בעיות נפוצות

 
נושא הירושות והעיזבונות הוא מורכב, מאחר שמתנהל לאחר מותו של המוריש. במקרים של חילוקי דעות לא ניתן לברר עם המוריש מה היו רצונותיו בטרם מותו, וגם אם הותיר אחריו צוואה מפורטת, מתעוררים לעתים סכסוכים שעלולים להביא לביטולה.

האם הצוואה תקפה?

דיני הירושה בישראל מאפשרים להעלות כמה סוגי טענות כנגד כשרותה של צוואה, בהליך המכונה "תקיפת צוואה":
  • המוריש לא היה כשיר לכתוב צוואה: קטין, פסול דין, לא הבין את משמעות הצוואה בעת שערך אותה. 
  • השפעה בלתי הוגנת: המוריש היה תחת השפעה בלתי הוגנת שגרמה לו לשנות את רצונו המקורי ולהיטיב עם אחר, או הצוואה נערכה באיומים או אונס.
  • טעות סופר: טעויות תחביר או כתיב שעלולות ליצור פרשנות מוטעית של צוואה. במקרים כאלה אפשר לבקש מבית המשפט לתקן את הצוואה. טעות סופר אינה בהכרח מעידה על כשרותה של צוואה.
  • צוואה סתומה: צוואה שאינה קובעת מי יהיו היורשים או אין להבין ממנה מה הנכסים הנכללים בעיזבון.  
  • צוואה בלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי אפשרית: צוואה הכוללת הוראות הנוגדות את החוק או המוסר או שלא ניתן כלל ליישמן. הוראות שכאלו - בטלות. במסגרת זו כלולים גם תנאים שעל היורשים לעמוד בהם כדי לקבל את חלקם, כמו לדוגמה, תנאי לפיו היורשים יגורו בישראל כתנאי לקבלת הרכוש.
  • צוואה לטובת מי שנטל חלק בעריכתה: לטובת בן זוגו או לטובת מי שהיה עד לעריכתה. הוראות צוואה שכאלה בטלות. 
  • צוואה שהמוריש ביטל: אם באמצעות עריכת צוואה במועד מאוחר יותר, או באמצעות השמדתה. התנגדויות על בסיס זה מוגשות בדרך כלל בצירוף צוואה חדשה יותר המשנה את החלוקה או את זהות היורש.

 

ביטול צוואה:

סעיפים 35 ו-36 לחוק הירושה דנים באפשרויות ביטול הצוואה. המצווה יכול לבטל את צוואתו באמצעות כתיבת צוואה חדשה, באמצעות השמדת הצוואה שערך, או באחת מארבע דרכים:
  • ביטול בכתב יד: המצווה כותב בכתב ידו כי הצוואה מתבטלת, רושם את תאריך הביטול, וחותם בכתב ידו.
  • ביטול בפני עדים: כתב ביטול שנערך בכתב, בציון תאריך ובצירוף חתימת המצווה, שהצהיר בפני שני עדים כי הוא מבטל את צוואתו. העדים צריכים לאשר את הביטול בחתימתם.
  • ביטול בפני רשות: ביטול הצוואה בפני שופט, רשם או דיין, בעל פה או בכתב.
  • ביטול בעל פה: מצווה הנמצא על סף מוות, או מאמין כי הוא נמצא במצב כזה, יכול לבטל את צוואתו בעל פה, בפני שני עדים המבינים את לשונו.
  • בכל מקרה, צוואה מתבטלת מאליה אם מוכח שהיא נערכה בנוכחותו או במעורבותו של אדם המוזכר בצוואה כאחד היורשים.
 

סכסוכי ירושה:

לאחר מותו של המוריש עלולים לפרוץ סכסוכים על גורל העיזבון שהותיר אחריו, בייחוד כאשר העיזבון כולל סכומים נכבדים של כסף העומדים לחלוקה, נכסים רבים כגון דירות, חנויות או משרדים, או חפצים יקרי ערך. סכסוכים אלה יכולים לפרוץ מסיבות שונות, ולא תמיד ניתן למנוע אותם מראש, גם באמצעות כתיבת צוואה ברורה וחד-משמעית. הנסיבות הנפוצות לסכסוכי ירושה כוללות:
  • אי-בהירות לגבי היקף העיזבון והרכוש שנכלל בו, המוביל לחילוקי דעות באשר להיקף הירושה של כל אחד מן היורשים.  
  • דרישה לצמצום החלק בירושה של אחד או יותר מן היורשים, בטענה שהמוריש העניק להם בחייו מרכושו יותר מאשר ליורשים האחרים. 
  • העברת עיזבון המנוח במהלך חייו בחשאי לזכות אחד או יותר מן היורשים כהשקעה או כמתנה, כך שלא נותר דבר לחלוקה בין היורשים הלגיטימיים. 
  • ייפוי כוחו של אחד היורשים על ידי המנוח כנאמן על רכושו, שהביא לשימוש בעיזבונו של המנוח לצרכיו של הנאמן על חשבון היורשים האחרים. 
  • מינוי אחד היורשים כאפוטרופוס על המנוח, שמנצל את סמכותו להברחת נכסיו של המנוח.
  • הוצאת צווי עיקול מטעם נושים פיקטיביים הפועלים מטעמו של אחד היורשים, כדי למנוע את חלוקת העיזבון בין היורשים.

 

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה