דברי פרקליט המדינה בכנס לכבוד השופטת עדנה ארבל

 
|28/12/2014 |

דברי ​פרקליט המדינה, שי ניצן, בכנס לכבוד השופטת עדנה ארבל.

​להלן מובאות מדברי פרקליט המדינה, מר שי ניצן, בכנס לכבוד השופטת עדנה ארבל שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ביום חמישי ה-25.12.2014:


"מהי הדרך הנכונה להילחם בשחיתות הציבורית? התשובה שמצפים מפרקליט המדינה לתת היא "להילחם ע"י אכיפה פלילית נחושה ועיקשת של חקירות, כתבי אישום והרשעות". אבל אני הקטן סבור שהדרך הנכונה להילחם בשחיתות הציבורית היא בהחלט גם ע"י אכיפה פלילית, בראש ובראשונה על ידי אכיפה פלילית, נחושה, עיקשת, מתמידה, אבל ממש לא רק בדרך זו. ישנם מספר רכיבים נוספים - חשובים לא פחות.

האחד הוא התקנת רגולציה ראויה. המערכת השלטונית בנויה בצורה לא פשוטה. מערכת השלטון המקומי בנויה בצורה שלעיתים ניתן לחשוב כמעט ש"לפני עיוור שמים מכשול". ברור שזה אמנם לא עד כדי כך, אבל יש במערכת כשלים מובנים ודברים שיש לשקול אם הם מצריכים התערבות של המחוקק.

רכיב שני הוא הנושא המשמעתי. במערכת השלטון המקומי למשל אין כמעט דין משמעתי אפקטיבי. התוצאה היא שכל דבר הוא פלילי או "לא כלום". זו תקלה גדולה. אני זוכר שבאחת הפרשיות המפורסמות, היועץ המשפטי לממשלה דאז ופרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, ערכו מסיבת עיתונאים בה קראו את ההחלטה הארוכה בענין מסוים, שבו השורה התחתונה היתה שלא נמצאו מספיק ראיות להעמדתו של אותו איש ציבור לדין. אבל היו הרבה מאוד הערות על דרך ההתנהלות והכשלים שנפלו בפרשה. בזמן שעדנה ארבל עדיין דיברה בטלויזיה, על חצי המסך השני כבר עלה אותו חשוד ואמר: 'בבקשה, אמרתי לכם שאני צח כשלג, התיק נסגר והכל היה עורבא פרח'. המצב של "הכל פלילי או כלום" מאפשר לאישי ציבור לומר שאם לא הוגש נגדם כתב אישום, אז אין נגדם כלום. הציבור הרחב בדרך כלל 'קונה' את הדבר הזה. לכן יש לפתח אמצעים משמעתיים.

האלמנט השלישי והחשוב מכל הוא האלמנט החינוכי. דומני שחברה שרוצה להילחם ברצינות בשחיתות הציבורית חייבת להוקיע את מי שמורשע. לא את מי שהוגש נגדו כתב אישום, לא חלילה את מי שנפתחת נגדו חקירה או את מי שיש נגדו טענות או תחקירים עיתונאיים. אלא את מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון. אולם אנו עדים לתופעה שבה אנשים שהורשעו בפלילים ממשיכים להיות 'סלב', הם מופיעים בטלוויזיה, לעיתים כפרשנים, מכבדים בנוכחותם אירועים וכו'. זו אחת הרעות החולות ואנו חייבים להתגייס במישור הזה. לא יעזרו כל כתבי האישום, ההרשעות, הקלון והסנקציות המשפטיות הפורמליות - שכמובן בלעדיהן אי אפשר. אבל המסר החברתי החינוכי הוא קריטי בדבר הזה.

אתמול בוצע מעבר מחקירה סמויה לגלויה בפרשה גדולה, שבה נעצרו ונחקרו שורה ארוכה ארוכה של נבחרי ציבור, בכירים בחברות ממשלתיות ועמותות וגם ראשי רשויות מקומיות. זו חקירה תלויה ועומדת ולכן לא אומר עליה דבר. אבל אומר רק שהמועד שתוכנן למעבר משלב של חקירה סמויה וממודרת, שלוותה לכל אורכה בעקביות ע"י הפרקליטות, לחקירה גלויה תוכנן ונקבע זמן רב לפני שמישהו יכול היה לצפות את תהליך התפזרות הכנסת והמעבר לבחירות. לכן נדמה לי שהטענות שהועלו כאילו פרוץ החקירה תוכנן ממניעים פוליטיים הן פשוט עורבא פרח, וחבל שטענה זו נשמעת. המועד נקבע זה מכבר, ולא ניתן לדחות את המעבר לחקירה גלויה בחצי שנה, מחשש שדבר קיומה ידלוף. בנוסף, ישנה הנחיה של היועמ"ש לשעבר מזוז שככלל אין דוחים חקירות בגלל בחירות. כאמור, אלו טענות שאין להן יסוד וחשוב לומר זאת.

ישנה תופעה, של עשרות שנים, של חקירות חוזרות ונשנות ברשויות מקומיות. בשבוע שעבר נחשפה פרשה עם חשדות בעיריית רמת גן. היו וישנם תיקים נגד שורה של ראשי ערים - מרמת גן, נצרת עילית, רמת השרון ועוד. מי שחושב שלא יהיו עוד פרשות, אינו מכיר את טבע האדם. לצערי, לא ייתמו חטאים מן הארץ. זה לא אומר שלא צריך להיאבק ככל יכולתנו. זה מאבק סיזיפי וכל פרקליט מדינה צריך להיאבק בו. המלחמה הזו היא תמידית.

יודגש, כי בשלטון המקומי ישנם אנשים טובים, מנהיגים נקיי כפיים וברי לבב. אבל הסמכויות הרחבות שיש להם בתחומים שונים יוצרות פיתוי גדול. ראשי הרשויות נבחרים בבחירה ישירה והדבר מקנה להם כח ממשי. נדמה לי שהאיזון במערכת השלטון המקומית פחות מוצלח מהאיזון במערכת השלטון המרכזית. כאמור, דרוש טיפול שורש עמוק יותר, גם במובן הרגולטורי, הניהולי והחקיקתי, שכן המאבק הפלילי אינו מספק. אני מקווה שצוות שהקים היועץ המשפטי לממשלה לפני מספר חודשים, בראשות הגב' דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש, שכעת יושב על המדוכה ובוחן כיצד אפשר לשנות דברים בחקיקה, בכללי אתיקה, בנורמות ובהנחיות, כדי לייבש את הביצה ולא רק להרוג את היתושים, יצליח לייצר שינויים מבניים שיתרמו לייבוש הביצה. הציבור בישראל חייב להפנים שתופעת השחיתות בשלטון המקומי היא הרת אסון".