רפורמת חדלות הפירעון תעלה ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה

 
|12/01/2016 |

​שרת המשפטים, איילת שקד, תעלה ביום א' הקרוב את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ו – 2016 לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר הליך יסודי של קבלת הערות מהציבור ובחינתן.
הרפורמה בחדלות הפירעון נוצרה מתוך הצורך ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם.

משתתפי הפאנל: שרת המשפטים, איילת שקד; מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור; האפוטורופוס הכללי, דוד האן; ראש רשות האכיפה והגביה, תומר
רקע להצעת החוק: השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי כלכלה תקינה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו. הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא סיכון ידוע מראש וחלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון. חדל הפירעון הוא אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לשלם חובותיו או חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם אגרות חוב שהנפיקה. 

הסיבות לפיתוח הרפורמה והצעת החוק החדשה:
  • מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת הרגל הקיימים כיום מיושנים ומסורבלים, ואינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים. (לדוגמא: מערכת ההוצאה לפועל, מערכת הכנ"ר ומערכת בתי המשפט אינן פועלות בתיאום  ולעיתים עושות עבודה כפולה. כך למשל כל בקשה לפשיטת רגל של יחידים נבחנת פעמיים; הכנ"ר ממליץ לביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש צריך לעבור על ההמלצה אף הוא. דבר היוצר סרבול ועומס מיותר על מערכת בתי המשפט). נדרשת למשל התאמה בין המערכות השונות.   
  • רבים חוששים לפנות לתהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון בשל השם הרע והתדמית השלילית של הליכים אלו.  כמו כן, קיים חוסר וודאות עם הכניסה לתהליך. יחידים למשל חוששים להיכנס להליך פשיטת רגל מכיוון שאינם יודעים מתי וכיצד יצאו מן ההליך. כתוצאה מכך, חייבים רבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת אמיתית לשלם את חובם ולהמשיך בשגרת חייהם, בעוד שחובותיהם הולכים וגדלים.  
  • סדרי הנשייה על פי הדין הנוכחי אינם צודקים ופעמים רבות אינם מאפשרים לנושים קטנים לקבל נתח הוגן מן העוגה.
  • החקיקה בנושא אינה מתאימה לעידן הכלכלי המודרני. לדוגמא: החוק הנוכחי אינו נותן מענה ביחס לחברות בינלאומיות הנמצאות בתהליך חדלות פירעון.

מכלול הגורמים ההלו גורם לתופעות הבאות:
  • חוסר יכולת אמיתי לטפל באופן אפקטיבי ונכון בחברות כושלות.
  • עובדים רבים מפסידים את מקומות העבודה שלהם.
  • משקיעים חוששים להשקיע בחברות.
  • חייבים נשארים בתהליכי הוצאה לפועל ללא מוצא.

אלו יצרו צורך ברפורמה אשר תענה על כלל הצרכים ותטיב עם החייבים, הנושים והמשק כולו. הרפורמה תתמקד גם באדם הקטן ובעסקים הקטנים והבינוניים.

הפתרונות שמציע החוק החדש:
  1. יעילות מבנית – 
בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת:
  • יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150,000 ₪ יגישו בקשה לפתיחה בהליך במערכת ההוצאה לפועל ויטופלו בה באופן מלא. המהלך יסייע לחלוקת עומס הטיפול בחייבים בין מערכת ההוצאה לפועל, הכונס הרשמי ובתי המשפט. 
  • יחידים בעלי חובות הגבוהים מ- 150,000 ש"ח יהיו באחריות הכונס הרשמי ובתי משפט השלום.
  • הליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי המשפט המחוזיים.
​​
2. דגש על שיקומו הכלכלי של החייב - 
  •  יחיד חדל פירעון: הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט רגל".  התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע, ולכן אין סיבה "להעניש" אותו. המטרה העיקרית היא לשפר את גביית החוב מהחייב, ככל שיש בידו אמצעים כלכליים,  וכן לפעול לשיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר. 
חייב אשר יפתח בהליכי חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך שעליו לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. 
תכנית כלכלית מפורטת תבנה לחייבים בשלב מוקדם, ואם יעמדו בתכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות. 
  • תאגיד שהוא חדל פירעון: הצעת החוק קובעת עמדה ערכית ולפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

3. הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים - 
הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, אחת מתכליות הליכים אלו היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון.
בהצעת החוק מוצעת חלוקה צודקת של הקופה בין הנושים. הצעת החוק מבקשת לסייע לנושים הקטנים, שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מן הסכום הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.
מוצע לצמצם את העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב (דיני קדימה) ובמקביל לצמצם את הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף – (אלו בעיקר בנקים). מהלך משולב זה יביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו לנושים ה"קטנים" – ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

4.       התאמה למציאות הכלכלית המודרנית - 
הצעת החוק תאפשר התמודדות נכונה יותר עם חברות ויחידים בכלכלה מודרנית- גלובלית. החוק, למשל, קובע מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית.  

שרת המשפטים, איילת שקד: "אני גאה להציג רפורמה משמעותית בחדלות הפירעון. הגיע הזמן שנתקדם עם הקידמה, ושבשנת 2016 המדינה תפסיק להישען על פקודות מנדטוריות שאינן רלוונטיות. עלינו לאמץ לעצמנו מערכת כללים אשר יקנו ודאות לכולם ויתאימו לשוק הכלכלי הנוכחי. 
החשיבה אשר הנחתה אותנו בבניית הרפורמה היא כי לעיתים על מנת להתקדם קדימה עלינו להניח בצד את כל מה שידענו ולפתח ולאמץ דפוסי מחשבה חדשים בידיעה כי "מעז יצא מתוק" וכי עלינו להניח יסודות חדשים ומשופרים.
רפורמת חדלות הפירעון חדשנית כל כך מכיוון שהיא מכילה בתוכה אמירות מוסריות, ערכיות, כלכליות לצד חשיבה פרקטית. היא שמה דגש על שיקום החייב, מצמצת את הבירוקרטיה ומייעלת את המערכות כך שהחוק יסייע בבניית חברה טובה יותר ערכית וכלכלית ועל מנת להימנע מאפקט דומינו הרסני למערכת ולפרטים שבתוכה".

  • טיוטת החוק נכתבה במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי – פיסקלי) בראשות עו"ד אבי ליכט על ידי צוות משפטנים במחלקה בראשות עו"ד ספי זינגר שכלל גם את עו"ד טל גיז, עו"ד מיכל אלבז, עו"ד שירן ברזילי – גלוטר ועו"ד רוני טלמור. טיוטת החוק נכתבה בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים. טיוטת החוק מבוססת על עבודה מקדימה של צוות שכלל את נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד דלית זמיר ונציגי כונס הנכסים הרשמי בראשות פרופ' דוד האן.

התמונה באדיבות גבי הלר.