נציבות תלונות הציבור על שופטים: תמונת מצב והערכת ממצאים – 15 השנים הראשונות

 
|14/10/2018 |

​תמונת מצב והערכת ממצאים של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין​

  • ​​בירורן של התלונות המוגשות לנציבות תלונות הציבור על שופטים נועד למנוע תקלות חוזרות והוא נחוץ להגשמת תכלית קיומו של המוסד – שיפור פניה של מערכת עשיית הצדק, בצד מתן מענה למתלוננים היחידים. לשם כך יש צורך במבט רוחבי על המגמות המשתקפות בתלונות ובהחלטות הניתנות בהן. הטיפול בתלונות הפרטניות מצביע לעיתים על כשלים מערכתיים החורגים מתחום אחריותם של שופטים יחידים ומידע על כך מועבר בזמן אמת לרשות השופטת ולשרת המשפטים. הצורך בהסקת מסקנות מושכלות מן התלונות ובירורן מחייב, לדעתי, חיתוך מקצועי של התלונות שנתקבלו לאורך שנים ושל ההחלטות שניתנו בהן.
     
    לצורך כך, הוקמה בשנים האחרונות בנציבות יחידת הערכה, מעקב ובקרה שתפקידה לבחון את המגמות המאפיינות את התנהגות השופטים כעולה מבירור התלונות, ואת הזיקה שבין התלונות לבין מדדים אחרים כגון: התפלגות התלונות בין הערכאות השונות, בין ערי השדה לבין ערי המטרופולין, על פי הוותק בתפקיד השיפוטי ועוד.
     
    במסגרת זו, נבחנה גם שאלת קידום השופטים שנמצאו בעניינם תלונות מוצדקות וגם סוגיית הצידוק הפרטני במינוי שופטים בדימוס לשופטים עמיתים. 
  • התקציר ותקציר המנהלים המוגשים כאן, מבוססים על מחקר רב שנתי שנערך בנציבות על ידי ד"ר אתי ליברמן – מומחית לשיטות מחקר והערכה. התקציר מאיר נקודות מרכזיות בדו"ח ההערכה המלא שהוגש, ובהן: גדר סמכויותיה של הנציבות, משקלן של המלצות הנציבות, התפיסה העומדת ביסוד החוק, השלכות הרוחב של התנהגות השופטים והדרך לשיפור איכות השירות של בתי המשפט לציבור המתדיינים. המחקר בא להדגיש את חשיבות התכלית השירותית של מערכת בתי המשפט – הצורך והחובה ליתן שירות איכותי, מהיר, צודק ויעיל לקהל היעד של המערכת – ציבור המתדיינים. 
  • ראוי להדגיש, כי נמצאה עלייה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות בנוגע להתנהגות לא ראויה של שופטים ביחס לקבוצת השופטים שהוגשו עליהם חמש תלונות ומעלה. בצד כך נמצאה, אמנם, ירידה באחוז התלונות שנמצאו מוצדקות המתייחסות להתמשכות הליכים ולעיכוב במתן פסקי דין והחלטות מתוך כלל התלונות שהוגשו לנציבות. 
  • הנציבות סבורה, כי קיימת תועלת של ממש בבחינת הקשר שבין ההיזון החוזר המשתקף בתלונות המוצדקות אודות התנהגותם של השופטים לבין ציוני ההערכה שקיבלו השופטים בקורסים בהם השתתפו בהיותם מועמדים לשיפוט, בהשוואה גם לאלה שמונו בלא שהשתתפו בקורסי הערכה או לאחר שנכשלו בהם. בחינה כזו מצריכה שיתוף פעולה מצד הנהלת בתי המשפט.
  • במעקב מתמשך בכל הנושאים האמורים, כך אנו מאמינים, יהיה כדי לקדם את המטרות העומדות בבסיסו של החוק וכדי לשפר את מערכת השפיטה. 

 

להרחבה: