דוח היחידה הממשלתית לחופש המידע - מספר בקשות חופש המידע הרב ביותר הוגש בענייני בריאות

 
|29/12/2014 |

​היחידה הממשלתית לחופש המידע אספה נתונים אודות 600 הבקשות הראשונות שהוגשו במסגרת חוק חופש המידע באמצעות הטופס המקוון שבאתר המרכזי לחופש המידע.

​הטופס המקוון, שבאתר חופש המידע ובעזרתו נאספו הנתונים, נוצר על ידי היחידה באוגוסט 2013 במטרה להקל על הציבור בהגשת בקשות לכ-1000 רשויות ציבוריות עליהם חל החוק. ניתוח הנתונים מתייחס לגורמים הפונים בבקשות חופש מידע, כמות הבקשות בכל חודש והמשרדים עם כמות הבקשות הגבוהה ביותר. ראוי לציון, כי ניתן להגיש בקשות חופש מידע לרשויות הציבוריות בדרכים נוספות. פילוח הנתונים המוצגים בדו"ח היחידה מבוסס על בקשות שהוגשו באמצעות הטופס המקוון בלבד.


מניתוח הנתונים עולים במובהק הדברים הבאים –

להעלאת מודעות ציבורית יש את התרומה הרבה ביותר על עליה בהגשת בקשות חופש מידע. בשנת 2013 נערכו שני שינויים משמעותיים אשר הקלו על הגשת בקשות חופש מידע – ב-20 בינואר עלה האתר המרכזי לחופש המידע לאוויר וב-28 למרץ הופחתו אגרות חופש המידע בכ-80%. הנתונים מעידים על עליה הדרגתית בכמות הבקשות. הטופס המקוון עלה לאוויר בסוף חודש אוגוסט 2013 ועד סוף שנת 2013 הוגשו רק 53 בקשות חופש מידע דרכו. לעומת זאת, בתקופה המקבילה בשנת 2014 הוגשו 257 בקשות.

החודשים בהם הוגשו באופן יחסי מספר הבקשות הרב ביותר (כשליש מהבקשות שהוגשו בכלל 2014) היה במהלך החודשים מאי-יוני וזאת במקביל לקמפיין תקשורתי אותו הובילה היחידה להעלאת המודעות הציבורית לזכות לקבלת מידע מכח החוק ולקלות במימוש זכות זו עם הפחתת האגרות וקיומו של האתר החדש.

מרבית הבקשות מועברות לרשויות בשלטון המרכזי (משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהן).  מהנתונים עולה כי 486 בקשות חופש מידע הוגשו לשלטון המרכזי, שהן 81% מכלל הבקשות, לעומת 43 בקשות לשלטון המקומי (רשויות מקומיות), שהן 7.2% מכלל הבקשות.
הרשויות שאליהן הוגש המספר הגדול ביותר של בקשות הן: משרד הבריאות עם 90 בקשות (15%), רשות מקרקעי ישראל עם 42 בקשות (7%), משרד המשפטים עם 41 בקשות (6.8%), משרד החינוך עם 32 בקשות (5.3%) ומשרד הכלכלה עם 31 בקשות (5.2%).


כאמור, משרד הבריאות מוביל עם כמות בקשות הגבוהה ביותר ובכך מציב את מערכת הבריאות כמעניינת ביותר בעיני הציבור. לכך מצטרפת העובדה כי 11 בקשות נוספות הוגשו לקופות החולים ו-8 בקשות נוספות הוגשו לבתי חולים ממשלתיים. מכאן עולה כי יותר משישית (18%) מכלל הבקשות שהוגשו באמצעות הטופס הועברו לידי מערכת הבריאות בכללותה.

הפטור בו נעשה השימוש המועט ביותר – בקשה לפטור בשל נסיבות כלכליות. מבין כ-500 הבקשות שהוגשו לאחר השינוי במשטר האגרות רק בבקשה אחת (0.2%) נעשה שימוש בפטור מתשלום אגרה שניתן למקבלי קצבה. ניתן להסביר נתון זה בסכום הנמוך של אגרת בקשה מחד ולצורך לפגוע בפרטיות המבקש מאידך הנדרש על מנת לקבל פטור זה. כמו כן, ייתכן כי השימוש המועט בפטור נוגע לעובדה כי כ-20% מהבקשות נוגעות לעניינים אישיים אשר לא היו חייבים בתשלום אגרה גם לפני שינוי משטר האגרות.

השינוי במשטר האגרות השפיע באופן המשמעותי ביותר על השימוש שעושות כיום בחוק עמותות וחברות לתועלת הציבור. כ-30% מהבקשות שהוגשו לאחר שינוי משטר האגרות מקורן בגופים אלו. לשם השוואה, רק כ-4.7% מהפטורים מתבקשים על ידי גורמי מחקר אקדמי אשר אף הם זכאים לפטור מתשלום אגרת בקשה ומתשלום אגרת טיפול עבור ארבע שעות נוספות. 

עו"ד רבקי דב"ש, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע: "היחידה הממשלתית לחופש המידע פועלת באופן שוטף להגברת השקיפות ברשויות הציבוריות ולשיפור איכות השירות הציבורי בתחום השקיפות השלטונית. הנתונים על כמות הולכת וגדלה של הבקשות מעידה כי הפעולות שנעשו השנה ובהם הקמת האתר המרכזי, הפחתת האגרות ופעולות להעלאת מודעות ציבורית, נושאים פירות ומקלים על הציבור במימוש זכותו מכוח החוק. נמשיך ביחידה לפעול, עם שותפינו הרבים לנושא בתוך משרדי הממשלה ויחידותיהם, על מנת להגביר את יישומו של חוק חופש המידע במערכת הממשלתית".

היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה בפועל ביוני 2012 מכח החלטת ממשלה, וזאת על מנת להגביר את יישומו של חוק חופש המידע בפרט ואת השקיפות השלטונית בכלל. היחידה מהווה מוקד ידע מקצועי בתחומי חופש המידע ופועלת מתוך השירות הציבורי, להנחיה, להדרכה, לבקרה ולהגברת הפצת המידע היזום. ליחידה ניתנה הסמכות לברר תלונות אודות משרדי הממשלה ויחידות הסמך בעניינים מסוימים (אי פרסום דו"ח שנתי, אי פרסום מידע יזום, אי מתן מענה, דחיית בקשה ללא נימוק ודרך חישוב אגרות חופש מידע) ולהורות על תיקון ליקויים שעלו בפעילותם של משרדי ממשלה ויחידות סמך.