האגף לסיוע משפטי: "עלייה של מאות אחוזים במספר התיקים שנפתחו בעניינם של ניצולי שואה"

 
|16/04/2015 |

​עלייה דרמטית בכמות התיקים שנפתחו על ידי האגף לסיוע משפטי בעניינם של ניצולי שואה: בניגוד לשנת 2013, במהלכה נפתחו כ-200 תיקים בתחום זה, ב-2014, חל זינוק בפניות לאגף שהוביל לפתיחתם של כ-1,800 תיקים. ב-2015 ניכר כי המגמה תשמר ואף תתחזק - עד כה, נפתחו למעלה מ-650 תיקים.

​נקודת המפנה הייתה אוקטובר 2013, אז אושר בכנסת התיקון לחוק הסיוע המשפטי, שאפשר לניצולי שואה למצות את זכויותיהם מול הרשות לזכויות ניצולי השואה, באמצעות ייעוץ משפטי וסיוע בניסוח בקשות בשלב המקדמי, וכן באמצעות ייצוג משפטי בערעורים על החלטות הרשות - ללא בדיקת זכאות כלכלית (אלא על סמך הסיכוי המשפטי בלבד). לקראת סוף שנת 2014, התקבלו מספר תיקוני חקיקה שאף הרחיבו את מעגל הזכאות לניצולי שואה ואפשרו הענקת סיוע משפטי חינם גם בהליכים נגד גורמים שונים, ביניהם עורכי דין, שלטענתם טיפלו בזכויות הניצולים, ותבעו בשל כך שכר טרחה. נכון להיום, נפתחו למעלה מ- 100 תיקים של ניצולי שואה החייבים בשכר טרחה בנסיבות שונות.

בעקבות תיקוני החקיקה, חל גם שינוי באופי התפקוד השוטף של האגף לסיוע משפטי בכל הקשור לטיפול בניצולי שואה. האגף השקיע משאבים רבים בהתארגנות מחודשת, כדי לספק את השירות הטוב ביותר לניצולים. בין השאר, הוכשרו קבוצת עורכי דין פנימיים, עובדי מנהלה ועורכי דין חיצוניים, באמצעות השתלמויות וימי עיון, במטרה להקנות להם את המומחיות הייחודית הנדרשת בתחום זה.

ההישגים החקיקתיים והמשפטיים בתחום הסיוע המשפטי לניצולי שואה הם תולדה של שותפות בין הרשות לזכויות ניצולי שואה ולבין האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. היחסים ההדוקים עם הרשות מאפשרים מענה איכותי ומהיר לכל ניצול, ובתוך כך מובאים מקרים רבים לידי הסדר, עוד בטרם החלו הדיונים המשפטיים.

האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מסייע לניצולי שואה שלא הוכרו ככאלה, ללוחמים אשר נלחמו בצבא הרוסי ובשירות הפרטיזנים ולא הוכרו ככאלה וניצולים אשר מבקשים להכיר במצבם בריאותי מחמיר או נוסף.

דוגמאות לתיקים שטופלו על ידי האגף לסיוע משפט בשנה האחרונה:
1. ניצולי שואה שטרם הוכרו ככאלה -  ניצול שואה מלוב, יליד 1923, שעקב האזרחות הבריטית שהייתה לו ולמשפחתו, גורש בעת הכיבוש הנאצי עם משפחתו לאיטליה ובהמשך נשלח עמם למחנה הריכוז אינסבורק באוסטריה. תביעתו של הניצול להכרה בהיותו נרדף נדחתה ע"י הרשות לזכויות ניצולי השואה עקב אזרחותו הבריטית (לפי הסכם השילומים נדרשים בעלי אזרחות נוספת של מדינה, עמה ערכה גרמניה הסכם נפרד, לפנות למדינה הנ"ל לשם קבלת זכויותיהם). רק לאחר שהוגש ערעור על ידי האגף לסיוע משפטי באמצעות עו"ד טל נוי, הסכימה הרשות להכיר באיש כניצול שואה ולהעניק לו את הזכויות המגיעות לו. זאת, לאור העובדה שכיום הנתינות הנוספת אינה מהווה עוד מחסום להכרה בנרדפות, כפי שהיה במשך שנים רבות.

 

2. לוחמים שלא הוכרו ככאלה - ניצול שואה, יליד 1924, אשר נלחם בצבא הרוסי. הרשות לזכויות ניצולי השואה סירבה להכיר בו, כי לא הוכיח, לטענתה, את היותו לוחם. הוא גויס לצבא האדום עם אביו ושני אחיו, ואף שאחיו נהרג במלחמה, לא הוכר כלוחם, שכן במהלך השירות עבד במשך כשנה במפעל לבניית טנקים עבור הצבא האדום. לאחר שפנה לאגף לסיוע משפטי, נבדקו המסמכים שביכולתו להמציא, והתברר שלפי התעודות הוא הוכר על ידי ארגון הפרטיזנים והוכר גם ברוסיה כיוצא הצבא הרוסי. לאור התעודות ואף בטרם הוגש הערעור, הוא הוכר כלוחם. גם משהוכר כלוחם, דחתה הרשות כל תביעה להכרה בנכות כלשהי עקב המלחמה. רק לאחר הגשת תביעות וערעורים, הוכרה לבסוף הפגיעה הנפשית שסבל ממנה כנובעת מהלחץ שהיה נתון בו בעת המלחמה.

3. הכרה במצב רפואי מחמיר או נוסף - ניצול שואה, יליד 1931, שכאשר היה בן 11 ולאחר שחוסל הגטו בו שהה, הועבר למחנות ריכוז שונים עד שהחל לצעוד בצעדת המוות. כתוצאה מתנאי קור קיצוניים, קפאו כפות רגליו וידיו. הוא הועבר לבית חולים צבאי בעיר לורנבורג, שם כרתו לו שלוש אצבעות ברגל שמאל. תביעתו של הניצול להכרה בפגימה של כריתת האצבעות ברגל שמאל נדחתה על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין הפגימה האמורה לנרדפותו. בערעור מטעם האגף, באמצעות עו"ד הדר שיפוני, הסכימה הרשות להכיר בפגימה ברגל שמאל. בית המשפט הכיר בפגימה גם בכף רגל ימין ובאצבעות ידיו.