו המקצועי, להחליט אם לעזוב את מקום עבודתו ובכך לממש את חופש העיסוק שלו, ומאידך, זכותו של המעביד ליציבות במקום העבודה כמו גם הצורך לקיים הסכמים שנחתמו מטעם הארגון היציג. הדיון הציבורי הרחב הביא לידי ביטוי את המחלוקת שהתעוררה בקרב קהל העוסקים בתחום יחסי העבודה.

עתירה בעלת חשיבות ציבורית רבה שהוגשה על ידי האגף לסיוע משפטי בשם הוריו של קטין שאובחן כלוקה באוטיזם בסיומו של תהליך אבחון שהתמשך ארבע שנים, מתבררת בימים אלו בבג"ץ 1 על פי תקנה 6(א)( 3) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחייה, עזרהללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח 1988- (להלן: "התקנות"), לא ניתן לשלם גמלת נכות לילד נכה מעבר לשנים עשר חודשיםרטרואקטיבית מיום הגשת התביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי, בשל תהליך האבחון האורך דרך כלל מספר שנים. בעתירה טוענים העותרים כי יש לפרש את התקנה בדרך המחריגה מגדר תחולתהאת הלוקים באוטיזם, נכות שתהליכי האבחון לגביה מתמשכים שנים ארוכות מעבר לשנים עשר חודשים, שכן כל פרשנות אחרתאיננה סבירה ואף מפלה את הלוקים באוטיזם מאלו הסובלים מנכויות אחרות. חלקה של העתירה שטען לבטלות התקנה נמחק על ידי העותרים בהמלצת בית המשפט, משהוברר כי הכרעה בשאלת

פרשנות הטענה מייתרת את שאלת בטלותה.​

7 שנים רשם וראש ההוצאה לפועל בתל אביב, 15 שנים שופט בית משפט השלום בתל אביב (מתוכן 5 שנים כסגן נשיא), 14 שנים שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ( 4 מתוכן כסגן נשיא) ו - 6 ספרים. מעל 35 שנה של עשייה שיפוטית ועדיין השופט (בדימוס) דוד בר אופיר לא נח  לרגע. הוא מכהן כיו"ר הועדה המיוחדת לשחרור אסירי עולם, חבר ויו"ר בוועדות ערר שונות, מרצה וכותב. בתוך העשייה מצא מי שאולי מזוהה יותר מכל אדם אחר עם פניה המשפטיות של מערכת ההוצאה לפועל, זמן להיפגש עמנו ולשוחח על פניה החדשות - ישנות.​

בשנים האחרונות ניכרת מגמה יציבה, הולכת ומתחזקת של הקלה והתאמה של דרישת תום הלב בבקשת פשיטת רגל של חייב. השינוי מתבטא הן ביציקת תוכן חדש ומותאם למושג "תום הלב" בהקשר של הליכי פשיטת הרגל, והן - ובעיקר בהפיכתו של מושג תום הלב ממושג מוחלט למושג יחסי, שיש לאזנו ולרככו אל מול פרמטרים ואינטרסים נוספים, כגון חלוף הזמן, התנהגות החייב בהליך עצמו והאינטרס הציבורי. מגמה זו תואמת את רוחו ומגמתו של תוקון 3 לפקודת פשיטת הרגל משנת תשנ"ו, על פיו הליכי פשיטת הרגל לבקשת החייב תכליתם לאפשר לחייב חדל פירעון לפתוח דף חדש בחייו.​