חוק שירות נתוני אשראי- תשע"ה 2015

 
|04/08/2015 |

​תזכיר החוק "נתוני אשראי" הופץ על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, והוכן על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה אזרחי, בראשות המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ. התזכיר התבסס על המלצות הדו"ח אשר הוכן על ידי "הוועדה לשיפור המערכת לשיתוף בנתוני אשראי". את הדו"ח הגיש מר מוריס דורפמן, סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לשרת המשפטים ולראש הממשלה.

הועדה המליצה על שורת צעדים לשיפור השיתוף בנתוני אשראי במשק, לשם הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הגדלת את הנגישות לאשראי וצמצום האפליה בתחום זה, ופיתוח בסיס מידע לביצוע משימותיו של בנק ישראל וגיבוש הצעות למדיניות כלכלית בידי הממשלה. הועדה בחנה חלופות לשיפור מערכת שיתוף נתוני האשראי הפועלת כיום מכח חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב–2002 (להלן: החוק), תוך שאיפה לייצר איזון בין תכליות שיתוף נתוני אשראי לבין הזכות לפרטיות.

הועדה מצאה כי הנפגעים המרכזיים מהעדרה של מערכת אפקטיבית לשיתוף נתוני אשראי הינם משקי הבית והעסקים הקטנים- המגזר הקמעונאי- שכן, ללא שיתוף מידע בהיקף רחב יותר מההיקף האפשרי על פי הדין הקיים, אפשרויות המימון העומדות בפני המגזר הקמעונאי מצומצמות ביותר. שיתוף בנתוני אשראי בין נותני האשראי השונים, צפוי לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היצע האשראי ללקוחות ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכני אשראי רבים. בנוסף, קידום כניסתם של נותני אשראי חוץ בנקאיים לשוק האשראי הקמעונאי תביא לצמצום פנייתם של לווים לגורמים "לא לגיטימיים" בשוק האשראי החוץ-בנקאי. על בסיס המידע שייאסף במאגר נתוני האשראי, יוכל בנק ישראל להיעזר במידע שאינו מזוהה על מנת לעקוב באופן הדוק יותר על התפלגות האשראי במגזר הקמעונאי, ולממשלה לפתח כלי מדיניות ממוקדים לעידוד הצמיחה ולצמצום פערים חברתיים.

הצעת חוק זו באה בהמשך להמלצות הועדה, ועיקרה תיקון חוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-2002. תיקון זה, כולל הקמת מאגר מרכזי לנתוני אשראי בבעלות בנק ישראל, שינוי היקף וסוג הנתונים הנאספים אודות לקוח והסדרת החובות והזכויות של השחקנים השונים במערכת, לצד שמירה על זכויותיו של הלקוח, ובין השאר קביעת חובה לקבלת הסכמה של הלקוח למסירת דו"ח אשראי אודותיו.

עיקרי החוק המוצע: הקמת מאגר לנתוני אשראי ותכליותיו- גישה למידע השמור במאגר תתאפשר למספר גורמים. גישה למידע מזוהה תינתן, בין השאר, לבעלי רישיון שירות נתוני אשראי לשם מסירת דו"ח אשראי על לקוח ולצורך מסירת המלצה. בנוסף, מוצע לקבוע כי ימונה ממונה מטעם בנק ישראל אשר יהיה ממונה על המערכת לשיתוף נתוני אשראי הכוללת את בעל הרישיון להפעלת המאגר, ככל שיהיה. כמו כן, ההסדר בחוק הקיים קובע כי בעל רישיון שירות נתוני אשראי רשאי לאסוף על לקוח בלא הסכמתו נתונים בדבר אי תשלום חובות (להלן- מידע שלילי). נתונים חיוביים ובהיקף מוגבל ניתן לאסוף רק לגבי לקוחות שלגביהם יש מידע שלילי או לגבי מי שנתן את הסכמתו לאיסוף מידע זה. החוק הקיים קובע את מקורות המידע לאיסוף נתוני אשראי הבאים: תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי, גופים ציבוריים: לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, מערכת בתי המשפט ובנק ישראל ומקורות מוסמכים. הרציונאל מאחורי הקמת מאגר שכזה הוא להגדיל את היצע האשראי ללקוחות ולשפר את תנאי האשראי. 
 
שרת המשפטים שקד: "צעד חשוב בהגדלת התחרות בשוק הבנקאות בתחום האשראי הקמעונאי, אשר יקל על כלל האזרחים במדינת ישראל. הקמת המאגר תקדם את כניסתם של נותני אשראי נוספים, שאינם בנקים, לשוק. תנאים מקדימים הוגנים ושוויוניים יותר, שיובילו לתחרות בריאה יותר בשוק האשראי. המאגר יאפשר את החלשת מונופול הבנקים, ויקל על משקי בית רבים במדינה, וכן ילחם בתופעת השוק האפור."


המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ :"לצד הגברת קידום התחרות באשראי, הצעת החוק שומרת על איזון הולם אל מול זכותם של האזרחים לפרטיות, וזאת על ידי שורה של הוראות שיאפשרו שמירה על אינטרס הפרטיות ובין היתר: היכולת של פרטים להודיע כי אין הם מעוניינים שיאסף עליהם מידע".