דבר ראשת היחידה לחופש המידע

 
​בשנים האחרונות ישנה פריחה בשימוש במינוח "שקיפות". הדרישה לשקיפות והדיון בו, מגיע לנושאים עקרוניים העומדים על הפרק. שקיפות אינה נדונה עוד רק בהקשרים של בקשות לחופש מידע. שקיפות מתעוררת סביב רמת השקיפות הנדרשת מנבחרי ועובדי ציבור (כגון בנושא הצהרות הון והסדרי ניגוד עניינים), בעיתוי ובסוג המידע שפורסם, לדוגמא, סביב סוגיית מתווה הגז; ובשאלות הנוגעות לאופן הקצאת כספים ציבוריים.

הדרישה הגוברת והולכת לשקיפות, מחייבת אותנו, עובדי הציבור והרשויות בהן אנו פועלים, לערוך חשיבה מחדש ולהטמיע תהליכים של שקיפות תוך כדי תנועה. הצורך אינו רק ביצירת הנורמה המשפטית.

בישראל, הזכות למידע עוגנה בשנת 1998 בחוק חופש המידע וכן בשורה של החלטות ממשלה מהשנים האחרונות. עם זאת, עדיין קיים קושי בהפנמה של הרשויות בדבר המשמעות של עמידה בעקרונות השקיפות ובהטמעת הליכי עבודה שיוציאו עקרונות אלו מהכח אל הפועל.

על מנת לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי, פועלת היחידה הממשלתית לחופש המידע במספר מישורים – יצירת סטנדרטים מחייבים; בחינת תלונות מהציבור; מעקב אחר חידושים בתחום (בארץ ובעולם) ועוד.

יצירת שינויים והטמעת ערכים ופרקטיקה של שקיפות, הינם תהליכים ארוכי טווח. אנו מקווים כי נצליח להעמיק את ההבנה כי תחום השקיפות צריך להיות מנוהל, ולא רק להתנהל. לו נצליח בכך, נוכל להגיד שמהפכת השקיפות עלתה שלב נוסף ושהשירות הציבורי מצמצם פעריו אל מול המאה העשרים ואחת. עד אז, נמשיך לפעול, בכלים העומדים לרשותנו, לצמצום הפער ולהשבת אמון הציבור ברשות המינהלית ובפעילותה.

האתר של היחידה לחופש המידע נועד לשקף את פעילות היחידה וגם להציג מודל של יחידה ממשלתית שקופה – עד כמה שניתן.
 
מקווים שתמצאו את האתר נגיש, עדכני ובעל עזר.
 
בברכה,
רבקי דב"ש, עו"ד
ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע