דיון מיוחד בכנסת בנושא שחרור מוקדם מצה"ל של חיילים יוצאי אתיופיה

 
|15/12/2015 |

בשבוע שעבר הוגשה על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עתירה לבג"ץ בשמו של ט', חייל משוחרר ממוצא אתיופי, אשר אובחן כחולה במחלה נוירולוגית קשה בזמן שירותו הצבאי. 

לאחר שלא קיבל מענה לבעיותיו הבריאותיות והכלכליות הקשות, נפקד ט' משירות צבאי. לבסוף, ועדה רפואית החליטה לשחררו עקב מצבו הבריאותי. למרות זאת, הופתע ט' לגלות כי בתעודת השחרור שלו מצה"ל מצוינת עילת השחרור "אי התאמה – התנהגות רעה".

בעקבות הגשת העתירה, זימנה ועדת הקליטה והעלייה של הכנסת דיון מיוחד אליו הוזמנו נציגי האגף, עוה"ד גלעד סממה, לימור גולדברג-חדד, מלכה ורוצלבסקי ודקלה צרפתי-דלג'ו, שעסק בסוגיית שחרור מוקדם מצה"ל של חיילים יוצאי אתיופיה בראייה רוחבית, שכן כפי שנחשף בדוח מבקר המדינה לשנת 2011 – אחוז גבוה מהחיילים המשוחררים בגין התנהגות רעה מצה"ל הינם ממוצא אתיופי. על פי עתירת האגף, לתופעה זו יש השלכות על תהליכי חיברות של יוצאי אתיופיה בכלל החברה הישראלית נוכח הסנקציות הקשות שמלוות אליה, כגון קשיים בהשתלבות בחברה האזרחית, מציאת תעסוקה, שלילת הפיקדון ומענק השחרור, קשיים בזכאות לקצבאות שונות מהביטוח הלאומי וכדומה.

נציגי האגף ציינו בדיון: "אין ספק שלצה"ל כוונות טובות ונכונות להפוך את המערכת לסביבה חיובית יותר כלפי חיילים יוצאי אתיופיה. עם זאת, בשורה התחתונה, הנתונים מעידים על מגמה בעייתית מאוד. עתירתנו לבג"ץ נוגעת למקרה פרטני, אך יש לה השלכות רוחב משמעותיות לציבור גדול בחברה הישראלית. נוכח ההשלכה המשמעותית על המשך חייהם של חיילים משוחררים רבים, יש מקום למחוק את סיבת השחרור הזו ("התנהגות רעה וחמורה"), או לחליפין, להסדיר אותה בחקיקה ראשית, שכן כיום היא אינה מעוגנת אפילו בחקיקת משנה. כך יתאפשר דיון ציבורי בנוגע להגדרה ברורה מהי "התנהגות רעה".