שרת המשפטים איילת שקד תעלה תיקון לחוק הפרת אמונים ומרמה לוועדת השרים ביום א' הקרוב

 
|21/01/2016 |

​השרה שקד: "הצעת החוק תמתח קו ברור יותר בין מעשים שמהווים עבירה פלילית לבין מעשים שיכולים לעלות כדי עבירה משמעתית בלבד ותסייע לקידום האינטרס הציבורי על כל רבדיו".

​שרת המשפטים איילת שקד תגיש נוסח מעודכן של עבירת מרמה והפרת אמונים כחלק מתיקון סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. התיקון יעלה ביום א' הקרוב לוועדת השרים לחקיקה.
כיום מגדיר החוק את עבירת הפרת אמונים ומרמה באופן הבא: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
 
הבעיה: החקיקה אינה מגדירה את גבולותיה של העבירה באופן ברור. כך למעשה, אחת העבירות החשובות ביותר כיום בתחום הפלילי שמטרתה להיאבק נגד שחיתות, נגועה בעמימות יתר.
במשך השנים יצרה הגדרה זו חוסר וודאות רב כך שלא ניתן לדעת בוודאות למשל מהי פעולה שלטונית פסולה.
 
משרד המשפטים גיבש הצעת חוק אלטרנטיבית עוד בשנת 2009, אך היא אינה התקדמה לחקיקה.
שרת המשפטים איילת שקד מובילה כעת את המהלך החשוב.
 
הנוסח המוצע גובש לאחר עבודת מטה יסודית וסדרת דיונים בראשות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פרקליט המדינה, שי ניצן, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), רז נזרי תוך התייעצות עם הסנגוריה הציבורית, וכן בשים לב לעבודת מחקר בנושא זה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר.
 
הצעת החוק החדשה מציעה שינוי הגדרת העבירה באופן הבא:
 
(1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, המשפיע או העשוי להשפיע על עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב.
 
(2) קבלת טובת הנאה על ידי עובד הציבור או על ידי קרוב של עובד הציבור, אשר ניתנה לו, או לקרוב, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין.
 
(3) שימוש במידע פנימי שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו או בקשר עם מילוי תפקידו, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכל לשם הפקת טובת הנאה לעובד הציבור או לקרוב.
לעניין פסקה זו, "מידע פנימי"- מידע שלא פורסם לציבור ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או סדרי החזקתו מעידים על החובה לשומרו בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם.
 
(4) יצירת מצג שווא כלפי רשות מרשויות השלטון וגוף ציבורי אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין ומי שפועל מטעמם (להלן – גוף ציבורי), או מסירת דיווח כוזב לגוף ציבורי, לרבות הסתרת מידע מהותי שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לגוף הציבורי בכוונה לרמות, והכל בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו וכאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו של הגוף הציבורי במילוי תפקידו.
 
(5) יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב במסגרת תפקידו כעובד ציבור לאדם שאינו עובד ציבור, הנזקק לשירותיו כעובד ציבור, והכל כשיש בכך כדי להשפיע על זכויותיו של אדם, לרבות הסתרת מידע מהותי בעניין כאמור, אשר בנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו, בכוונה לרמות.
(6) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, תוך חריגה חמורה, שיטתית או מתמשכת מדין או נוהל המחייבים אותו, שפגע פגיעה מהותית באינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד.
 
שרת המשפטים, איילת שקד: "מעל שש שנים של עבודת מטה הסתיימו ובשעה טובה הצלחנו להגיע להסכמות על הגדרת העבירה החיונית הזו. מטרת החקיקה למתוח קו ברור יותר ומוגדר יותר בין מעשה שמהווה עבירה פלילית לבין מעשה שיכול לעלות כדי עבירה משמעתית. החוק, שהיה עד היום עמום, ייתן בהירות רבה יותר כך שמצד אחד עובדי ציבור המועלים בתפקידם יועמדו לדין, ומאידך ממלאי תפקיד בשירות הציבורי יפסיקו לחשוש בעת ביצוע עבודתם מחמת החשש שמא יועמדו לדין על עבירה שאיננה יודעים אם ביצעו או לא. תיקון זה יסייע בשמירה על ערכי טוהר המידות ואמון הציבור ויקדם את האינטרס הציבורי על כל רבדיו".