בית המשפט גזר 7.5 שנות מאסר על הרב עזרא שיינברג

 
|11/02/2018 |

​ביהמ"ש המחוזי בנצרת גזר 7.5 שנות מאסר על הרב עזרא שיינברג, בגין ביצוע עבירות מין ב- 8 נשים. נוסף על המאסר, נגזרו על שיינברג גם מאסר על תנאי ותשלום פיצויים לכל המתלוננות.​​​​​​​​​​​​​​​​​

במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, שימש שיינברג כרב וכראש קהילת מאמינים בצפת.
לאורך השנים, שיינברג קנה לו מעמד ושם של מקובל בעל כוחות על טבעיים. בני קהילתו של שיינברג ורבים אחרים שמחוצה לה נהו אחריו, דרשו בעצתו ומילאו ללא עוררין אחר דבריו, הוראותיו ומצוותיו.

ביולי 2015 חשפו מספר נשים, רובן בנות קהילתו של שיינברג ונשואות לתלמידיו, כי משך שנים שיינברג הונה אותן להאמין, שמעשים מיניים שהוא ביצע בגופן וגרם להן לבצע בגופו, הם בגדר הליך טיפולי הכרחי עבור בריאותן הפיזית או הנפשית.

שיינברג ניצל מעמד וכוח, הכרות טובה של המתלוננות ואורח חייהן ומידע אישי שהגיע אליו כרב נערץ, כדי לבדות רשת שקרים ואמתלות, שהותאמו לכל קורבן וקורבן על פי נסיבותיה, וגרם למתלוננות להאמין שרק הוא יוכל להושיען. במקביל, וידא כי מעשיו לא יחשפו ויישארו בגדר סוד.
שיינברג נהנה מהערצה עיוורת של תלמידיו, אשר בזמן שהם שקדו באמונה על לימודי תורה בישיבה שלו, הוא עצמו ערך 'ביקורי בית' אצל נשותיהם, במסגרתם הוא פגע בהן מינית שוב ושוב. כה רב היה אמונן של אותן נשים בשיינברג, עד כדי שהן עצמן ביקשו ממנו לשוב ולטפל בהן ולהשפיע עליהן מ'השפע' שלו.

כתב האישום נגד שיינברג הוגש במהלך יולי 2015. במסגרת עדויות התביעה העידו בתיק 9 מתוך 12 נשים.
מטעם ההגנה הובאו בפני בית משפט ראיות, עיקרן מתחום הסייבר, שהופקו ממקורות שלא היו בידי המשטרה. חלק מאותן ראיות לא עלה בקנה אחד עם חלקים מהותיים בעדותן של חלק מהמתלוננות. 

במהלך שמיעת התיק הופנו הצדדים על ידי בית המשפט להליך גישור. חלק מהמתלוננות השתתפו בהליך הגישור ונפגשו עם המגשר. לצדדים הומלץ על ידי המגשר להגיע להסדר טיעון. 
לאחר עיצובו העקרוני של ההסדר, התבקשה עמדת הקורבנות לגביו. לכל מתלוננת שהתנגדה להסדר, הוצע להיפגש עם פרקליטת מחוז צפון וחלקן עשו כן.

לאחר שקילת המכלול, לרבות עמדת המתלוננות, הוחלט על דעת פרקליט המדינה, לקבל את הצעת המותב המגשר ולהגיע להסדר טיעון אשר כלל הודאה והרשעה בכתב אישום מתוקן. בבסיס ההחלטה על הסדר הטיעון עמדו הקושי ראייתי שיצרו ראיות ההגנה, והחשש כי חשיפת אותן ראיות תגרום לפגיעה קשה בחייהן האישיים של הקורבנות.
במסגרת ההסדר, הסכימו הצדדים כי התביעה תטען לרף ענישה של 8 שנים ו-9 חודשי מאסר. 

בגזר דינו, קבע בית המשפט המחוזי, כי העבירות בוצעו לשם סיפוק יצריו המיניים של שיינברג, תוך ניצול מעמדו הרם בקרב תלמידיו ובני קהילתו. הקורבנות היו נשים צעירות, חרדיות ונשואות, על כל המשתמע מכך באשר למידת הפגיעה בהן. 
בית המשפט הוסיף וקבע, כי שיינברג ניצל לרעה את האמון שניתן בו כדמות מוערכת וערער את האמון של הקרבנות בעצמן ובזולת. בית המשפט הדגיש, כי אמנם המעשים המיניים לא בוצעו תוך שימוש באלימות או בכפייה, אך הם היו כרוכים בניצול ובמרמה, ונסיבות המרמה חמורות במיוחד.

בית המשפט דן בגזר הדין גם במשמעות העבירה שהוספה לחוק העונשין, שעניינה "יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה" (סעיף 347ב לחוק העונשין). בית המשפט קבע כי מטרת הוספת העבירה היא להרחיב את מעגל האיסורים וכן כי הסעיף אינו רלוונטי בעניינו של שיינברג. נקבע כי שיינברג ביצע את המעשים המיניים במרמה, ואילו הסעיף עוסק בקשר מיני המבוסס על הסכמה, הניתנת בתוך מערכת יחסים שטבועה בה תלות נפשית ורגשית.    

בית המשפט העניק משקל בעת גזירת העונש גם לנסיבות שעמדו לזכות שיינברג, ביניהן פועלו הציבורי, העדר עבר פלילי והתדרדרות שחלה במצבו הבריאותי ערב חשיפת הפרשה
בסופו של יום, גזר בית המשפט על הנאשם 7.5 שנות מאסר ופיצויים לכל המתלוננות..