|
|
|
|
קוראים נכבדים,
|
אנו מתכבדים להביא בפניכם את הגיליון השני של "עת סיוע" - כתב העת המקוון היוצא לאור מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
"עת סיוע" נחשף בפני קהל קוראים רב ומגוון, הן מעולם המשפט והן מחוץ לו, ומשמש כלי עזר מקצועי עבור קוראיו השונים, ובהם קהילת עורכי הדין, שופטים, אנשי אקדמיה ואף גורמים מקצועיים נוספים כגון עובדים סוציאליים, עובדי רווחה ועוד. שמחנו להיווכח כי קיימים אזכורים של "עת סיוע" בפסקי דין, והמאמרים והסקירות נלמדים במסגרת קורסים שונים בפקולטות למשפטים.
הגיליון השני ממשיך את המגמה שהותוותה בגיליון הקודם של כתב העת, ומביא בפני הקוראים קשת נושאים רחבה. הנחת היסוד המתווה את פועלנו היא הרצון לתרום לעולם המשפטי כלי המשלב בין התיאוריה לעולם המעשה: עולם הליטיגציה והפרקטיקה. כלי בדמות פועלו של האגף לסיוע משפטי השוזר הן עשייה שמעבר לאולמות בתי המשפט למען קידום זכויות והן עשייה פרקטית יומיומית בייצוג לקוחות הסיוע המשפטי. "עת סיוע" נועד ליצור פלטפורמה מקצועית- אקדמית- מעשית, ובהתאם, המאמרים והסקירות המשפטיות משלבות את המשפט, החברה והקהילה כמקשה אחת, מתוך תפיסת עולם לפיה המרחב בו פועל האגף לסיוע משפטי הוא מעבר לתפקיד המסורתי של עורך הדין.
|
|
|
|
|
|
זהר בחשיכה – ראיון עם עו"ד סיגלית זהר, זוכת עיטור נשיא המדינה למאבק בסחר בבני אדם
|
החל משנת 2004 ולאחר ביצוע מספר תיקוני חקיקה, זכאים קורבנות של עבירות הסחר בבני אדם למטרותיו השונות וקורבנות החזקה בתנאי עבדות לקבלת סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים (להלן: "האגף"). זאת, בכל הנוגע להליכים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 ובהליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות, כגון תביעות נזיקין נגד מבצעי העבירות כלפיהם .
|
למאמר המלא >> |
|
|
|
|
|
|
התכנון הכלכלי של המוות,
פרופ' שחר ליפשיץ
התכנון הכלכלי של מה ייעשה ברכושו של אדם לאחר מותו מחייב הכרה מעמיקה של מערכות הדינים הרבות החלות על מגוון רחב של נכסים וזכויות, ובחירה משולבת של הכלים המתאימים בכל צירוף נסיבות. ברשימה זו נמקד את הדיון בשאלת היחס שבין הכלים והכללים שבחוק הירושה לאלו הנוגעים ליחסי הממון בין בני זוג, בגבולותיהם, בצורך לשלב ביניהם ובשאלות שנותרות פתוחות בהקשר זה.
|
|
|
|
|
למאמר המלא >> |
|
|
|
|
|
|
| תכנון רפואי לעתיד באמצעות "משפט מונע" ישראלי, עו"ד מיטל סגל רייך |
תכנון רפואי למצבים של חוסר כשרות נועד על מנת לאפשר לעצב מראש את סוף החיים, בעיקר בכל הקשור בטיפולים רפואיים מאריכי חיים. זאת בהתאם למצפון, לאמונה ולערכים של כל אדם והכל על-פי הבחירה החופשית, כפי שהובעה מראש מתוך שיקול דעת ומחשבה. דרך המלך לתכנון רפואי לעתיד כחלק מ"משפט מונע" ישראלי קבועה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו– 2005, המתווה כלים לשם הבעת הרצון מראש. ואולם, היקף התכנון האפשרי במסגרת החוק מצומצם לנסיבות צרות בלבד. מאמר זה עומד על יתרונותיו של "משפט מונע", על חשיבות השימוש בכלי תכנון רפואי לעתיד לצורך הגשמת הרצון ושמירה על האוטונומיה, סוקר את אפשרויות התכנון על-פי החוק, עומד על מגבלות התכנון הרפואי באמצעותו ומציע דרכים להרחבתו.
|
|
למאמר המלא >>
|
|
|
|
|
|
|
|
דבר עורכי מדור דיני עבודה, על הזכות להתפטרות – על רקע מאבק הרופאים המתמחים
|
פרשת הרופאים המתמחים העלתה על סדר היום הציבורי והמשפטי דיון רחב היקף בשאלת האפשרות להגביל את זכות היסוד של העובד להתפטר.
|
|
הפרשה הציבה בנוסף שאלות כבדות משקל הנוגעות לעולם העבודה בישראל שנת 2011, ובכלל זאת הדגישה את הסתירה המתעוררת לעיתים בין זכויות הפרט במקום העבודה לבין הצורך לשמר את יציבות מערכת יחסי העבודה הקיבוציים במשק. הפרשה העמידה על כפות המאזניים זו מול זו זכויות המהוות אבני יסוד של עולם המשפט בכלל ומשפט העבודה בפרט. מחד, זכותו של המעביד ליציבות במקום העבודה כמו גם הצורך לקיים הסכמים שנחתמו מטעם הארגון היציג, ומאידך, זכותו של העובד לבחור את עתידו המקצועי, להחליט אם לעזוב את מקום עבודתו ובכך לממש את חופש העיסוק שלו. הדיון הציבורי הרחב הביא לידי ביטוי את המחלוקת שהתעוררה בקרב קהל העוסקים בתחום העבודה.
שני פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה בפרשה אמנם הביאו את הסכסוך המשפטי לידי סיום, אולם המחלוקות של אנשי המשפט בשאלת איזון הזכויות נותרו בעינן. נוכח חשיבות הדברים, בחרנו להביא בגיליון זה מאמרים המייצגים את שני צדי המתרס בשאלות חשובות אלו:
"דמוקרטיה איגוד-מקצועית - במקום כרסום בזכות היסוד להתפטר - הערות בעקבות פרשת התפטרות הרופאים המתמחים"
- עו"ד איתי סבירסקי - עורך דין ומנחה בקליניקה לזכויות עובדים – אוניברסיטת תל-אביב; ממייסדי ארגון - העובדים "כוח לעובדים"
|
|
למאמר המלא >>
|
"ההתפטרות – האמנם זכות מוחלטת?
" עו"ד שלומית גוטרמן – מתמחה בתחום יחסי עבודה.
|
|
למאמר המלא >>
|
|
|
|
|
|
|
| ביטוח לאומי, אוטיזם ומה שביניהם, עו"ד נמרוד בלייכר |
עתירה בעלת חשיבות ציבורית רבה שהוגשה על ידי האגף לסיוע משפטי בשם הוריו של קטין שאובחן כלוקה באוטיזם בסיומו של תהליך אבחון שהתמשך ארבע שנים, מתבררת בימים אלו בבג"ץ.
על פי תקנה 6(א)(3) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחייה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1988 (להלן: "התקנות"), לא ניתן לשלם גמלת נכות לילד נכה מעבר לשנים עשר חודשים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי, בשל תהליך האבחון האורך דרך כלל מספר שנים. בעתירה טוענים העותרים כי יש לפרש את התקנה בדרך המחריגה מגדר תחולתה את הלוקים באוטיזם, נכות שתהליכי האבחון לגביה מתמשכים שנים ארוכות מעבר לשנים עשר חודשים, שכן כל פרשנות אחרת איננה סבירה ואף מפלה את הלוקים באוטיזם מאלו הסובלים מנכויות אחרות. חלקה של העתירה שטען לבטלות התקנה נמחק על ידי העותרים בהמלצת בית המשפט, משהוברר כי הכרעה בשאלת פרשנות הטענה מייתרת את שאלת בטלותה.
|
|
למאמר המלא >> |
|
|
|
|
|
|
| השלכות תיקון 29 לחוק ההוצל"פ ועוד - ראיון עם כב' השופט (בדימוס), דוד בר אופיר
|
| עו"ד שוקי פרידמן, עו"ד רנא מטאנס |
את כב' השופט (בדימוס) בר אופיר פגשנו בדירתו, בבית מגורים משותף בקרית אונו. באווירה הביתית והנעימה הוא פרש בפנינו את משנתו על הרפורמה שנעשתה בתחום ההוצאה לפועל בשנתיים האחרונות, ואת דעותיו בסוגיות משפטיות מרכזיות בה. |
| למאמר המלא >> |
|
|
|
|
|
|
| על ההתפתחויות בענין חובת תום הלב, עו"ד אלון וולך |
בשנים האחרונות ניכרת מגמה יציבה, הולכת ומתחזקת של הקלה והתאמה של דרישת תום הלב בבקשת פשיטת רגל של חייב. השינוי מתבטא הן ביציקת תוכן חדש ומותאם למושג "תום הלב" בהקשר של הליכי פשיטת הרגל, והן – ובעיקר – בהפיכתו של מושג תום הלב ממושג מוחלט למושג יחסי, שיש לאזנו ולרככו אל מול פרמטרים ואינטרסים נוספים, כגון חלוף הזמן, התנהגות החייב בהליך עצמו והאינטרס הציבורי. מגמה זו תואמת את רוחו ומגמתו של תיקון 3 לפקודת פשיטת הרגל משנת תשנ"ו, על פיו הליכי פשיטת הרגל לבקשת חייב תכליתם לאפשר לחייב חדל פירעון לפתוח דף חדש בחייו. |
| למאמר המלא >> |
|
|
|
|
|
|
|