תגובת המדינה לבג"ץ בעניין מינוי ח"כ אילטוב כנציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים

 
|17/09/2015 |

​המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה המקדמית בעתירה לביטול החלטת הכנסת למנות את ח"כ רוברט אילטוב כחבר מטעמה בוועדה לבחירת שופטים, וזאת על רקע התבטאות שלו בתקשורת. בתמצית, עמדת המדינה היא כי דין העתירה להידחות.

איש כותב על דפדפת נייר

​בתגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי המקרים שאליהם התייחס המחוקק ביחס להשעיית חבר מטעם הכנסת בוועדה לבחירת שופטים או להעברתו מתפקידו, כמו גם המקרים שאליהם נדרש בית המשפט בעבר ביחס לחבר בוועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית, מתייחסים למצב שבו ננקטים נגדו הליכים פליליים. מאחר שבמקרה זה אין טענה המייחסת לח"כ אילטוב מעורבות בפלילים, הרי שהסעד המבוקש הוא חריג ויוצא דופן.

מכל מקום, המדינה סבורה כי על רקע מכתבו של ח"כ אילטוב, שצורף לתגובה המקדמית מטעם הכנסת, בו ניתן למצוא הבהרות חשובות ביחס להתבטאות שעליה משליכים העותרים את יהבם, וממנה הם גוזרים את העילות הנטענות והסעדים המבוקשים, דומה כי חל שינוי מהותי בתשתית שעליה התבססה העתירה. משכך, אין גם צורך לחדד את השאלה התיאורטית האם ישנן נסיבות שאינן פליליות המצדיקות לשקול השעיה או העברה מתפקיד של חבר בוועדה, ומהי המסגרת המשפטית המתאימה לכך.

התגובה מפנה לסעיף 11א לכללי השפיטה, בו נמנות התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד לשיפוט. בתגובה נכתב, כי "לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, השיקולים והתכונות הללו, הקבועים בכללים שקבעה הוועדה ומשקפים את עיקרון מקצועיות השופטים בישראל, הם אלה הראויים בשקילה בבחינת התאמתו של מועמד למשרה שיפוטית", ובהמשך לכך כי "חזקה אפוא על חברי הוועדה לבחירת שופטים כי תכונות ושיקולים אלה יעמדו לנגד עיניהם בהכרעתם החשובה".