סיכום שנת 2015 בתחום הפלילי בפרקליטות המדינה

 
|07/08/2016 |

בעקבות המעבר שחל בשנים האחרונות למערכת ממוחשבת לניהול תיקים (מערכת תנופ"ה) וכחלק מעיקרון השקיפות, מפרסמת פרקליטות המדינה לראשונה דו"ח שנתי לסיכום 2015, המציג נתונים סטטיסטיים אודות פעילות פרקליטות המדינה, על מחוזותיה ויחידותיה השונות. 


הנהלת פרקליטות המדינה רואה בשימוש שוטף בנתונים רבים ומפורטים כלי ניהולי שנועד לשפר ולייעל את עבודת הפרקליטות, באופן שיביא לזירוז קצב הטיפול בתיקים ולשיפור השירות לציבור.​​

אחד מיעדי-העל שקבע פרקליט המדינה, שי ניצן, עם כניסתו לתפקיד, היה לקצר משמעותית את משך הטיפול בתיקים, לצמצם את מלאי התיקים הממתינים לבירור והכל במטרה להביא לבירור האמת במהירות האפשרית. 

מדובר במשימה לא פשוטה כלל במשאבים הקיימים. העומס על הפרקליטות הינו כבד ביותר. מדי שנה נפתחים בפרקליטות כ-30 אלף תיקים, למעלה מ-5,000 כתבי אישום מוגשים וכוח האדם המוקצה לפרקליטות הוא מוגבל. ולמרות זאת, בעמ' 21 בדו"ח ניתן לראות את הצמצום הדרמטי במספר תיקי הפרקליטות הממתינים להכרעה (מב"ד).

תיקי פרקליטות

הפרקליטות מטפלת רק בכ-10% מהתיקים הפליליים, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. בשנים האחרונות נמדדת מגמת עלייה בכמות תיקי החקירה שמועברים לפרקליטות, ובהתאמה בכמות תיקי הפרקליטות הפליליים שנפתחים בעקבותיהם.

ב-2015 הועברו לעיון הפרקליטות 37,272 תיקי חקירה ונפתחו 29,712 תיקים בפרקליטות. 
מתוך אותם תיקים שנפתחו ב-2015, כ- 41% מהתיקים עסקו בעבירות אלימות, כ- 13% בעבירות מין, כ-12% בעבירות הונאה וכ-8% בעבירות רכוש. 
יצויין כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, וכן בתיק פרקליטות יכול שיוגש לבית המשפט יותר מכתב אישום אחד.

כ-25,700 תיקים נסגרו במחוזות הפרקליטות בשנת 2015 ללא הגשת כתב אישום. 
כ-22% מתוכם (כ-5,654 תיקים) הועברו לטיפול התביעה המשטרתית. 
78% מתוכם (כ-20,046 תיקים) נגנזו, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הינן חוסר ראיות (59%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישם (22%) וחוסר אשמה (12%). 
עילות הגניזה מיוחסות לחשודים ולא לתיקים, כאשר כל תיק, יכול לכלול יותר מחשוד אחד.

תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד)

מב"ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה האם להגיש כתב אישום או לגנוז באחת מעילות הגניזה. 
בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית את צמצום מלאי התיקים הפתוחים. 
נכון לסוף שנת 2015, מלאי התיקים הממתינים לבירור דין שהיו פתוחים מעל שנתיים צומצם בכ-90% מ-1,201 בסוף שנת 2013 ל-116 בסוף שנת 2015. 
במקביל, מלאי התיקים הפתוחים בין שנה לשנתיים צומצם באותה תקופה בכ-53% (מ-2,245 תיקים ל-1,164 תיקים).

כתבי אישום

במהלך שנת 2015 הוגשו במחוזות הפרקליטות כ-5,339 כתבי אישום. זאת לעומת 5,651 כתבי אישום שהוגשו ב-2014 ו-5,195 כתבי אישום שהוגשו שנה קודם לכן. 
מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2015, עבירות האלימות תופסות את הנפח המשמעותי ביותר (36%), ולאחר מכן עבירות המין (13%) וההונאה (10%).
במחוזות ירושלים, חיפה והצפון הוגש המספר הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות אלימות. 
במחוז מרכז הוגש המספר הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות מין, ובמחוז תל אביב בגין עבירות סמים והונאה. 
המספר הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות שעניינן פגיעה בביטחון המדינה הוגש במחוזות ירושלים והדרום. 

הליכים פליליים שהסתיימו ב-2015

מבין ההליכים השיפוטיים שהסתיימו ב-2015, 15% הסתיימו בהרשעה ו-68% הסתיימו בהרשעה במסגרת הסדר טיעון. 
כ-4% מההליכים הסתיימו בזיכוי או בחזרה מכתב אישום ו-6% הסתיימו בקביעה כי העבירה בוצעה אך הנאשם לא יורשע. חשוב לציין כי אין המדובר בהכרח בהליכים שיפוטיים שנפתחו בעקבות כתבי אישום שהוגשו בשנת 2015. 

ערעורים

בשנת 2015 טופלו בפרקליטות כ-3,405 ערעורים פליליים שהוגשו לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ ולבית המשפט העליון. ערעורים אלו הוגשו הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות הפרקליטות (כ-1,227 ערעורים), והן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות התביעה המשטרתית (כ-2,178 ערעורים). 
מרבית הערעורים (86%) הוגשו מטעם הנאשמים ולא על ידי המדינה.

ככלל, הערעורים מוגשים בגין שלוש סיבות מרכזיות: גזר הדין, הכרעת הדין או שניהם גם יחד. 
ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות הפרקליטות, מרבית הערעורים שהוגשו ב-2015 התמקדו בגזר הדין. כך, 73% מהערעורים שהוגשו מטעם נאשמים ב-2015 ביחס לתיקים אלו התמקדו בגזר הדין, ו-89% מהערעורים שהוגשו על ידי המדינה.
30% מערעורי המדינה התקבלו, ו-11% התקבלו חלקית. זאת לעומת 16% מערעורי הנאשמים שהתקבלו, ו-18% שהתקבלו חלקית.

אכיפה כלכלית משולבת

בשנים האחרונות, כחלק מאסטרטגיה ארגונית, מרכזת הפרקליטות מאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת באמצעות אכיפה כלכלית. כחלק מהמאמצים האלו שמה לה הפרקליטות כיעד מרכזי להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי. 

בשלהי 2011 החלה הפרקליטות בפיילוט “חוליות אכיפה כלכליות”, בו הושם דגש מיוחד על הגברת האפקטיביות של כלי 
החילוט, שמשמעותו העברה לקניינה של המדינה רכוש הקשור לעבירה, או רכוש בשווי רכוש שהולבן, וזאת כדי להגיע לתוצאה צודקת יותר, תוך עיקור הכדאיות שבפשיעה והגברת ההרתעה. 
עם סיום הפיילוט המוצלח שבמסגרתו גדלו הכנסות המדינה מאכיפה כלכלית במאות אחוזים במחוזות דרום ומרכז, החלה הפרקליטות בהקמה של חוליות אכיפה כלכליות גם ביתר המחוזות.

בשנה החולפת נתפס רכוש בשווי 548 מיליון שקלים, והוגשו בקשות לחילוט בשווי 575 מיליון שקלים. 
נתון זה דומה לנתון משנת 2014, בה נתפס רכוש בשווי 546 מיליון שקלים, אולם הוגשו בקשות לחילוט בשווי נמוך יותר - 165 מיליון שקלים. 
בשנת 2013, לצורך השוואה, נתפס רכוש בשווי 278 מיליון שקלים והוגשו בקשות לחילוט בשווי 103 מיליון שקלים. 
כ-70% מהרכוש והכספים שהפרקליטות מבקשת לחלט, אכן נלקחים בסופו של דבר מהעבריין בהוראת בית המשפט (באמצעות חילוט, גביית מס, קנסות ועוד).