יצוין כי שוטרי משטרת ישראל רשאים לעשות שימוש כדין בגז ובאקדח טייזר לצורך מילוי תפקידם כאשר הנסיבות מצדיקות זאת, וביצוע מעצר חשוד, כשחבריו השתויים מתפרעים סביבו, עשוי להצדיק שימוש באמצעים אלה.

על רקע אירוע זה נתקבלה במח"ש תלונת בימרו ג'ג'או, אשר טען כי מעורבותו בארוע הסתכמה בניסיון להפריד בין ניצים בקטטה.

ג'ג'או מסר בחקירתו כי במנותק מארוע הקטטה, ניגש אליו אחד השוטרים וללא כל סיבה ריסס לעברו גז מדמיע ואח"כ חישמל אותו שוב ושוב באמצעות אקדח טייזר יותר מ-5 פעמים , תוך שהוא מטיח בו "תחזור לאפריקה".

בעקבות התלונה וגביית גירסת המתלונן, הוחלט במחלקה לחקירות שוטרים לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים הנילונים, שבמסגרתה יצאו חוקרי מח"ש כבר למחרת קבלת התלונה לזירת האירוע, תיעדו את הזירה ובהמשך גבו עדויות מהמעורבים ומעדים.

השוטרים אישרו בחקירתם שנעשה שימוש באקדח טייזר ובגז פלפל כדי להתמודד עם התקהלות הצעירים  השתויים שגוננו על העצור, ועד ראיה שנכח בזירה אישר כי השוטרים נאלצו לעשות שימוש בכח בתגובה לתוקפנות מצד המתקהלים. 

החקירה העלתה שאיש מעדי הראיה שנכחו באירוע, ובכללם חבריו של המתלונן ג'ג'או, לא ראה את נסיבות השימוש בכוח נגד ג'ג'או, למרות שכולם נכחו בזירה בשעת מעשה וכך לא נמצאה תמיכה לגרסתו כי הותקף באופן שרירותי, כפי שבחר לפרסם תוך כדי החקירה ברשת החברתית.

בדיקת מערכת ההפעלה של הטייזר בו נעשה שימוש באירוע גילתה כי בוצעו בו שלוש הפעלות בלבד, שלפחות אחת מהן כוונה אל העצור השתוי.

חומר הראיות הצביע על כך שנגד  ג'ג'או נעשה ככל הנראה שימוש בודד בטייזר וכי הוא כנראה נפגע מהגז ומהטייזר במהלך ביצוע מעצרו של אחד מבני החבורה. גרסת ג'ג'או לפיה חושמל שוב ושוב חמש פעמים לא נתמכה בראיות. עוד העלתה החקירה כי מאחר שמדובר היה בערב ליל הסדר, השוטרים שהיו במשמרת היו ברובם בני מיעוטים.   חלק מן השוטרים  דיווחו כי הצעירים השתויים צעקו לעברם שהם "רוצים רק שוטרים יהודים" וגידפו אותם. עוד דווח כי בין הצדדים, השוטרים בני המיעוטים שהיו במשמרת ליל החג מחד והצעירים השיכורים מאידך, הוחלפו דברים בעלי אופי גזעני, והחקירה לא שללה דיווח זה – דבר המשפיע על משמעותה של האמירה "תחזור לאפריקה", ככל שנאמרה, כשהיא נבחנת בהיבט של חקירה פלילית.

כאמור, המתלונן ג'ג'או בחר לפרסם את גרסתו ברשת החברתית עוד בטרם הושלמה החקירה, וזכה בהתאם לגרסה זו, מטבע הדברים, להד ציבורי נרחב; אלא שבחקירת מח"ש, במסגרתה נאספו והוצלבו עדויות רבות, הכוללות ראיות אובייקטיביות ועדויות עדים בלתי מעורבים, התברר כי גרסה  זו איננה חזות הכל, וכי המציאות מורכבת מכפי שתואר על ידו ברשת ה- FaceBook ולפיכך לא נמצא בסיס ראייתי המבסס את העמדת מי מהשוטרים לדין.

הודעה על החלטת המחלקה לחקירות שוטרים נמסרה לבא כוחו של המתלונן.

בין הנושאים המרכזיים שנידונו היו: קציבת לוחות זמנים לתפקוד הכונס הרשמי והפועלים מטעמו בקידום הליכי פשיטת הרגל, ייעול פעולות החקירה הנדרשות בהליך, מידת המעורבות הראויה מצד הנושים בקידום ההליך, שיפור השירות מצד המערכת המשפטית בכללותה בהליכי פשיטת הרגל והנגשת מקורות מידע שונים ביחס לרכושו של החייב והכנסותיו לצוות הכונס הרשמי ולפועלים מטעמו.

הוסכם בין המשתתפים בדיון כי ראוי להבחין בין חייבים אשר איתרע מזלם ונקלעו לחדלות פירעון לבין חייבים המנסים להשתמט מתשלום חובותיהם.

הגישה המסתמנת היא לסייע בידי החייבים מן הסוג הראשון להסדיר את חובותיהם ובסופו של הליך אף לתת בידיהם צו הפטר. לעומת זאת, לגבי החייבים מן הסוג השני, יש לנהוג בחומרה ולנקוט בהליכי אכיפה חריפים כנגדם, לרבות אכיפה פלילית.

כמו כן, מחלקת יעוץ וחקיקה (כלכלי- פיסקאלי) הבהירה למשתתפים כי בימים אלו המחלקה שוקדת על תיקוני חקיקה בתחום חדלות הפירעון וחקיקה זו צפויה להוביל לשינויים נוספים בתחום פשיטת הרגל.

בסיכום הדיון, ציין הכונס הרשמי כי ההתייחסויות השונות שהועלו במהלך היום יילמדו בקפידה ולאחר מכן, יגובשו הנחיותיו ליישום המדיניות החדשה.

לדברי ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים: "אחד האינטרסים החשובים ביותר שאנו רואים לנגד עינינו הוא השירות לציבור. מטרת הדיון היא לשלב בין ערכים- זכויות החייבים מחד גיסא וזכויות הנושים מאידך גיסא. המדינה צריכה לתת שירות לציבור המאזן בין ערכים אלו".

לדברי פרופ' דוד האן, הכונס הרשמי במשרד המשפטים: "הליך פשיטת הרגל מתנהל כיום בצורה שאיננה משביעת רצון. הגורמים המעורבים אינם מגלים פעילות של ממש בהליך והוא נמשך זמן רב מידי בחוסר מעש. לפיכך, הרפורמה המוצעת מבקשת לבנות לוחות זמנים לביצוע פעולות בהליך לתועלת החייבים והנושים כאחד".

עיקרי השינוי המוצע:

Ø       לעיון בתזכיר

Ø       להעברת הערה באמצעות אתר קשרי ממשל

Ø        לאתר קשרי ממשל

כפי שמפורט בהכרעת הדין, הפרשה נוגעת לתסבוכת משפטית בעניין קרקעות המצויות במרכז ירושלים, אשר הוחכרו לקק"ל ע"י הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית והוחכרו ע"י קק"ל (באמצעות ממ"י) לאלפי בתי אב ולמבני ציבור חשובים.

תקופת החכירה של קרקעות רחביה וטלביה (520 דונם במרכז ירושלים) אמורה להסתיים בשנת 2051 דבר אשר נוגע לאלפי בתי אב, אשר רכשו בתי מגורים מקק"ל באיזור זה וכן למבני ציבור חשובים הממוקמים באותו איזור.

מצב זה נוצל ע"י הנאשמים בנו זוסמן ויעקב רבינוביץ', אשר השיגו במרמה את הסכמת קק"ל לעריכת עסקה להארכת החכרת הקרקע לקק"ל למשך 999 שנים תמורת (כביכול) סך של 20 מליון $.

במקביל יצרו הנאשם ורבינוביץ' פסאדה של אירוע החתמה של הפטריארך בביתו אליו הוזמן עו"ד יעקב וינרוט (אשר שימש כנאמן בעסקה) נציג של קק"ל ונוטריון. הנאשם הכניס את הקבוצה לבית הפטריארך באמתלה (כלפי הפטריארך) של ביקור לקראת חג הפסחא והבאת רופא לטיפול בפטריארך החולה. קיומו של האירוע שכנע את הקבוצה כי אכן הפטריארך מסכים לעסקה. במקביל, זוייפה חתימתו הידנית של הפטריארך על גבי מסמכי הרכישה.

עוד מציין בית המשפט: "לעניין הנסיבות המחמירות, כטענת המאשימה, מדובר בסכום מרמה עצום, ברווח מופלג, בתכנון ובשיתוף פעולה, בעורמה של הצדדים המעורבים וניצול הפטריארך במצבו הרפואי הספציפי". 

יצויין כי שותפו של זוסמן, יעקב רבינוביץ' הורשע לפני מספר שנים. זוסמן ברח לרומניה עם התפוצצות הפרשה, ולאחר שהוסגר לארץ (לפני כשנה וחצי) החל משפטו.

התיק נוהל ע"י עו"ד אלעד פרסקי מפרקליטות המדינה.

הדו"ח מתאר בהרחבה את הליקויים החמורים השוררים באגפי ההפרדה, ובכלל זה: תנאי כליאה פיזיים בלתי אנושיים וקשים מנשוא; מחסור בולט ומטריד בזמינותם של טיפול סוציאלי ורפואי ובמסגרות שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי; החזקת חולי נפש ואסירים הסובלים מלקויות נפשיות חמורות בהפרדה תחת החזקתם באגפים ייעודיים מתאימים למצבם; ופגמים במתן האפשרות לשוחח בטלפון ולצאת לטיול יומי בחצר.

האמנה קובעת סטנדרט של שוויון, השתתפות מלאה, הכללה והשתלבות בחברה, ביצוע התאמות, וקבלת החלטות על ידי האדם עצמו. הסטנדרטים הללו חלים על פי האמנה בתחומי החיים השונים: חינוך, מגורים בקהילה, בריאות ושיקום, נגישות, הכרה בכשרות משפטית, משפחה והורות, נגישות לצדק, תעסוקה ועוד.

עצרת האו"ם אישרה את האמנה בדצמבר 2006 לאחר ארבע שנות עבודה אינטנסיביות של משלחות המדינות השונות ושל ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות לצד ארגוני זכויות אדם.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביחד עם מחלקת ייעוץ וחקיקה, נציגי משרד החוץ וארגון "בזכות", היו שותפים לניסוח האמנה ולהתוויית העקרונות הכלולים בה, בין היתר בנוגע לזכות של כל אדם לגור בקהילה, הזכות לנגישות בכלל ולמערכת המשפט בפרט, והזכות לתעסוקה.

לאחר הסרת כל המחסומים, אושררה האמנה ולכנס באו"ם של המדינות שאשררו את האמנה, הגיעה משלחת ישראל בראשות מר אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים.

לעיון בנוסח האמנה: http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/BC8B4E1F-1B6F-4575-9D6C-5C5B18830BF8/31830/HaamanaHebEng1.pdf

שר המשפטים, יעקב נאמן: "אשרור האמנה הינו צעד חשוב ביותר המלמד על החשיבות אותה מייחסת מדינת ישראל לציבור האנשים עם מוגבלות. ממשלת ישראל בכלל ומשרד המשפטים בפרט פועלים כל העת בכדי להביא לשילובם המלא בחברה במדינת ישראל".

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים: "אשרור האמנה מצביע על מחויבותה של מדינת ישראל לפעול בצורה מעשית לטובת שוויון, שילוב והשתתפות מלאים של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. אשרור האמנה הוא המשך לפעילותה של ממשלת ישראל בשנים האחרונות להצבת נושא אנשים עם מוגבלות בראש סדר היום הציבורי ובקידום מדיניות להבטחת שילובם המלא בכל תחומי החיים".

אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "אשרור האמנה הוא צעד משמעותי בכניסתה של ישראל למשפחה המכובדת של מדינות שאשררו את האמנה ואשר פועלות לקידום זכויותיהם ואיכות חייהם של אנשים עם מוגבלות. לישראל חקיקה מתקדמת בתחום זכויות אנשים עם מוגבלות, אך היא ניצבת בפני אתגר יישומו בשטח. מבחננו כחברה הוא בהפיכת החזון של שילוב מלא של אנשים עם מוגבלות למציאות".

11.9.12

Ø       לעיון בתגובה

במפגש, שהתקיים בשבוע שעבר, אירח הפורום את מר קרזמאריק, מנהל המעורבות הקהילתית ב-GovLoop (חברה אשר חציה בבעלות הממשל האמריקאי) אשר הוזמן לארץ על ידי שגרירות ארה"ב. GovLoop הינה רשת חברתית מקצועית שפותחה בארה"ב המאפשרת לעוסקים בתחום הממשל הפתוח להיוועץ זה עם זה בסוגיות העומדות על הפרק. כיום הרשת מונה מעל 50,000 חברים מכל העולם.

במפגש הציג מר קרזמאריק את השינויים שחלו בארה"ב במהלך ממשל הנשיא אובמה בתחום השקיפות וחופש המידע. השינויים התאפשרו, לדבריו, בזכות מדיניות ברורה עליה הצהיר הממשל, קביעת יעדים למימוש ומדידה בדבר עמידת הרשויות ביעדים אשר תוצאותיה התפרסמו.

במהלך המפגש, הציגו חברי הפורום את המצב הקיים בישראל, את השינויים הנערכים בתחום זה לאחרונה, בין היתר בעקבות פעילותו של השר מיכאל איתן בתחום הממשל הפתוח, פעילותו של משרד המשפטים והיחידה לחופש המידע בתחום השקיפות השלטונית והצטרפות מדינת ישראל לארגון העולמי – Open Government Partnership (OGP).

לדברי עו"ד רבקי דב"ש, ראש היחידה לחופש המידע: "אנו רואים חשיבות רבה בקיומו של פורום מקצועי לממונים על יישום חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות. מטרת הפורום, כמו פעילויות נוספות שמקדמת היחידה, היא להגביר את הידע המקצועי של מי שפועלים לקדם את עקרון השקיפות ביחידותיהם ולאפשר התייעצויות מקצועיות ביניהם. יש לזכור שנדרשת הבנה אמיתית של נחיצות וחשיבות עקרון השקיפות בכל דרגי השירות הציבורי לשם קידום השינוי לה התחייבה הממשלה בהחלטותיה בתחום השקיפות השלטונית".

לדברי ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים: "בשנים האחרונות, תחום השקיפות השלטונית התרחב והתפתח במדינות רבות בעולם. בשנה החולפת משרד המשפטים הגביר את מאמציו על מנת להטמיע את חוק חופש המידע ועקרונותיו בשירות הציבורי. אני מקווה, ומאמין, כי פעילותה המבורכת של היחידה לחופש המידע אשר במשרד המשפטים תשא פרי, ובשנים הקרובות נזכה לראות שינוי ביחסים שבין השלטון לאזרח."

אודות היחידה:

הקמת היחידה לחופש המידע, כפי שעוגנה בהחלטת הממשלה מיום 6.3.2011, הינה פועל יוצא של עבודת מטה שהוביל מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, ובעקבות יוזמה של שר המשפטים יעקב נאמן ושל השר המופקד על שיפור השירות, מיכאל איתן.

נושא השקיפות השלטונית אשר היחידה לחופש המידע אמונה על קידומו, הינו אחד מארבעת עקרונות הממשל הפתוח שממשלת ישראל הצהירה על מחויבותה לה. 

היחידה פועלת לקידום יישומו של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, אשר נחקק לפני 14 שנה, ולקידום הפצת מידע יזום.

הערות לטיוטה שלהלן ניתן להעביר עד ליום י"ט בחשוון התשע"ג (4 בנובמבר 2012), לכתובת הדוא"ל  NaamaDa@justice.gov.il.

הפרקליטות ביקשה מביהמ"ש לעצור את אוחיון עד תום ההליכים המשפטיים. בבקשת המעצר נכתב כתבה עו"ד לייטרסדורף-שקדי : "כעולה מכתב האישום, פעל המשיב עם האחרים בפרשה זו בתחכום ובתכנון, תוך שהפעיל אחרים בארץ ובחו"ל, להעברת כמות נכבדת של סמים ממדינה למדינה. בענייננו משיב אשר מכיר את "העבודה" היטב. שיחות הטלפון בינו לבין האחרים, כפי שנקלטו בהאזנת הסתר, מלמדות כי עסקינן במי שפיתחו להם "שפה". המשיב היווה ציר מרכזי בפרשה זו, בארץ ובחו"ל ובית המשפט התייחס זה מכבר, בעניינם של האחרים בפרשה, למסוכנות הברורה המזדקרת ממי שהיו מעורבים בה וקבע כי יש לעצרם עד תום ההליכים".  

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של ייצוא/ייבוא סמים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עסקה אחרת בסמים, עבירות קשירת קשר לפשע, וזיוף מסמך.

> לעיון בכתב האישום

הגדרה:

1.  בתקנות אלה -

"גורמי טיפול" - תחנת משטרה, מחלקה לשירותים חברתיים, מרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים;

"איש דת" - יהודי ושאיננו יהודי.

יידוע על אפשרות לפנות לגורמי טיפול

2.  איש דת או טוען רבני, שחלה עליו חובת יידוע של אדם לפי הוראות סעיף 11א(ב) לחוק -

(1)        יידע את האדם על כך שבאפשרותו לפנות לגורמי טיפול לקבלת סיוע;

(2)        ייתן לאדם כתובות ומספרי טלפון של גורמי הטיפול הקרובים למקום מגוריו, לפי רשימות שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

תיעוד פעולות היידוע

3.  (א)        איש הדת או הטוען הרבני יתעד בכתב את הפעולות כאמור בתקנה 2 שעשה לביצוע הוראות סעיף 11א(ב) לחוק.

(ב)        התיעוד לפי תקנת משנה (א) יהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת, ויישמר בידי איש הדת או הטוען הרבני, לפי העניין, באופן, במקום ולתקופה שנשמר בידו שאר המידע על האדם.

שמירת דינים

4.  אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות האתיקה החלות על אנשי דת או על טוענים רבניים, לפי כל דין .

תוספת

יידוע על אפשרות סיוע בנושא אלימות במשפחה

ביום _________________ יידעתי את גב'/מר _________________ על כך שבאפשרותה/ו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים ולמרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, ונתתי לה/ו כתובות ומספרי טלפון ליצירת קשר עם גורמי הטיפול האמורים.

תאריך

חתימת איש הדת או הטוען הרבני

כ"ט באדר התש"ע (15 במרס 2010)

יעקב נאמן שר המשפטים

בהתאם לתקנה 2(2) לתקנות האמורות, מתפרסמת בזאת רשימת גורמי הטיפול, וזאת בהסתמך על נתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל וגורמים שונים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (הרשימה עדכנית ליום י"ז באב התשע"ב (5 באוגוסט 2012))." 

> לעיון ברשימה מלאה של גורמי טיפול

הציבור מוזמן להעביר הערות עד ליום ב' באלול התשע"ב (20/08/2012), באמצעות אתר קשרי ממשל

> לעיון בתזכיר המלא

> להעברת הערה לתזכיר באמצעות אתר קשרי ממשל

> לאתר קשרי ממשל

> לנוסח ההנחיה

בהתאם לסעיף 26 לחוק, שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ימנו לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועדה מייעצת, אשר תייעץ לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בעניינים הנוגעים לתפקידי הנציבות.

הרכב הוועדה:

1. נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות (הגשת המועמדות תיעשה באמצעות הארגון).
2. מומחים שעיסוקם המקצועי בפרקטיקה או באקדמיה הוא בתחומי פעילותה של הנציבות.
3. משפטנים.
4. נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחומי הפעילות של הנציבות ובעלי יכולת לתרום לעבודת הוועדה.

תקופת הכהונה:

תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו. ניתן למנות חבר בוועדה לתקופת כהונה נוספת אחת.

דרך הגשת המועמדות:

ארגון המעוניין להציע נציג מטעמו (בהתאם לסעיף 1 לעיל) ויתר המועמדים (בהתאם לסעיפים 4-2 לעיל) יפנו לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על פי ההנחיות.לבקשה יש לצרף קורות חיים, שאלון ומסמכים כנדרש עד ליום 19 באוגוסט 2012. הנציבות רשאית לפנות לגורמים הנראים לה מתאימים לתפקיד.

נא להעביר את המסמכים בדואר רשום לכתובת הדואר: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, רח' בית הדפוס 12, בניין "בית השנהב", אגף B ירושלים 95483, או לפקס שמספרו 02-6549-566, או במייל לכתובת: mugbaluyot@justice.gov.il.

נוהל מינוי הוועדה המייעצת, הנחיות להגשת מועמדות לוועדה ושאלון לבדיקת המינוי מצויים באתרי האינטרנט של משרד המשפטים – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכתובת: www.mugbaluyot.mishpatim.gov.il, ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בכתובת: www.molsa.gov.il

> הנחיות בדבר הצגת מועמדים לוועדה

> שאלון למועמדים לוועדה

> נוהל מינוי חברים לוועדה המייעצת

"עת סיוע" נועד ליצור פלטפורמה מקצועית – אקדמית - מעשית, ובהתאם, המאמרים והסקירות המשפטיות משלבות את המשפט, החברה והקהילה כמקשה אחת, מתוך תפיסת עולם לפיה המרחב בו פועל האגף לסיוע משפטי הוא מעבר לתפקיד המסורתי של עורך הדין.

להלן פירוט קצר אודות המאמרים המופיעים במדורים השונים:

מדור משפט חוקתי ומנהלי – כולל, בין היתר, ראיון עם סיגלית זהר, זוכת עיטור נשיא המדינה על פועלה במאבק בסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט; מאמרן של נטע זיו ואורה בלום דן בעריכת דין קהילתית יזמית וגישת הפיתוח הכלכלי; הדס גבריאל זני כתבה על מענה סינרגטי למשפחות נפגעי עבירות רצח והריגה; נעמי לבנקרון עסקה במצבם המשפטי של סייענים פלסטינים ובני משפחתם החיים בישראל; מאמרה של מירב שמואלי  עסק בילדי הצמתים ביחס לחוק איסור סחר בבני אדם, ועוד.

מדור משפחה במשפט – כולל, בין היתר, את מאמרו של שחר ליפשיץ על "התכנון הכלכלי של המוות"; אוסאמה חזבון כותב על דיני מזונות האישה על פי הדין השרעי; עדי רז עוסקת בהתפתחות הפסיקה ובחינת המצוי והרצוי לעניין משמורת משותפת; יעל שמחי דנה במזכר ההבנות בין ישראל לארה"ב וגביית מזונות ילדים על פיו; סקירות נוספות עוסקות במזונות לגבר ידוע בציבור, הרף הראייתי לחיוב בבדיקת רקמות, דחיית בקשה לעריכת בדיקת רקמות בשל סיכון הקטין ואמו על רקע מגזרי, ועוד.

מדור המשפט האזרחי - כולל את מאמרה של מיטל סגל-רייך על תכנון רפואי לעתיד באמצעות משפט מונע; בחינה ביקורתית של איתן לדרר את המנגנון של פטור מאגרה מחמת העדר יכולת; במדור סקירות נוספות אודות לשון הרע וזכותו של תאגיד לפיצוי ללא הוכחת נזק, פטור מהפקדת ערבון וזכות הגישה לערכאות, הגנת דיור חלוף ועוד.

מדור משפט העבודה – כאן הצגנו שני צדדים למתרס : על הזכות להתפטרות, אשר עלתה על סדר היום הציבורי בשנה החולפת בעניין שביתת המתמחים: מחד מאמרו של איתי סבירסקי "דמוקרטיה איגוד-מקצועית – במקום כרסום בזכות היסוד להתפטר – הערות בעקבות פרשת התפטרות הרופאים המתמחים", ומאידך מאמרה של שלומית גוטרמן-כספי "הזכות להתפטר – האמנם זכות מוחלטת?"; כמו כן, מוצגים מאמרים וסקירות אודות סוגיות נוספות אשר היו בלב השיח הציבורי בתחום יחסי ודיני העבודה בשנה החולפת, כגון העסקת עובדי קבלן, מאבק ליצירת שוויון הזדמנויות בעבודה, אכיפת זכויות במקומות עבודה, ועוד. מאמרים נוספים דנים בזכות להתפטרות על רקע ס' 12 א' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, חידושים בעניין הטרדה מינית, ועוד.

מדור ביטוח לאומי - כולל את מאמרו של נמרוד בלייכר שעניינו בג"ץ שהוגש על ידי האגף לסיוע משפטי בנושא זכותם של ילדים אוטיסטים לקבלת גמלת נכות רטרואקטיבית; יבול פסיקה מבורך הניב סקירות רבות נוספות, חלקן הגדול תקדימיות ומפורסמות בגיליון.

מדור הוצאה לפועל - כולל ראיון עם כב' השופט (בדימוס) דוד בר-אופיר המשתף את הקוראים במשנתו בנושא השינויים והתמורות שחלו בשנים האחרונות בתחום האכיפה והגבייה במערכת ההוצאה לפועל, וכן בשינויים העומדים לבוא;  המדור כולל מאמרים נוספים כגון מאמרו של אוסאמה חזבון על עיון חוזר בהוצאה לפועל, מאמרו של אמנון גבעוני "עשור לפסק דין גמזו" וסקירות חשובות נוספות.

מדור פשיטת רגל – כולל את מאמרה של יפעת שרפלר בנוגע לעיכוב הליכים בתובענה המתנהלת נגד חייב בהליך פשיטת רגל; סקירתה של אשכר הלפרין אודות זכותו החוקתית של פושט רגל לגשת לערכאות; סקירות נוספות על פגיעה בלתי מידתית בזכות לקיום מינימלי בכבוד אל מול התועלת לנושים, הפטר לאלתר במקרה של תביעות חוב נמוכות בשל גיל ומצב בריאותי, ועוד.

בהמשך להנחיה שניתנה על ידי ראש רשות התאגידים לאיגוד הכדורסל בנוגע לאופן ההצבעה בבחירות להנהלת האיגוד, שלח היום ראש הרשות הנחייה כללית לכל איגודי הספורט האולימפיים, אשר אמורה להיכנס לתוקף במהלך החודשים הקרובים.

במסגרת ההנחיה, על האיגודים לקיים בחירות חשאיות וישירות, לא באמצעות ייפוי כוח שניתן לבעלי עניין חיצוניים, שאינם מייצגים בהכרח את האינטרסים של הקבוצות והאגודות החברות בהם. רק בדרך זו, של קיום הליך בחירות אישי וחשאי, יוכלו האגודות והקבוצות לממש  את חופש ההצבעה שלהן ולקיים בחירות אשר ישקפו את רצונותיהן וצרכיהן האמיתיים. 

לאיגודים ניתנה אפשרות להתייחס להנחיה עד ליום 5.8.12.

על הבעייתיות בשיטת הצבעה שאינה שומרת על כללי הדמוקרטיה התריעו כבר בעבר: בדוח הוועדה לרפורמה במבנה מערכת הספורט בישראל משנת 1993 (ועדת מליניאק), בדוח ועדת הבירור לבדיקת מצב ענף הכדורגל (דוח ועדת סטרשנוב) משנת 2002, ואף בדוח מבקר המדינה משנת 2005 בעניין איגוד הכדורסל.

הנחיות רשם העמותות לעניין אופן קיום הבחירות באיגודי הספורט המרכזים ענף אולימפי הנן כדלקמן:

1.       בחירות למוסדות עמותה שהינה איגוד ספורט או התאחדות ספורט יהיו אישיות וחשאיות. עקרון זה יקוים גם ביחס ליתר הליכי הבחירות, לרבות בשלב הגשת המועמדות.

2.       על מנת להבטיח את חשאיות הבחירות ועל מנת שישקפו נאמנה את עמדת האגודות החברות באיגוד, בעלות זכויות ההצבעה, לא תותר הצבעה באמצעות ייפוי כוח.

3.       כתב הסמכה להפעלת זכות ההצבעה של אגודת ספורט בבחירות למוסדות איגוד הספורט יינתן לבעל תפקיד פנימי בעמותה – אגודת הספורט בלבד- שהוא נושא משרה בה או עובד בכיר שלה.

4.       אם בעל תפקיד כאמור בסעיף 3 מכהן ביותר מאגודת ספורט אחת, ניתן יהיה להסמיכו להצביע בשם לא יותר משתי אגודות.

5.       עמותות כאמור שתקנונן אינו עולה בקנה אחד עם הנחייה זו, יגישו לרשם העמותות תוך שנה מיום 15/07/12 בקשה לשינוי תקנון שבו יעוגנו במפורש העקרונות לקיום בחירות כאמור בהנחיה זו. 

6.       למען הסר ספק, אף בטרם השלמת שינוי התקנון כאמור, יתקיימו הבחירות הבאות של איגוד הספורט בהתאם לכללים דלעיל, אף אם תקנונו הנוכחי מאפשר גם הצבעה בדרך אחרת.

> לעיון בהנחיה 

בראש ועדת המכרזים עמדה הגב' אורנה הוזמן-בכור, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ובין חבריה ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים, מר אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, ונציג ההסתדרות, מר לוי גנון.

במסגרת תפקידו כמשנה למנכ"ל יהיה גורביץ' אחראי, בין השאר, על תכנון אסטרטגי של פעילות המשרד על יחידותיו השונות, ותיאום מטה בין מנהלי היחידות, בהתאם להחלטת המנהל הכללי. בנוסף יהיה שותף בהתוויית המדיניות וקווי הפעולה של המשרד, גיבוש תכניות עבודה והגדרת מטרות ויעדי ביצוע לקידום המדיניות, ייזום, תכנון וניהול פרויקטים מערכתיים ותהליכים משרדיים ובין משרדיים, והובלת שינויים ארגוניים ומבניים ביחידות המשרד.

שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן בירך על המינוי ואיחל למר גורביץ' הצלחה בתפקידו.

מנכ"ל המשרד, ד"ר גיא רוטקופף, בירך אף הוא את מר גורביץ', וציין כי המינוי הוא חלק מתהליך חיזוק המבנה הארגוני של מטה הנהלת המשרד, שעד כה כלל סמנכ"ל אחד בלבד, במשרד שהינו אחד הגדולים והמורכבים בממשלה.

גורביץ' (45), בעל תואר שני בהצטיינות במינהל עסקים ותואר ראשון במדע המדינה וקולנוע וטלוויזיה, שימש בתפקידי ניהול במגזר הפרטי לפני הצטרפותו למשרד המשפטים. קודם לכן היה עורך, שדר ומגיש ראשי בערוץ הספורט משך 12 שנים.