הנגשת אתרי אינטרנט

 
מהי נגישות באינטרנט? מיהם החייבים להנגיש את אתריהם, ואילו תכנים חייבים בנגישות? בעניינים אלה ועוד, עוסק מאמר זה.

ילד צופה במחשב

הודעה חשובה

מבוא

לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו להבטיח, שיוכלו לממש זכות זו. 

תקנות הנגישות לשירות עוסקות בהסרת חסמים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל כלל הציבור, ויוכלו לנהל חיים עצמאיים ומלאים ובלי תלות בזולת. תקנות הנגישות לשירות עוסקות במגוון רחב של תחומים וביניהם: הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות, התאמה של הדרכים והאמצעים בהם ניתן השירות, האופן שבו נמסר מידע לציבור וכן הנגשה של ערוצי השירות השונים. 

ספקי שירות רבים עושים שימוש באינטרנט כערוץ למתן שירות לציבור (לדוגמא - לצורך מכירת מוצרים), וכן לשם מתן מידע אודות השירותים אותם הם מספקים. כדי שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל לקבל שירות באמצעות האינטרנט כשאר הציבור, יש לבצע התאמות באתרים ובאפליקציות המספקים את השירות או המידע אודותיו לפי סימן ג' לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013 (להלן: תקנות הנגישות לשירות).

 

מאמר זה סוקר את הנושאים הבאים:

 

מהי נגישות באינטרנט

אתר מונגש לפי תקנות הנגישות לשירות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568.

התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות - הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה W3C הבינלאומי (לרשותכם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות​).מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה.

התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.

לפניכם מספר דוגמאות להנחיות על פיהן מותאמים אתרים לאנשים עם מוגבלות:

  1. משתמש עיוור עושה שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מידע מהמחשב. כאשר הוא גולש באתר הוא יוכל לקרוא את כל הטקסטים בסדר הגיוני (קריטריון 1.3.2), לקבל תיאור של מידע המצוי בתמונות (קריטריון 1.1.1), לזהות כותרות וקישורים (קריטריון 1.3.1) ולהיות מסוגל להפעיל את כל מה שיש באתר כגון קישורים, טפסים, כפתורים (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2). התאמות אלו דורשות ברובן כתיבת קוד תקני לאתר ומתן מידע חלופי לתמונות ולמולטימדיה.
  2. גולשת שעקב מוגבלותה אינה יכולה להפעיל עכבר או מתקן דומה, תוכל לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך המקלדת (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2, 2.4.3, 2.4.7).
  3. הטקסט באתר הוא בצבע בולט יחסית לרקע, כך שמתאפשר לאנשים שראייתם לקויה לקרוא את הכתוב (קריטריון 1.4.6).
  4. אנשים עם לקויות שמיעה יכולים לקבל את המידע המילולי הנמסר בסרטי וידאו שבאתר, על ידי הוספת כתוביות לסרטונים (ראו להלן פירוט נוסף בעניין זה).​

 

החוק מחייב ששירות לציבור הניתן באמצעות האינטרנט יהיה נגיש. מה נחשב שירות לציבור?

על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק "שירות לציבור" כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות. 

לפי סעיף 19י לחוק,​ שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהמפורטים בתוספת השנייה לחוק.
בתוספת השנייה מפורטים בין היתר השירותים הללו: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט נדרש להנגיש את האתר.
אתרי אינטרנט המספקים "שירות ציבורי" כהגדרתו בחוק, חייבים לעמוד בדרישות סימן ג' לתקנות הנגישות לשירות. לדוגמה אתרים המספקים שירותי מסחר של מכירת מוצרים, חייבים בנגישות. החובה תחול הן על אתר של חנות, והן על אתר העוסק במכירת מוצרים.

יודגש, כי פרשנות "שירותי מסחר" לפי עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, היא שהם כוללים, בין היתר, קנייה ומכירה של מוצרים ו/או שירותים, עסקאות חליפין מרצון של סחורות ו/או של שירותים, מידע אודות המוצרים ו/או השירותים ומידע אודות החברה ודרכי אספקת הסחורות ו/או השירותים.

 

מי חייב בנגישות מידע ושירותים באינטרנט?

מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.

יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.

עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה.

הגורמים החייבים בנגישות הם:

  • גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
  • רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
  • גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. נותני שירותים בעלי מחזור כספי נמוך, עשויים להיות פטורים מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי.

 

אילו שירותי אינטרנט חייבים בהנגשה?

שירותי אינטרנט החייבים בנגישות כוללים תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור.. 
יחד עם זאת, קיימים מספר מקרים אליהם התייחס המחוקק באופן מיוחד: 

תכנים המפורסמים ברשת חברתית

אם שירות או מידע אודות השירות ניתן באמצעות רשת חברתית, כגון פייסבוק או טוויטר, יבצע בהם נותן השירות רק את התאמות הנגישות שניתן לבצע באמצעות הפלטפורמה. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, אזי יש לדאוג שהטקסט הוא בצבע בולט יחסית לרקע.
 

תכנים שנוצרו על ידי צד שלישי

אין לאחראי על אתר אינטרנט חובה להנגיש תכנים שהוא לא ערך או הפיק, ושלא נערכו או הופקו עבורו. לדוגמה, לאתר של עירייה מותר לשלב סרטון שפורסם על ידי חברת תיור באתר יו טיוב, גם אם בסרטון אין כתוביות, אבל אסור לו להעלות סרטון שהוא הפיק ללא כתוביות. דוגמא נוספת נוגעת לאתר של עסק המציג מסמך רישיון עסק שקיבל מהרשויות, כאשר מסמך זה אינו נגיש. האתר אינו חייב להנגיש את המסמך, מכיוון שהוא לא יצר אותו.
כמו כן, האתר לא יהיה אחראי על תכנים שצדדים אחרים מעלים לאתר שלו. לדוגמה, לוח מודעות באינטרנט לא יהיה אחראי לנגישות המודעות שהעלו הגולשים. יחד עם זאת, האתר המארח יעמיד לרשות הצד האחר תשתית המאפשרת את הנגשת התכנים (לדוגמה, אם האתר מאפשר לגולשים להעלות תמונות - עליו לאפשר להם להזין טקסט חלופי לתמונה).
 

נגישות מסמכים

חובה להנגיש מסמכים, לרבות מסמכי PDF, שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 (אין חובה להנגיש מסמכים שהוכנו לפני תאריך זה).
יש להנגיש את המסמכים על פי תקן האינטרנט. אם אין תקן – יש להנגישם על פי האפשרויות הקיימות בתוכנה שבה נערך המסמך.
על אף האמור, יש חובה להנגיש מסמכים המוצגים באתר, אשר נוצרו קודם ל-26 באוקטובר 2017, בשני מצבים אלו:

  • טפסים הניתנים למילוי על גבי המחשב (כלומר - שאין צורך להדפיס אותם ולמלא אותם ידנית, כגון טפסים מקוונים), בתנאי שהם משמשים לקבלת שירות,
  • מסמכי הסבר לגבי טפסים הניתנים למילוי במחשב, אם הוכנו אחרי 26 באוקטובר 2015.

 

נגישות מסמך מידע אישי

ישנם מסמכים, שיש בהם מידע אישי למקבל השירות, שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות. החובה להנגיש מסמך כזה תחול עד 31 בדצמבר 2021. לדוגמא, באתר חברת ביטוח מוצגים לכל לקוח דוחות רבעוניים של ביטוח המנהלים שלו. ואולם גם כיום, לאדם עם מוגבלות הזכות לקבל מסמך נגיש, וחובה להיענות לבקשתו, לפי האמור להלן:

  • יש לספק את המסמך הנגיש בתוך 14 יום מיום הבקשה.
  • יש לאפשר הגשת בקשה לקבלת מסמך נגיש באמצעות אתר האינטרנט של החייב.
  • החל מיום 1 בינואר 2022, מסמך כאמור שיופק - יהיה נגיש על פי תקן האינטרנט, ואם אין תקן כזה - יש להנגישו על פי האפשרויות הקיימות בתוכנה שבה נערך המסמך.

 

נגישות וידיאו

מי חייב בהנגשת סרטי וידאו 

  • חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון ₪.
  • רשות או גוף כאמור חייבים להנגיש תכני וידאו שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017.

כיצד מנגישים תכני וידאו 

התאמות בתכני הוידאו יבוצעו לפי דרישות תקן נגישות האינטרנט בסעיף Captions (Prerecorded) 1.2.2 - 
כתוביות (הקלטה מראש), בלבד. כלומר, אין חובה להוסיף כתוביות לסרטים המשודרים בשידור חי לפי הנחיה 1.2.4 Captions (Live) ואין חובה להוסיף  לווידאו תיאורי אודיו של התרחשויות לא מילוליות לפי הנחיות 1.2.3 Audio Description or Media Alternative  (Prerecorded) והנחייה 1.2.5 (Audio Description (Prerecorded.

על מנת להנגיש וידאו של כנס, דיון או הרצאה, די לפרסם באתר תמלול או פרוטוקול נגיש של הנאמר בו.

חייב בהנגשת תוכני וידאו שמספק תכנית טלוויזיה בשירותי האינטרנט שלו, אחראי לכך שהתאמות הנגישות שבוצעו לעניין התכנית לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 יתקיימו גם בשירותי האינטרנט, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל סיבות טכנולוגיות.

 

האם אפלקציות (יישומים) חייבות בהנגשה?

אפליקציות המיועדות למכשירים שאינם מחשב נייח או נייד, כגון טלפון חכם (סמארטפון) ומחשב לוח (טאבלט), חייבות בנגישות. 
לדוגמא, אפליקציה של בנק המאפשרת לבצע פעולות בחשבון ולקבל מידע אודות שירותי הבנק - צריכה להיות נגישה.
יש להנגיש אפליקציות לפי דרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, אם יש תקן כזה. בהיעדר תקן ייעודי, יש להנגיש את האפליקציות לפי התקן הישראלי לנגישות אתרי אינטרנט ככל האפשר, ככל שהן רלוונטיות לאפליקציות, ובאמצעות הכלים שניתנים על ידי מערכת ההפעלה, עבור שתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות. לדוגמה, אפליקציות מצופות לעבוד עם תוכנת קורא המסך המסופקת עם מערכת ההפעלה של הטלפון החכם. לצורך פעולה תקינה של קורא המסך יש לספק חלופות לתמונות, להגדיר כותרות (ככל הניתן) ולעשות שימוש בפקדים שניתן להפעילם עם קורא מסך.

עם זאת, קיים פטור מהנגשת אפליקציה, אם במקביל אליה יש לחייב אתר נגיש, אשר מספק שירות זהה והוא מותאם למכשירים סלולריים (אתר רספונסיבי).
 חייב המפעיל יישום לא נגיש, בהתאם לפטור האמור, יפרסם ביישום קישור נגיש, ככל האפשר, המפנה לאתר העומד בדרישות הנגישות.

 

לוחות הזמנים להנגשה

ראשית, יש חובה לבצע בדיקת נגישות של אתר אינטרנט קיים על פיטופס בדיקת נגישות אתרי אינטרנט.​

ככלל, כל שירותי האינטרנט חייבים להיות נגישים החל מיום 26 באוקטובר 2017.

  • תכנים ישנים (תכנים שנוצרו לפני 25 באוקטובר 2017), אינם חייבים בהנגשה, וזאת גם אם הם מועלים לאתר חדש.
  • החל מ-25 באוקטובר 2015 כל אתר חדש שהועלה לאינטרנט חייב בנגישות מייד עם עליתו לרשת.
  • הנציבות מדגישה כי אתר חדש חייב להיות נגיש מייד עם עלייתו. אין לבנות אתר חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה.
  • ייתכן כי עסקים קטנים לא יהיו חייבים להנגיש או כי החובה תידחה למועד מאוחר יותר, בהתאם לנתוני המחזור הכספי שלהם, כמפורט להלן.

מי יכול לתבוע בגין היעדר נגישות ובאיזה מצב

מי שיכול לתבוע בגין אי נגישות של שירות או מידע באינטרנט הוא אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאמור בחוק.
מאחר והשירותים והמידע באינטרנט מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה, יתכן כי יימצאו מפעם לפעם סטיות מהוראות הנגישות לשירותי אינטרנט. מקרה כזה לא יחשב הפרה (ולכן לא ניתן לתבוע בגינה תביעה ללא חובת הוכחת נזק) אלא אם הועברה הודעה לחייב בנגישות על סטייה זו. על החייב לתקן את ליקוי הנגישות בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ- 60 יום מקבלת ההודעה.
מניין 60 הימים יחל מיום קבלת ההודעה על ידי החייב.
 

פטורים מביצוע הנגשה לשירות ומידע באינטרנט

פטור בשל נטל כבד מדי

המחוקק אינו מתכוון להטיל על נותני שירות שהמשאבים שלהם מצומצמים, נטל שיקשה עליהם לעמוד בו.

לעניין הוצאת פטור מביצוע נגישות במשירות אינטרנט, יש להבחין בין מי שהמחזור שלו פחות מ-1,000,000 ₪ לבין מי שהמחזור שלו גדול מכך. 
מי שהמחזור שלו נמוך ממיליון ₪לא יפנה לנציבות כדי להוציא את הפטור, אלא יפעל כאמור להלן.

מי שהמחזור שלו מעל מיליון ₪ רשאי לפנות לנציבות בבקשה לקבלת פטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.

פטורים אלו אינם קיימים עבור נותני שירות שהם רשויות ציבוריות.

 

פטור בשל נטל כבד מידיי שאינו מחייב פנייה לנציבות

הפטורים המפורטים להלן, הינם פטורים אוטומטיים להם זכאי כל חייב שעומד בקריטריונים. אין צורך לפנות לנציבות כדי לאשר את קיום הפטור.

  • לעוסק פטור או עוסק עם מחזור מתחת ל-100,000 ₪ קיים פטור מלא מביצוע נגישות של שירותי אינטרנט. 
  • לבעל מחזור בין 100,000 ל-300,000 ₪ קיים פטור זמני עד 26 באוקטובר 2020. הפטור יתחדש מידי שלוש שנים, לאחר בדיקה מחדש של גובה המחזור הממוצע ל-3 השנים האחרונות ובתנאי שהוא עדיין בין 100,000 ל-300,000 ₪.
  • לחייב בעל מחזור בין 300,000 ₪ עד 1,000,000 ₪, קיים פטור זמני למשך 3 שנים להנגשה של אתרים קיימים בלבד, שהפעלתם החלה לפני 26 באוקטובר 2017. אם חייב כזה בונה אתר חדש, על האתר החדש להיות נגיש. 
    הפטור על האתר הקיים מותנה בכך שדרכי ההתקשרות לחייב לצורך קבלת שירות יפורסמו באתר האינטרנט שלו באופן נגיש, או באתר אינטרנט נגיש אחר, לפי הצורך. הפטור יתחדש מידי שלוש שנים, לאחר בדיקה מחדש של גובה המחזור הממוצע ל-3 השנים האחרונות, ובתנאי שהוא עדיין בגובה האמור.  
  • יודגש, כי אם תוגש נגד החייב תביעה משפטית בשל אי נגישות שירותי אינטרנט, או יבוצע פיקוח מטעם הנציבות, יהיה עליו להציג את הפטור שהוציא, ואת הנתונים עליהם התבסס.
  • בחישוב היקף מחזור ההכנסות החייב בשלוש השנים שקדמו להוצאת הפטור, יש לקחת בחשבון את ההכנסות מכל מקור שהוא ולא רק מהאתר. אם בשנה מסוימת מחזור ההכנסות היה 0, שנה זו לא תיכלל בחישוב ממוצע ההכנסות.
     

פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית

ככלל, בקשה לפטור מטעמים טכנולוגיים אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות, למעט כמפורט להלן.

אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה, מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה, ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה.

מורשה נגישות שירות רשאי לאשר פטור לחייב אשר משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או ממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת.

מורשה יאשר את הפטור על סמך חוות דעת של איש מקצוע (כגון מומחה לבניית אתרים) שהינו בעל השכלה וניסיון בתחום נגישות שירותי אינטרנט.

מורשה הנגישות ימלא את טופס פטור מסיבות טכנולוגיות.

הפטור בשל סיבה טכנולוגית יהיה תקף עד 3 שנים ממועד הוצאתו, וניתן לחדשו עד 3 שנים נוספות. פטור מעבר לכך יינתן רק באישור נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסיבות מיוחדות שיירשמו.

חייב שקיבל פטור מסיבה טכנולוגית יספק התאמות נגישות חלופיות. כמו כן יפרסם בהצהרת הנגישות את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את אישור הפטור הטכנולוגי. 

 

פטור לאתר עם מיעוט נרשמים

פטור נגישות שירותי אינטרנט בשל מיעוט נרשמים, כמפורט להלן, אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות. 
תכנים של שירות אינטרנט המותנה ברישום של המשתמש ושרשומים אליו לכל היותר 500 משתתפים בו זמנית - פטור מנגישות. תשתית האתר אינה פטורה במקרה זה. לדוגמה, התכנים המפורסמים באתר של קורס ספרדית שבו משתתפים 300 איש, אינם חייבים בנגישות.

 

שאלות ותשובות

כיצד נראה אתר נגיש?

אתר נגיש נראה כמו אתר רגיל, וההתאמות בדרך כלל כמעט ואינן משנות את מראהו או את יכולתם של אנשים ללא מוגבלות לנווט בו, לקרוא אותו או להשתמש בו.
קיימים אתרים בהם הוספו סרגלי נגישות המאפשרים לגולשים לשנות צבעים, להגדיל את הכיתוב וכדומה. יש לציין כי שילובם של סרגלים אלו אינו חובה וכי ניתן לייצר מראש אתר שניגודיות בצבעים בו היא על פי התקן, וכן אפשר להגדיל בו את הכיתוב באמצעות הדפדפן.
 

מהי עלות ביצוע ההתאמות?

העלות הכרוכה בבניית אתר נגיש חדש, היא ברוב המקרים לא גדולה יותר מאשר בבניית אתר לא נגיש, אם עקרונות הנגישות יילקחו בחשבון מראש, לפני תחילת בניית האתר. לכן נותני שירותים המבקשים להקים אתר חדש צריכים לדרוש מראש ממפתחי האתר, לפתח אתר העומד בדרישות הנגישות. הנגשה של אתר קיים, לעומת זאת, עלולה להיות יקרה יותר מהנגשת אתר חדש ותלויה בגודלו של האתר, במורכבותו ובמידת היותו בנוי בצורה תקנית מלכתחילה. 
 

איך בודקים נגישות אתר?

בדיקת נגישות לאתר מתבצעת על פי טופס בדיקה לאתרי אינטרנט. רוב הבדיקה מתבצעת על ידי אנשים וכשליש ממנה יכול להיות מבוצע בעזרת כלים אוטומטיים.
 

האם חובה להצהיר על נגישות האתר?

כן. חובה לפרסם באתר אינטרנט הצהרת נגישות המפרטת את התאמות הנגישות שבוצעו בו, ואת פרטי רכז הנגישותשמונה על פי חוק – בדרך המצוינת בתקן נגישות האינטרנט.

חובה לפרסם הודעה על פטור מהתאמת נגישות במספר דרכים, כולל באתר האינטרנט אם ישנו. כמו כן, יש לפרסם בדרכים אלו את התאמות הנגישות החלופיות הקיימות, אם ישנן.
 

האם הנציבות נותנת תו נגישות עם סיום הנגשת האתר?

לא. הנציבות אינה נותנת תו תקן לאתרי אינטרנט. יש להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי האמור, ולהצהיר כי הוא נגיש כאמור. החוק אינו מחייב תו נגישות, אלא כאמור, הצהרה על עמידה בדרישות הנגישות לפי התקנות והתקן. בנוסף, יש לתחזק את רמת הנגישות דרך קבע. יצוין, כי הצהרת נגישות אינה סוף פסוק. הנציבות או גורם אחר עדיין רשאים לבדוק את נגישות האתר, ואף להגיש תביעה במקרים המתאימים.

 

איך מנגישים אתרים?

הנגשה מתבצעת על פי תקן ישראלי 5568 המפנה גם ל-Web Content Accessibility Guidelines (לרשותכם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות). ההנחיות כוללות קישורים להסברים ולדוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה. ההסברים מותאמים לטכנולוגיות שונות בהם עושים שימוש בשירותי אינטרנט וביניהם HTML, FLASH, PDF, CSS ועוד. הסברים ודוגמאות אלו מעודכנים באופן שוטף בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. כמו כן, ניתן להיעזר במדריכים הקיימים באינטרנט:
 

האם אתר המאוכסן על שרתים בחו"ל או על ענן חייב בנגישות?

שירות או מידע הניתנים באמצעות האינטרנט וחייבים בנגישות על פי חוק, יונגשו ללא קשר למקום האכסון שלהם.

 

האם יש חובה שהמידע המסופק באתר ייכתב בפישוט לשוני?

אין דרישה של "פישוט לשוני" בהנגשת אתרי אינטרנט.
 

יש לי אתר בחו"ל המיועד לציבור בישראל, האם אני חייב להנגיש את האתר?

כן. התקנה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים ישראלים של אתר אינטרנט הנותן שירות לציבור בישראל.

 

יש לי אתר שמספק שירות לציבור לא ישראלי, האם הוא מחויב בהנגשה?

לא. אתר המספק שירות לציבור שאינו ישראלי אינו חייב בהנגשה. אם האתר מספק שירות חלקי גם לישראלים אז הוא כן יהיה חייב בהנגשה.
 

האתר שלי נותן שירות רק לחברות, האם הוא יהיה חייב בהנגשה לפי התקנה?

התשובה חיובית. חברות נחשבות לציבור בלתי מסויים ולכן יש להנגיש את האתר בהתאם לתקנה.

 

השירות שאני נותן לציבור באתר הוא בחינם וללא תשלום, האם עליי להנגיש את האתר?

אם האתר נותן שירות ציבורי כהגדרתו בחוק, בין בתמורה או ללא תמורה, הוא חייב להיות נגיש.עם זאת, ראה את ההוראות בדבר פטור מחמת נטל כלכלי כבד, לעיל.

 

בניתי אתר אינטרנט חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה מלאה. האם זה בסדר?

לא. אסור לבנות אתר חדש על פלפורמה שאינה מאפשרת הנגשה מלאה. יש להעביר את האתר לפלטפורמה שמאפשרת הנגשה מלאה לפי תקן ישר​אלי 5568.
 

האם יש חובה להנגיש פרסומת?

פרסומת באתר אינטרנט פטורה מנגישות בכפוף לפרסום מידע חלופי על השירות המוזכר בה.
 

לתשומת לבכם:

המידע המובא באתר הוא כללי בלבד. מידע זה אינו נוסח מחייב של החוק והתקנות. כמו כן, אפשר שהחוק והתקנות שונו, אך האתר טרם עודכן. לדיווח על תקלות באתר זה ניתן לפנות ל:  yisraelh@mishpatim.gov.il​
 
_________________________________
עודכן לאחרונה 26 בפברואר 2018

 

 _________________________________________________________________________________________