דו"ח שנתי ראשון של פרקליטות המדינה

 
|07/08/2016 |

פרקליטות המדינה מפרסמת לראשונה את  דו"ח הסיכום השנתי לשנת 2015. הדו"ח מהווה אבן דרך משמעותית בתהליך שמבצעת הפרקליטות בשנים האחרונות של מעבר לניהול מבוסס נתונים והוא מתפרסם כחלק מעיקרון השקיפות. הפרקליטות רואה ביכולת להפיק נתונים כלי ניהולי שנועד לשפר ולייעל את הארגון, באופן שיביא לזירוז קצב הטיפול בתיקים ולשיפור השירות לציבור.​

תמונת שער דו"ח שנתי פרקליטות המדינה
​כך לדוגמא, אחד מיעדי-העל שקבע פרקליט המדינה, שי ניצן, עם כניסתו לתפקיד, היה פרויקט קיצור משך הטיפול בתיקי מב"ד (ממתין לבירור דין), במטרה להביא לבירור האמת במהירות האפשרית. בהתחשב בכוח האדם המוגבל ובכך שמידי שנה נפתחים בפרקליטות כ-30 אלף תיקים, מדובר במשימה לא פשוטה. למרות זאת, בדו"ח ניתן לראות את הצמצום הדרמטי במספר תיקי הפרקליטות הממתינים להכרעה – הפחתה של 50% במספר התיקים שהבירור בהם אורך יותר משנה, והפחתה של 90% בכמות התיקים שהבירור בהם אורך יותר משנתיים.
 
בדו"ח ניתן למצוא מידע על פעילות הפרקליטות, על מחוזותיה ויחידותיה השונות, וכן נתונים שבמקרים מסוימים נחשבים למפתיעים ביחס לעמדות הרווחות בציבור בכל הקשור לעבודת הפרקליטות, למשל ביחס לשיעור הסדרי הטיעון ולשיעור ההרשעות.
 
 

להלן הפניות לנושאים ונתונים בולטים המובאים בדו"ח:

הפרקליטות הפלילית

 
  •  תיקי פרקליטות: הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר ע"י חטיבת התביעות במשטרת ישראל. בשנים האחרונות נמדדת מגמת עלייה בכמות תיקי החקירה שמועברים לפרקליטות, ובהתאמה בכמות תיקי הפרקליטות הפליליים שנפתחים בעקבותיהם.   
    בשנת 2015 הועברו לעיון הפרקליטות 37,272 תיקי חקירה ונפתחו 29,712 תיקים בפרקליטות. כ-41% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2015 עסקו בעבירות אלימות, כ-13% בעבירות מין, כ-12% בעבירות הונאה וכ-8% בעבירות רכוש. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד. כ-25,700 תיקים נסגרו במחוזות הפרקליטות בשנת 2015 מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כ-22% מהתיקים (כ-5,654 תיקים) נסגרו משום שהועברו לטיפול התביעה המשטרתית. 78% מהתיקים (כ-20,046 תיקים) נגנזו, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הינן חוסר ראיות (59%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (22%) וחוסר אשמה (12%). ב-38% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2015, המליץ הגוף החוקר לגנוז את התיק. מתוך שאר התיקים שלא הגיעו עם המלצת גניזה, בכ-24% מהתיקים מגישה הפרקליטות כתב אישום.
  • תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד) - מב"ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה האם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה. בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית את צמצום מלאי התיקים הפתוחים. נכון לסוף שנת 2015, מלאי התיקים שהמתינו להחלטה מעל לשנתיים צומצם בכ-90% מ-1,201 בסוף שנת 2013 ל-116 בסוף שנת 2015. במקביל, מלאי התיקים הפתוחים בין שנה לשנתיים צומצם באותה תקופה בכ-53% (מ-2,245 תיקים ל-1,164 תיקים).
  •  כתבי אישום - במהלך שנת 2015 הוגשו במחוזות הפרקליטות כ-5,339 כתבי אישום. זאת לעומת 5,651 כתבי אישום שהוגשו ב-2014 ו-5,195 כתבי אישום שהוגשו שנה קודם לכן. מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2015, עבירות האלימות תופסות את הנפח המשמעותי ביותר (36%), ולאחר מכן עבירות המין (13%) וההונאה (10%). 
    הדו"ח מפרט את התפלגות כתבי האישום לפי מחוזות ובפילוח של נושאים. כך למשל, במחוזות ירושלים, חיפה והצפון הוגש השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות אלימות. במחוז מרכז הוגש השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות מין, ובמחוז תל אביב בגין עבירות סמים והונאה. השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות שעניינן פגיעה בביטחון המדינה הוגש במחוזות ירושלים והדרום.  
  • תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2015: מבין ההליכים השיפוטיים שהסתיימו ב-2015, כ-15% הסתיימו בהרשעה וכ-68% הסתיימו בהרשעה במסגרת הסדר טיעון. כ-4% מההליכים הסתיימו בזיכוי או בחזרה מכתב אישום וכ-6% הסתיימו בקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה אך ביהמ"ש נמנע מהרשעתו. חשוב לציין כי אין מדובר בהכרח בהליכים שיפוטיים שנפתחו בעקבות כתבי אישום שהוגשו בשנת 2015.
  • ערעורים פליליים: בשנת 2015 טופלו בפרקליטות כ-3,405 ערעורים פליליים שהוגשו לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ ולבית המשפט העליון. ערעורים אלו הוגשו הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות הפרקליטות (כ-1,227 ערעורים), והן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות התביעה המשטרתית (כ-2,178 ערעורים). מרבית הערעורים (86%) הוגשו מטעם הנאשמים ולא ע"י המדינה.                                                 
    ככלל, רובם המוחלט של הערעורים (73% מערעורי הנאשמים ו-89% מערעורי המדינה) מוגשים על גזר הדין, כאשר יתר הערעורים מוגשים על הכרעת הדין או על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד. ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות הפרקליטות, מרבית הערעורים שהוגשו ב-2015 התמקדו בגזר הדין. 30% מערעורי המדינה התקבלו, ו-11% נוספים התקבלו חלקית. במקביל, 16% מערעורי הנאשמים התקבלו, ו-18% התקבלו חלקית.
  •  אכיפה כלכלית משולבת: בשנים האחרונות, כחלק מאסטרטגיה ארגונית, מרכזת הפרקליטות מאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת באמצעות אכיפה כלכלית. כחלק ממאמצים אלו, שמה לה הפרקליטות כיעד מרכזי להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפשים זמנית והמחולטים באופן סופי.  
    בשלהי 2011 החלה הפרקליטות בפיילוט “חוליות אכיפה כלכליות”, בו הושם דגש מיוחד על הגברת האפקטיביות של כלי החילוט, שמשמעותו העברה לקניינה של המדינה רכוש הקשור לעבירה, או רכוש בשווי רכוש שהולבן, וזאת כדי להגיע לתוצאה צודקת יותר, תוך עיקור הכדאיות שבפשיעה והגברת ההרתעה. עם סיום הפיילוט המוצלח שבמסגרתו גדלו הכנסות המדינה מאכיפה כלכלית במאות אחוזים במחוזות דרום ומרכז, החלה הפרקליטות בהקמה של חוליות אכיפה כלכליות גם ביתר המחוזות. בשנת 2015 נתפס רכוש בשווי 548 מיליון שקלים, והוגשו בקשות לחילוט בשווי 575 מיליון שקלים. נתון זה דומה לנתון משנת 2014, בה נתפס רכוש בשווי 546 מיליון שקלים, אולם הוגשו בקשות לחילוט בשווי נמוך יותר - 165 מיליון שקלים. בשנת 2013, לצורך השוואה, נתפס רכוש בשווי 278 מיליון שקלים והוגשו בקשות לחילוט בשווי 103 מיליון שקלים.
    כ-70% מהרכוש והכספים שהפרקליטות מבקשת לחלט אכן נלקחים בסופו של דבר מהעבריין בהוראת בית המשפט (באמצעות חילוט, גביית מס, קנסות ועוד).

      

הפרקליטות האזרחית

 
  • בשנת 2015, בדומה לשנים קודמות, נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-20 אלף תיקים. 34% מהם עסקו בתחום המינהלי ובתחום המעמד האישי. במהלך השנה החולפת הוגשו מטעם המדינה הליכים יזומים בסך כולל של כ-400 מיליון שקלים, כאשר יותר ממחצית מהתביעות היו בתחום הנזיקין והביטוח.
  • הפרקליטות האזרחית פועלת כנאמן הציבור בייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומינהליים, לשם הגנה על זכויות הציבור, שלטון החוק וסדרי מינהל תקינים, לשמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית ולקידום האינטרס הציבורי.
  • פרקליטויות המחוז האזרחיות מייצגות את המדינה בכל הערכאות בתחומי המחוז ובכל סוגי ההליכים האזרחיים והמינהליים בהם נדרש ייצוג של רשויות המדינה. בשנת 2015 נוהלו התיקים בבתי המשפט השונים בהתפלגות הבאה: 40% בבתי המשפט המחוזיים (כולל בתי משפט לעניינים מינהליים), 28% בבתי משפט השלום (כולל בתי משפט לתביעות קטנות), 23% בבתי המשפט לענייני משפחה ו-9% בבתי הדין לעבודה.
  • פרקליטויות המחוז האזרחיות עוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים, בהתייחס למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז. ככלל, תיקי הפרקליטות האזרחית מחלוקים באופן גס לשמונה מהויות תביעה מרכזיות – מעמד אישי (19% מהתיקים ב-2015), מינהלי (15%), נזיקין (13%), מקרקעין (10%), מיסים (10%), עבודה (8%), נכים (6%) וחיובים (4%). בדו"ח ישנו תרשים ובו פילוח נושאי התיקים לפי מחוזות.
  • המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה מטפלת בתיקים המתנהלים בביהמ”ש העליון, הן בייצוג המדינה בערעורים והן כיוזמת הליכי ערעור. בשנה האחרונה 7% מהתיקים שניהלה המחלקה היו ערעורים מטעם המדינה ו-93% היו ערעורים מטעם הצד שכנגד.
 
 

כוח אדם בפרקליטות

 
  •  בפרקליטות מועסקים כ-1,750 עובדים, מהם למעלה מ-950 פרקליטים. בקרב הפרקליטים, כ-67% הן נשים. אחוז הנשים בקרב ההנהלה הבכירה של הפרקליטות עומד על 55%, והוא גבוה משיעור הנשים בקרב ההנהלה הבכירה בשירות המדינה, העומד על 38%.
  • הפרקליטות היא גוף צעיר יחסית. בחמש השנים האחרונות נקלטו בפרקליטות למעלה מ-260 פרקליטים חדשים. כמחצית מהפרקליטים הם בני פחות מ-39.