פרסום הנחיית יועץ בעניין "בדיקה מקדימה"

 
|31/12/2015 |

​היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פרסם היום, ה-31.12.2015, הנחיית יועץ בעניין "בדיקה מקדימה". ההנחיה נועדה להבהיר את מעמדו של הליך "הבדיקה המקדימה", להציג את המקור הנורמטיבי של ההליך ואת תכליתו, וכן לפרט את הכללים הבסיסיים לעריכתו, תוך התווית העקרונות המנחים לקיומו של הליך הבדיקה המקדימה. ​

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין

​כמפורט בהנחיה, הבדיקה המקדימה משמשת, במקרים המתאימים, כלי עזר לצורך קבלת החלטה מושכלת אם לפתוח בחקירה או לסגור את התיק, והיא מבוססת על ההכרה בהשלכותיה הנרחבות של ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית. הסמכות להורות על ביצוע בדיקה כפעולה מקדימה, נובעת מהסמכות להורות על פתיחה בחקירה, אשר נגזרת מעקרונות היסוד של המשפט המנהלי. עקרונות אלה מחייבים הנחת תשתית עובדתית ראויה טרם קבלת החלטה. בהתאם לכך, הבדיקה המקדימה הינה בגדר "סמכות עזר טבועה", המהווה אמצעי נוסף המצוי בארגז הכלים של רשויות האכיפה, והן רשאיות לעשות בו שימוש במקרים המתאימים בבואן להכריע האם להפעיל סמכותן ולהורות על פתיחה בחקירה פלילית.
 
כאמור בהנחיה, פתיחה בהליך של בדיקה מקדימה תיעשה במקרים חריגים, כאשר מתקיים אחד השיקולים המפורטים בהנחיה. עם זאת, מובהר בהנחיה כי לא ניתן לקבוע קריטריונים קשיחים לעניין המקרים בהם יתקיים הליך של בדיקה מקדימה, וראוי להשאיר מרחב לשיקול דעת, כשכל מקרה נדון לגופו ועל פי נסיבותיו.
 
על פי ההנחיה, ככלל, ההחלטה על נקיטה בהליך של בדיקה מקדימה מושפעת משני שיקולים מרכזיים: השיקול האחד, הוא עוצמת התשתית הראייתית ההתחלתית ביחס לחשד נושא המקרה אל מול האינטרס הציבורי במיצוי הבירור העובדתי; והשני, הוא ההשלכות הציבוריות-תפקודיות הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה.
 
כמו כן, נקבעו בהנחיה גם הוראות ביחס להיקפה של הבדיקה המקדימה, האמצעים בהם ניתן לעשות שימוש במסגרתה, והגורמים המוסמכים לעורכה. 
 
בהנחיה מובהר כי כל רשות המוסמכת לבצע חקירה פלילית, מוסמכת לבצע גם בדיקה מקדימה בנסיבות המצדיקות זאת. לפיכך כל האמור בה, החל על משטרת ישראל, יחול גם על גופי חקירה אחרים בהתאמה המתחייבת מנסיבות העניין, מייחודו של הגוף החוקר, ומהוראות הדין הרלוונטיות. 
 
ההנחיה גובשה במסגרת עבודת מטה שרוכזה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).