האגף לסיוע משפטי סייע לאישה לקבל תשלום קצבת ילדים רטרואקטיבי

 
|28/05/2015 |

​סיפורה של אישה, אשר הובאה לישראל בשנת 2003 למטרות סחר לזנות, ויוצגה על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים בתביעה לתשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים.

​לאחר שהוחזקה בבתים שונים וסבלה מהתעללויות, נשאה האישה בשנת 2004 לאבי הילדים, זאת מבלי שידעה כי הוא נשוי לאישה אחרת ממזרח ירושלים. כאשר נולדו הילדים, זוג תאומים, רשם אותם אביהם על שמו של אשתו השנייה ממזרח ירושלים ושלשל במשך שנתיים את כספי הקצבה לכיסו. כל אלו קרו ללא ידיעתה של אם הילדים, בעוד היא וילדיה התגלגלו עזובים בין בתי מחסה שונים.

רק כאשר נודע לאם, כי ילדיה רשומים על שמה של אישה אחרת, היא פתחה בהליכים לתיקון המעוות, וכך ניתן בשנת 2010 פס"ד הקובע כי היא אימם של ילדיה. במקביל, המוסד לביטוח לאומי, לאחר שגילה את אותה התרמית, הפסיק את תשלום הקצבה לאב בשנת 2007, ואף קיבל ממנו את התשלומים ששולמו לו מאז שנת 2005. רק בשנת 2010, לאחר קבלת פסק הדין הקובע כי היא אם ילדיה, פנתה האישה לקבלת תשלומי קצבה, אשר אושרו לה רק משנת 2010 ואילך. בשל נסיבותיה הקשות, לא הייתה אשרת שהייה לאמם של התאומים, וזאת חרף העובדה שילדיה ישראלים, אשר נולדו לאב ישראלי. בנושא זה, המליץ בית המשפט המחוזי למשרד הפנים חד משמעית להעניק לאם אשרת קבע, ולפיכך נושא זה עומד להיות מוסדר.

בית הדין לעבודה קבע בפסק דין מפורט כי אין המוסד לביטוח לאומי יכול להיתלות בסעיף 296, לפיו ניתן לשלם גמלה רטרואקטיבית לשנה ממועד הגשת הבקשה, מאחר שהאישה קבלה הכרה כאם רק ב-2010 ופעלה לתבוע את הקצבה. בית הדין ביקר את סירובו של המוסד לשלם אחורנית ממועד הלידה, בשעה ששילם קצבה לאדם הלא נכון וגבה אותה בחזרה, ובשנים שבין 2007 עד 2010 לא שילם לאיש, אף שהכיר בהולדת הילדים וזכאותם לקצבה.
בית הדין התייחס למצוקות שסבלה האישה, אשר בנוסף להן נאלצה להתמודד עם הרשויות גם לגבי מעמדה בארץ, זכותה להחזיק בילדים ובנוסף מול ביטוח לאומי.

בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו, כי על המוסד לביטוח לאומי לשלם לאם את הקצבה ממועד הפסקת התשלומים ב-2007, וכן להעביר אליה את התשלומים שהוחזרו ע"י האב.