הוגש לממשלה הדו"ח השנתי בנוגע ליישום חופש המידע

 
|09/09/2015 |

​שרת המשפטים, חה"כ איילת שקד, הגישה היום לממשלה את הדו"ח השנתי בנוגע ליישום חוק חופש המידע. הדו"ח מפורסם זו השנה השלישית וסוקר את פעילות היחידה בשנה החולפת ואת רמת יישומו של החוק בממשלה.

יצוין כי על אף עלייה בהיקף הדיווח ליחידה הממשלתית לחופש המידע שערכה את הדו"ח, 41% מהרשויות הציבוריות לא שיתפו פעולה ולא העבירו ליחידה נתונים אודות יישום החוק, ביניהם המשרד לשירותי דת ושירות בתי הסוהר.


ממצאים עיקריים מהדו"ח:


1)      עלייה של 40 אחוז בבקשות חופש מידע - בשנה החולפת הוגשו לממשלה 5548 בקשות חופש המידע (עליה של כ- 40% מהשנה שעברה). למשרד הבריאות הוגשו מספר הבקשות הרב ביותר (823 בקשות), במקום השני עומד משרד הכלכלה (511) ושלישית היא משטרת ישראל (466).

2)      בכ-60 אחוז מהבקשות המידע נמסר במלואו, ב-21 אחוז מהבקשות נדחו. הרשויות בהן רוב הבקשות נענו בחיוב הן- משרד התחבורה (91%), משרד המדע הטכנולוגיה והחלל (89%) ומשרד העליה והקליטה (88%). שלושת הרשויות בעלות האחוז הנמוך  ביותר של היענות מלאה לבקשות הן האפוטרופוס הכללי (19%) בו רוב הבקשות נדחו מפני שהחוק לא חל על המידע, משרד הביטחון (22%) בו עילת הדחיה המרכזית הימצאות המידע ברשות אחרת והנהלת בתי המשפט (34%), בה עילת הדחיה המרכזית הייתה קושי באיתור המידע ברשות.


3)      רוב הבקשות למידע נענות במסגרת הזמנים הקובעים בחוק. רק ב- 5.5% מן המקרים משרדי הממשלה חרגו מהזמנים הקבועים בחוק וענו לבקשה אחרי 120 יום.  משרד המשפטים (בו 40% מהבקשות בשנה החולפת נענו מעבר למסגרת החוק), משרד המדע הטכנולוגיה והחלל ומשרד התיירות, הם שלושת המשרדים אשר כל הבקשות שהגיעו אליהם נענו במסגרת סד הזמנים שקבע החוק.


4)      גם השנה העילה המרכזית לדחיית בקשות היא הקושי לאתר את המידע ברשות הציבורית.


5)      בשנה שחלפה הוכפלה כמות התלונות שהוגשו ליחידה בעניין יישום החוק בממשלה. התלונה השכיחה ביותר (73%) היא אי מתן מענה מהרשות. יותר ממחצית מהתלונות שהוגשו ליחידה נמצאו מוצדקות. הרשויות עליהן הגיע מספר התלונות הרב ביותר הן משרד התחבורה (11 תלונות מתוכן 90% נמצאו מוצדקות), משרד הבריאות (8, מתוכן 75% נמצאו מוצדקות) ומשרד הכלכלה (7 מתוכן 42% נמצאו מוצדקות).

  • לדו"ח המלא
  • שרת המשפטים, איילת שקד: "עבודה רבה עוד לפנינו בכל הנוגע להנגשת המידע וקידום השקיפות. עם זאת, ניתן לומר ביושר כי מצב הדברים טוב משהיה בעבר. כשרת המשפטים, אדאג לקדם מהלכים אשר ישפרו את שקיפות פעולות רשויות השלטון ויסייעו ביצירת תרבות ארגונית של הנגשת המידע לציבור. זאת, מתוך אמונה ותפיסה כי שקיפות פעולותיהן של רשויות הציבור והאפשרות לבקרן על בסיס המידע שגילו, מובילה לחיזוק אמון הציבור ברשויות ולייעול המערכות".

ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, רבקי דב"ש: "תפיסתנו היא כי הטמעת השקיפות השלטונית אינה מטרה אלא אמצעי. ככל שהרשויות הציבוריות יטמיעו את הרציונל העומד בבסיסו של עקרון זה המכיר בעובדה הפשוטה כי אין לנו מידע משל עצמנו, אלא כל המוחזק בידנו כעובדי ציבור - של הציבור הוא  יופנם מערך הכוחות הראוי בין הציבור, אותו אנו משרתים ובשמו אנו פועלים, לבין עובדי הציבור".