עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתובענה ייצוגית בגין אי הפרשות כספים לפנסיה

 
|15/07/2015 |

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש התנגדות להסדר פשרה שהוגש לאישור בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במסגרת תובענה ייצוגיות נגד חברת "רויאל קלין" (ת.צ. 9618-02-14 אחמד אימם נ' רויאל קלין בע"מ), בה נטען כי החברה לא הפרישה את הסכומים אותם היא מחויבת להפריש על פי דין בגין פנסיה לעובדי ניקיון.

יד מכניסה מטבע לקופה
במסגרת הסדר הפשרה שגיבשו הצדדים, הוסכם כי פיצוי חברי הקבוצה ייעשה באמצעות איתורם על-ידי פרסום בשני עיתונים, במסגרתם יוזמנו העובדים למשרדי החברה לשם בירור זכאותם לפיצוי, ויידרשו לצרף, בין היתר, תלושי שכר המוכיחים את תקופת העסקתם. 

היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה המוצע, כיוון שההסדר לא מעניק הגנה ראויה לזכויות יסוד בתחום דיני העבודה של חברי קבוצת התובענה הייצוגית: אוכלוסיית העובדים המוחלשים בענף הניקיון. 

הכשלים המרכזיים בהסדר הפשרה הינם: 

ראשית, הצדדים לא הציגו במסגרת בקשתם כל מידע אשר מציין את מספר העובדים עליהם אמור לחול הסדר הפשרה, כך שלא ניתן להסיק מה גודל הקבוצה ומה סדר הגודל של הסכומים שלא שולמו לפנסיה. מצב זה מעלה חשש כי החברה תגדיר את הקבוצה בהתאם להנחות משלה, שספק אם הן מקובלות או נכונות משפטית. בהקשר זה ראוי להוסיף כי בתגובת החברה לתובענה, כפרה החברה ביחסי העובד-מעביד בינה לבין התובע כיוון שהיא מספקת שירותים באמצעות קבלני שירותים. 

בנוסף, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הסדר הפשרה נוקט בדרך שאינה יעילה לאיתור חברי הקבוצה, ובאופן שיש בו כדי להקשות שלא לצורך על קבלת הפיצוי. "יש לשאוף שהפיצוי יהיה ישיר ואוטומטי במידת האפשר. משעה שציבור העובדים שהועסקו על ידי המשיבה אינו בלתי מסוים, ולמשיבה מידע אודות עובדיה בעבר ובהווה, נראה לנו מתחייב, כי בנוסף לפרסום בעיתונות, המשיבה תשלח הודעות פרטניות לכלל חברי הקבוצה מיד לאחר אישור הסכם הפשרה (ככל שיאושר) אשר מיידעות אותם בהסכם הפשרה ובפיצוי הטמון בו עבורם" צוין בעמדה. עוד נכתב כי היות ונתוני השכר הרלבנטיים ששולמו על ידי החברה מצויים אצלה, מן הראוי כי החברה תערוך בדיקת זכאות לפיצוי עבור חברי הקבוצה - בעבר ובהווה ותעדכנם בדבר זכאותם. 

בנוסף, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין כל סיבה להתנות את מתן הפיצוי בהמצאת תלושי שכר ע"י העובדים, כאשר המידע מצוי או אמור להיות מצוי בידי החברה. כמו-כן, דרישת ההתייצבות של העובדים במשרדי החברה מכבידה שלא לצורך על חברי הקבוצה ולא ברורה הצדקתה. 

"ההסדר בנוסחו כיום מעלה חשש כי חברי הקבוצה כלל לא יקבלו את הפיצוי בפועל, אם משום שלא יידעו על קיומו של ההסדר ואם משום הדרישות המקדמיות שאין בהם טעם וצורך שהצדדים הערימו על מימושו" נכתב בעמדה. לאור האמור לעיל, עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי אין מקום לאשר את הסדר הפשרה המוצע במתכונת בו הוגש לבית-הדין.