אינדקס פסיקה

 
היחידה הממשלתית לחופש המידע מבצעת מעקב אחר פסקי דין הניתנים בסוגיות של חופש מידע ושקיפות בבתי המשפט השונים לרבות בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה ובתי המשפט לעניינים מנהליים.
 
בטבלה תוכלו למצוא נתונים תמציתיים אודות פסקי הדין וקישור לפסקי הדין המלאים, שניתנו בבית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה בעניינים הנ"ל לאחר חקיקת חוק חופש המידע וכן לפסקי דין שניתנו בערכאות אחרות החל מינואר 2012.  

לתשומת לבכם: עקב שינויים באתר בתי המשפט, למעט תיקים שנדונו בבית המשפט העליון, לא ניתן לצפות בפסקי דין דרך קישורים. ניתן לעיין בתיקים באתר נט המשפט על פי מספר תיק.  
 
איתור פסיקה
תאריך
מתאריך
בחר תאריך מתוך לוח השנה.
עד תאריך
בחר תאריך מתוך לוח השנה.
תוצאות 10-1 מתוך 308 תוצאות
תאריךמספר הליךערכאהשם העותרשם המשיב
18/09/2017עת"מ 55991-03-17בית משפט מחוזיעמותת תושבים למען מבוא ביתרהמועצה האזורית מטה יהודה
נושא העתירה:

העותרת ביקשה לקבל לפי חוק חופש המידע פריטי מידע שונים בנוגע לחשבונות בנק של המשיבה וכן פירוט היכן הופקדו כספי פרויקט פיתוח השכונה הקהילתית בהרחבה של המושב מבוא בית"ר כולל תכניות הפיתוח המאושרות בהרחבה. בקשתה לא זכתה למענה במסגרת המועדים שבחוק ולכן הוגשה העתירה. בתגובה לעתירה, הודיעה המשיבה, כי הוכנה תשובה לפניה אולם בשל טעות לא נשלחה לעותרת. בתשובה זו, התבקשה העותרת להמציא אסמכתא לתשלום אגרת בקשה ונכתב כי תשובה עניינית תינתן בחלוף 30 יום מקבלת האסמכתא. עוד נכתב בתגובה, כי התוכניות נמסרו כבר לעותרת ואילו המידע האחר אינו קיים בידיה, שכן החומרים הקשורים עם פיתוח ההרחבה נמסרו למשטרת ישראל. ​


ההחלטה:
​ביהמ"ש קיבל את העתירה, כך שהממונה על חוק חופש המידע במשיבה חויב לתת את החלטתו בבקשה בתוך 30 יום. כמו כן, חויבה המשיבה בהוצאות בסך 11,700 ₪. בין היתר נקבע: (1) חוק חופש המידע הגדיר באופן מפורש את דרך קבלת ההחלטה ויש לפעול על פיו. לא ניתן להחליף את בעל הסמכות להחליט לפי חוק חופש המידע במייצגים של הרשות ולא ניתן לייתר קבלת החלטה לפי החוק האמור בטיעון משפטי שנטען בכתב טענות שאף לא נתמך בתצהיר (2) בנסיבות מקרה זה, ספק גם אם האמור בכתבי בי-דין של המשיבה מקיים את הוראות חוק חופש המידע, כגון פירוט עילת הדחיה לפי סעיפים 8-9, שקילת שיקולים של סבירות ומידתיות (סעיפים 10-11) וקבלת עמדת צדדים שלישיים ככל שנדרש זאת לפי סעיף 13 לחוק. נקבע, כי תהליך כזה לא נערך ולכן אין לראות בתגובת המשיבה שהוגשה לבית המשפט כהחלטה.
סעיפי החוק:
סעיף 8(3); סעיף 8; סעיף 9; סעיף 10; סעיף 11; סעיף 13

18/09/2017עת"מ 40718-07-17בית משפט מחוזירחמים לוירשות מקרקעי ישראל
נושא העתירה:

העותרים מנהלים הליכים אזרחיים על רקע פינויים ממקרקעין שבבעלות המשיבה ובגדרם עולה שאלת פיצוי העותרים. העותרים פנו לב"כ המשיבה בהליכים האזרחיים האמורים וביקשו לקבל מידע המבסס לשיטתם את דרישתם לפיצוי. המשיבה דחתה פניה זו. מכאן הוגשה העתירה לביהמ"ש לקבלת מידע זה לפי חוק חופש המידע. בתגובה לעתירה, טענה המשיבה, כי יש לסלק את העתירה על הסף שכן לא הוגשה כלל בקשה למידע לפי חוק חופש המידע, לא ניתנה החלטה בה וכי העותרים לא מיצוי הליכים בטרם הגשת העתירה ומדובר בעתירה מוקדמת. בתגובה, טענו העותרים, כי ממלא המשיבה דחתה פנייתם והפנו לפסיקה שם נקבע כי אין חובה לקיים את המסלול הקבוע בחוק חופש המידע.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש קיבל את הבקשה לסילוק העתירה על הסף והוראה על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. בין היתר נקבע, כי (1) אין מקום ליצור מסלול מקוצר להליך הקבוע בחוק חופש המידע. בחוק זה, קיים הסדר להגשת בקשה, תשלום אגרה, מתן מענה, שיקולים שיש לשקול ולתהליכים שעל הממונה על חוק חופש המידע לקיים טרם מתן החלטתו. עוד מגדיר החוק מי הוא הגורם המחליט בבקשות לפי חוק חופש המידע (2) אין לראות בסירוב המשיבה להיעתר לפניה בגדרם של הליכים אזרחיים כהחלטה בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע וכך גם אין באי יידוע העותרים - הנהנים מייצוג משפטי - על המסלול הנכון כפותחת פתח לעקיפת המסלול הקבוע בחוק חופש המידע.
סעיפי החוק:

20/08/2017עת"מ 43334-02-17בית משפט מחוזיבן כספיתעיריית ירושלים ואח'
נושא העתירה:

עיריית ירושלים דחתה בקשת העותר לקבלת פריטי מידע שונים בנוגע להעסקתה של רעיית ראש הממשלה גב' שרה נתניהו. העירייה מסרה, כי הגב' נתניהו משמשת כפסיכולוגית מומחית תחת מנהלת השירות הפסיכולוגי ודחתה את פריטי המידע שהתבקשו, בין היתר, בהתבסס על סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע ולפיו אין למסור מידע הפוגע בפרטיות (נטען, כי מנתוני ההעסקה ניתן ללמוד על גובה השכר) וכן בהתבסס על סעיף 9(א)(1) לחוק לאור חשש לפגיעה בשלומה ובבטחונה ושל הסובבים אותה בהינתן שהגב' נתנהיו מאובטחת על ידי גורמי הביטחון המוסמכים. ​


ההחלטה:
ביהמ"ש קיבל את העתירה באופן חלקי, וחייב את המשיבים למסור חלק מהנתונים שהתבקשו בתוך 30 יום (מועד תחילת עבודה, היקף משרה, מספר כולל של שעות עבודה והפסקות מעל 30 יום ככל שאירעו). בין היתר נקבע: (1) על אף שלא היה תהליך קבלת החלטה ראוי וסדור בעניין הדחיה לפי סעיף 9(א)(1) לחוק, שיקולי הביטחון מצדיקים להימנע ממסירת כל מידע שיאפשר לדעת את מקום עבודתה המדויק של הגב' נתניהו ואת הימים והשעות שבהן היא מבקרת (2)  הזכות לפרטיות חלה על מידע בדבר תנאי העסקתה של הגב' נתניהו ולכן רשאית העירייה שלא למסור מידע זה לפי סעיף 9(א)(3) לחוק. אולם, אין בכך סוף פסוק, ויש לבחון את שני האפיקים לפי סעיף 10-11 לחוק וסעיף 17(ד). (3) העירייה טעתה עת לא הסכימה לבחון את המקרה לפי סעיפים 10-11 לחוק והיה מקום לאפשר מסירת מידע חלקי אודות העסקת הגב' נתניהו למרות התקיימות הסייגים שבסעיף 9(א)(1) ו- 9(א)(3) לחוק וזאת מכוחם של סעיפים 10-11 הנ"ל. (4) הגב' נתניהו אינה עובדת "רגילה" הדומה לאלפי עובדיה האחרים של העירייה, אלא היא דמות ציבורית מוכרת, ובנסיבות העניין נקודת האיזון מצויה מצויה במקום המחייב מסירת מידע חלקי. (5) קיים עניין ציבורי בפרסום המטה את הכף לטובת מסירת המידע חרף הפגיעה בפרטיות, זאת בהינתן שהגב' נתניהו וגם ראש הממשלה עושים שימוש פומבי בעיסוקה המקצועי. (6) דחיית בקשה למסירת מידע לפי סעיף 9(א)(3) לחוק אינה מונעת את עריכת האיזונים מקום שאלה נשענים על סעיפים 10-11 לחוק חופש המידע. ביהמ"ש דחה פרשנות העירייה שגרסה, כי לפי פסה"ד בעע"מ 7678/16 דרוקר נ' משרד ראש הממשלה, הסמכות להתיר מסירת מידע במקרה זה היא רק בידי ביהמ"ש לפי סעיף 17(ד) לחוק. (7) נימוקי סבירות ומידתיות מצדיקים מסירת מידע חלקי כאמור, והיה על העירייה והממונה להפעיל את שיקול דעתם ולבחון את האפשרולהיעתר לבקשה באופן חלקי, מכוח סמכותם לפי סעיף 10-11 לחוק. (8) ביהמ"ש מצא שיש למסור את המידע החלקי כאמור, גם מכוח סמכותו לפי סעיף 17(ד) לחוק, וזאת על רק האינטרס הציבורי במסירתו והאיזון בינו לבין השיקולים האחרים שפורטו.​
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(3); סעיף 9(א)(1); סעיף 10; סעיף 11; סעיף 1; סעיף 17; סעיף 8; סעיף 9

07/08/2017עע"מ 7678/16בית משפט עליוןרביב דרוקר ואח'משרד ראש הממשלה ואח'
נושא העתירה:

ערעור על פסק הדין מיום 26/7/2016 של ביהמ"ש המחוזי בירושלים לפיו נדחתה עתירת המערערים לקבלת פרטי מידע הנוגעים לשיחות הטלפון שהתקיימו בין ראש הממשלה לבין בעל עתון "ישראל היום" מר שלדון אדלסון ועורכו הראשי מר עמוס רגב בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה. לאחר ששמע את עמדת רגב ואדלסון לפי סעיף 17(ג) לחוק חופש המידע, ביהמ"ש המחוזי מצא, כי העניין הציבורי העומד בבסיס הבקשה לא גובר על פני זכות רגב ואדלסון לפרטיות ובשים לב להבדל הניכר בין מעמדם הפרטי או המעין ציבורי של רגב ואדסלון לבין זה של ראש הממשלה שפרטיותו נבחנה בנפרד, אין מקום לחשוף את המידע המבוקש. מכאן הערעור.​


ההחלטה:
ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע, הורה למשרד ראש הממשלה למסור למערערים את פריטי המידע שהתבקשו בעניין השיחות שהתקיימו בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה. בין היתר נקבע, כי הפגיעה בזכות לפרטיות של אדלסון ורגב היא קלה ובשוליה של הזכות לפרטיות, בעוד האינטרס הציבורי בחשיפת המידע המבוקש הוא בעל משקל משמעותי, הגובר בנסיבות העניין על זכותם לפרטיות. ביהמ"ש העליון עשה אבחנה בין שיחות המתנהלות בין גורם שלטוני לבין אדם פרטי מן השורה (חבר אישי, בן משפחה וכו'), לעומת שיחה של גורם שלטוני כאמור לבין "שחקן בזירה הציבורית" שהוא בעל זיקה או השפעה ברשות הציבורית או בזירה הציבורית, כשבמקרה זה מתקיים אינטרס ציבורי מובהק בחשיפת עצם קשריו עם גורמי השלטון, כמו גם מהותם והיקפם של קשרים אלה.​
סעיפי החוק:
סעיף 1; סעיף 10; סעיף 11; סעיף 13; סעיף 17; סעיף 2; סעיף 8; סעיף 9; סעיף 9(א)(1); סעיף 9(א)(3); סעיף 9(ב)(1); סעיף 9(א)(4)

18/07/2017עע"מ 1704/15 בית משפט עליוןהאוניברסיטה העברית ואח'העמותה למען מדע מוסרי ואח'
נושא העתירה:

ערעור על פסה"ד שניתן בעת"מ 14037-05-12 שבו חויבה המדינה למסור לעותרים שם את כלל המידע שהתבקש לגבי ניסויים שנערכים בבעלי חיים בישראל, המצוי במערכת הממוחשבת - הן כל המידע שהסכימה המדינה למסרו והן שני הנתונים שבמחלוקת - שם המוסד העורך את הניסוי והאם הניסוי הוא ניסוי היברידומות. לאחר הגשת הערעור הסכימו המערערות למסור את המידע בנוגע לשאלה אם מדובר בניסוי היברידומות וזאת במתכונת של שתי עמודות בטבלאות השונות שיימסרו, כך שנותרה להכרעת בית המשפט העליון הסוגיה של מסירת שם המוסד.​


ההחלטה:
ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לסוגיה שנותרה במחלוקת, במובן זה שהנתון אודות שמות החברות והמוסדות העורכים את הניסויים לא יפורסם, לצד יתר הנתונים שהוחלט לגלותם ביחס לכל ניסוי שאושר. בין היתר נקבע (1) הוראת הסודיות שבסעיף 22 לחוק ניסויים בבעלי חיים שעליה ביקשו המערערות להסתמך, אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול תכליות חוק חופש המידע (2) ההחלטה שלא לגלות את שמות המוסדות יש לקרוא על רקע ההסכמה לחשוף את יתר הפרטים שנתבקשו על ידי המשיבות בערעור זה. המכלול יוצר איזון. איזון זה מביא להגשמת התכליות, הן אלה העומדות בבסיס חובת הסודיות, הן אלה שביסוד חוק חופש המידע. כלל המידע שנמסר, פרט לשם המוסד, יגשים את זכות המשיבות לקבלת המידע ויאפשר לציבור לפקח על פעילות המועצה והוועדות המוסדיות בפרט. כך יובא לידיעת הציבור כל ניסוי וניסוי שאושר עם הפרטים שהוסכם לפרסמם, וזאת לצד יתר המידע ברמה ההפשטה הגבוהה, הכלל ארצית, המפורסם לציבור; ניתן יהיה לאתר ניסוי מסוים המעורר קושיות, לדרוש פרטים נוספים אודותיו, בכפוף להוראות הדין; כך ראוי שיהיה. ועדיין, נותרת הגנה מינימלית על האינטרסים של מוסדות המחקר, אשר לא נמצא כי ראוי להתערב בה.​
סעיפי החוק:
סעיף 20; סעיף 9(א)(1); סעיף 9(א)(3); סעיף 9(א)(4); סעיף 9(ב)(1); סעיף 9(ב)(6); סעיף 9(ב)(7); סעיף 13

11/07/2017עת"מ 20569-05-17בית משפט מחוזיעומר מטרמועצה מקומית נחף
נושא העתירה:

העותר ביקש לקבל פריטי מידע שונים בשלושה נושאים: ביצוע מכרזים לעבודות בינוי ותשתית, חובות ארנונה של עובדי המועצה וסכומים שנגבו על ידי חברת הגביה המופעלת על ידי המועצה והתשלומים ששילמה המועצה לחברה. במהלך הדיון בעתירה עלה, כי בעיקרם של הדברים ולמעשה, המועצה מסכימה למסור מידע באופן המייתר את העתירה בכפוף למספר עניינים.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש מצא, כי העתירה מיצתה את עצמה וחייב את המועצה בהוצאות בסך 1,950 ש"ח וזאת נוכח ההסכמות/ההכרעות בנושאים שהתבקשו, כדלקמן: (1) המכרזים : המועצה לא התנגדה למסירת המידע בעניין זה. אולם, נטען כי שחלק גדול מהמידע בוער וחלקו האחר הושמד עקב הצפה במשרדי המועצה וכי נעשים מאמצים לאיתור המידע דרך הצדדים החיצוניים המחזיקים בו. בהתאם להסכמות, הורה למועצה למסור לעותר את המידע שיאותר וכן פרוטוקול בעניין תיעוד הביעור והליך ההשמדה, תוך שמירת זכות העותר לטעון כנגד תקינות הליך הביעור/ההשמדה. (2) חובות ארנונה לעובדי המועצה: נדחתה הבקשה לקבלת מידע מזוהה בעניין זה.  זאת מהטעם שהעובדים לא צורפו לעתירה. לא ניתנה הכרעה בסוגיית פרטיות העובדים שהועלתה על ידי המועצה וביהמ"ש הסתפק בכך שהמועצה מסרה מידע כללי בעניין הגביה שיפורט בהמשך. (3) עניין חברת הגביה: המועצה הסכימה למסור את כל המידע המרוכז בהנהלת החשבונות בנוגע לפעולות הגביה בדבר הסכומים שנגבו על ידי החברה ושכה"ט ששולם לה על ידי המועצה.
סעיפי החוק:

06/07/2017עת"מ 5823511-16בית משפט מחוזיגיא הרינגרשות האכיפה והגביה
נושא העתירה:

העותר הוא מנהל ובעלים של חברה העוסקת ברכישת זכויות בתיקי הוצאה לפועל מנושים. דרישתו לקבל לפי חוק חופש המידע רשימת כל החברות הזוכות בתיקי הוצאה לפועל שאינן מיוצגות על ידי עורך דין, נדחתה על ידי המשיבה , בהסתמך על סעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע האוסר על רשות למסור מידע שאין למסור על פי דין. הדין במקרה זה, הוא סעיף 81ב2 לחוק ההוצאה לפועל הקובע חובת סודיות ואוסר על העברת מידע מתיקי הוצאה לפועל אלא לצורך ביצוע הוראות חוק ההוצאה לפועל או לפי צו של בית משפט. במסגרת הדיון בעתירה מיקד העותר את בקשתו והבהיר כי די בקבלת שמה של חברה זוכה פעם אחת גם אם נפתחו לבקשתה תיקים רבים.​


ההחלטה:
ביהמ"ש דחה את העתירה וחייב את העותר בהוצאות בסך 10,000 ₪. בין היתר נקבע: (1) לשון סעיף 81ב2 לחוק ההוצאה לפועל ברורה והיא חלה גם על מידע הנוגע לזוכים ואוסרת על העברתו אלא לצורך ביצוע הוראות חוק ההוצאה לפועל או לפי צו של בית משפט. בכך, אין מקום למסירת המידע לפי סעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע. (2) גם אם היה מקום למסור את המידע, הדבר מחייב פניה לחברות עצמן בתור צד ג' לפי סעיף 13 לחוק חופש המידע המחייב פניה כזו במקרה שעלולה להיגרם פגיעה כלשהי בו. בנסיבות העניין מדובר בכ- 23,000 חברות והדבר אינו אפשרי בשל הצורך להקצות משאבים בצורה בלתי סבירה. (3) הדיון בעתירה זו מעורר שוב את שאלת הבקשות שהמניע היחיד להן הוא רצון לקבלת מידע בעל ערך מסחרי כלכלי לצורך הפקת רווחים מבלי שיש כל אינטרס חברתי אחר ובכך עתירה זו ממחישה את את המצבים שהצביע עליהם השופט עמית בפסה"ד של בית המשפט העליון בעע"מ 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ' מנגל. ​
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(4); סעיף 9(ב)(6); סעיף 8(1); סעיף 13

25/06/2017עע"מ  10030/16בית משפט עליוןמשטרת ישראלעדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי
נושא העתירה:

פסה"ד פורסם ביום 28/9/2017 לאחר חיסוי חלקים ממנו. מדובר בערעור על פסה"ד בעת"מ  23001-12-15 שבו הורה ביהמ"ש המחוזי למשטרת ישראל לחשוף מספר משפטים שהושחרו בנוהל פתיחה באש שנמסר לאחר הגשת העתירה. המשפטים שהושחרו, נגעו להוראות פתיחה באש נגד מחבלים מתאבדים, נגד רכב נמלט החשוד כי מוחזק בו בן ערובה וכן בעניין הוראות השימוש ברובה מסוג "רוגר" קליבר 0.22. ביהמ"ש המחוזי השתית את פסק דינו על שני נימוקים עיקריים, האחד, כי פורסמו כבר נהלים דומים והשני כי דווקא חשיפת הנוהל בנושאים דלעיל "תשפוך אור על הזהירות וההקפדה שמחויבים בה שוטרי משטרת ישראל גם בנסיבות ובמצבי דחק".​


ההחלטה:
לאחר שמיעת נציגי המערערת במעמד צד אחד ולאחר בחינת העניין בהתאם לסמכותו לפי סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע, ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור והורה על חיסוי המשפטים שהושחרו בנוהל פתיחה באש וזאת מטעמי בטחון כאמור בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע. בין היתר, נקבע: (1) פרסום נהלים דומים בעבר על ידי משטרת ישראל, אין בו הכרח שהם זהים לנהלים מושא הדיון ועד עתה טרם פורסמו הוראות פתיחה באש לגבי מחבל מתאבד ורכב החשוד כרכב בו נמצא בן ערובה. (2) השאלה הצריכה לעניין אינה תדמיתה של המשטרה, אלא אם יש בחשיפת הנוהל כדי לפגוע בביטחון הציבור (3) יש ממש בטענות המערערת שחשיפת הנהלים בשני הנושאים הראשונים, שהם "הגרעין הקשה" של הנוהל, עלולה להשפיע על פעולות של עבריינים ומפגעים. ענייננו בנוהלים מבצעיים של המשטרה, בסיטואציות רגישות מאוד של סיכון חיי אדם, ולא ברור במה ייגרע חלקו של הציבור אם נהלים אלה לא ייחשפו (4) בעניין שימוש ברובה "רוגר" נקבע, כי אין מקום לפרסום חלקי של הנוהל, שיביא להצגת תמונה חלקית בלבד וגם בפרסום זה יש כדי לפגום ביכולת ההרתעה של המשטרה באירועים נעשה שימוש בכלי נשק זה.​
סעיפי החוק:
סעיף 9(א)(1); סעיף 10; סעיף 11; סעיף 17

11/06/2017עת"מ 45942-03-17בית משפט מחוזישלמה תחבורה (2007) בע"מרשות האכיפה והגביה - המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
נושא העתירה:

בעתירה התבקש מידע לפי חוק חופש המידע לגבי עיקולים שהטילה המשיבה על נכסי העותרת במסגרת תיק הוצאה לפועל. המשיבה טענה, כי יש לסלק את העתירה על הסף משום שהעותרת לא פנתה למשיבה באמצעות הממונה על חופש מידע ולכן הוראות חוק חופש המידע לא חלות. בנוסף, נטען, כי לא מדובר בעתירה שתוקפת החלטה של גוף המנוי בתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים. לגופו של עניין, המשיבה טענה, כי אין לה התנגדות למסירת המידע ולדבריה חלקו אף הועבר לעותרת לפני הגשת העתירה.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש דחה את העתירה על הסף וחייב את העותרת בהוצאות בסך 1,000 ₪. בין היתר נקבע: (1) הפניה לקבלת מידע מוענה ל-מרכז לגביית קנסות" ולא לממונה על חופש המידע ברשות האכיפה והגבייה. (2) בפסיקה כבר נקבע, כי לפי סעיף 7(א) לחוק חופש המידע, בקשה לקבלת מידע תוגש לממונה או מי שהסמיכו לכך, וכי רק לאחר מכן ועל בסיס החלטת הממונה ניתן להגיש עתירה מנהלית. כך לא נעשה במקרה זה, ומשלא נעשתה פניה לרשות בהתאם לחוק, לא ניתן לעתור על הפרת הוראותיו.
סעיפי החוק:
סעיף 7

22/05/2017עת"מ 71595-09-16בית משפט מחוזיי. מירון ושות' עו"דהמשרד להגנת הסביבה ואח'
נושא העתירה:

העתירה הוגשה לאחר שהעותרת לא קיבלה מענה מהמשיב לבקשתה לקבלת כל החומר, ההתכבויות, הבדיקות, המדידות הסביבתיות וההליכים המנהליים או המשפטיים, בנוגע למפגעי ריח באזור בית עובד פוריה ובית חולים פוריה, שנגרמו על פי הטענה על ידי המשיבה 2 קיבוץ אלומות אגודה שיתופית. לאחר הגשת העתירה התקיים דין ודברים בין הצדדים והסתבר שחלק מהמידע המבוקש מהווה חומר חקירה שחוק חופש המידע אינו חל עליו והוסכם שתינתן התייחסות המשיב לחומרים האחרים בעוד שהעותרת תגיש הנמקה לקבלת חומר החקירה בהתאם להנחיית פרקליט המדינה והעניין יישקל בהתאם. לאחר שהמשיב החליט בעניין החומרים לפי חוק חופש המידע, ביקש למחוק את העתירה ואילו לגבי חומרי החקירה הודיע שהעניין יישקל בהתאם לאחר שהוגשו הנימוקים על ידי העותר. מנגד העותר התנגד למחיקת העתירה וביקש תחילה לקבל החלטת המשיב לגבי חומרי החקירה. לאחר מכן ניתנה ביום 17/5/2017 החלטת המשיב בעניין חומרי החקירה.​


ההחלטה:
​ביהמ"ש מחק את העתירה ללא צו להוצאות וציין, כי סעיף 14(א)(8) לחוק חופש המידע קובע כי הוראות החוק לא יחולו על "כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה על פי דין, לגבי מידע שנאסף או שנוצר לצורכי חקירה ולגבי מידע מודיעני". החלטת המשיב מיום 17/5/2017 המתייחסת לעיקר החומר נשוא העתירה אינה החלטה לפי חוק חופש המידע. זאת ועוד, מדובר בהחלטה חדשה, אשר הדיון בה מחייב הנחת תשתית וטיעון, החורגים מגדרי העתירה הנוכחית שמיצתה את עצמה. מלוא טענות העותרת נגד החלטת המשיב החדשה שמורות לה מבלי לחוות דעה בעניינן.
סעיפי החוק:
סעיף 14(א)