הסדרי טיעון

 

מהו הסדר טיעון? מה היתרונות והחסרונות בעריכת הסדר טיעון? אילו סוגי הסדרי טיעון קיימים? ​​​


מהו הסדר טיעון?

הסדר טיעון הינו הסכם בין תובע לנאשם, בו התביעה מתחייבת לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, להמיר אישום חמור באישום קל או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט. זאת בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו.

חשוב לדעת:

  • רק כ- 10% מכתבי האישום המוגשים בכל שנה לבתי המשפט הם בטיפול הפרקליטות. יתר התיקים בטיפול מדור התביעות של משטרת ישראל.
  • מתוך כלל התיקים בניהול הפרקליטות שההליכים בהם הסתיימו בשנת 2015 - 68% מהם הסתיימו בהרשעה במסגרת הסדרי טיעון.

יתרונות בהסדר טיעון עבור הנאשם:

  • הנאשם זוכה לסיום מהיר של המשפט, תוך קיצור עינוי הדין והקלת המתח הנפשי הנלווה למשפט.
  • הנאשם זוכה לוודאות בתוצאת סיום המשפט.
  • הנאשם זוכה להקלה בעונש, או בעבירה המיוחסת לו או בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.
  • הנאשם חוסך בעלויות המשפט.
  • הסנגור, שהינו שלוח של הנאשם, חוסך בזמן ומתפנה לטיפול בתיקים אחרים.

 

יתרונות בהסדר טיעון עבור הציבור:

  • קיימת חשיבות חינוכית ושיקומית בכך שנאשם יודה בביצוע עבירה.
  • הציבור זוכה לוודאות בתוצאת המשפט.
  • התגובה העונשית בדרך כלל מהירה יותר מאשר במשפט הכולל שמיעת הוכחות.
  • התביעה חוסכת בזמן משפט, בכוח אדם ובמשאבים, תוך אפשרות לנהל תיקים רבים בכוח אדם ובמשאבים מוגבלים.
  • חיסכון בזמן שמיעת עדים - אזרחים שוטרים ומומחים - הנדרשים להתייצב בבית המשפט לצורך עדותם. 


 

לצד הנאשם והתביעה קיימים גורמים נוספים שאינם צד להסדר הטיעון, אך מושפעים ממנו:

יתרונות בהסדר טיעון עבור בתי המשפט:

  • בית המשפט חוסך בזמן שיפוטי יקר של שמיעת ראיות ומייעל את עבודתו.
  • בית המשפט מתמקד בתיקים בהם קיימת מחלוקת שאינה ניתנת לגישור בין הצדדים.

 

יתרונות בהסדר טיעון עבור נפגע עבירה:

  • נפגע העבירה נמנע מהצורך במתן עדותו בבית המשפט, שלעיתים אינה מהווה חוויה נעימה.
  • הנאשם מאשר בהודאתו את נכונות תלונתו של נפגע העבירה ובכך מעניק לתלונה גושפנקא רשמית.
  • ההליך המשפטי מתקצר ומאפשר לנפגע העבירה להתמקד בשיקומו.
 

סוגי הסדרי טיעון:

  • הסדר טיעון "פתוח" - התובע והנאשם מגיעים להסכם לפיו התביעה מתחייבת לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם או להמיר אישום חמור באישום קל, בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו, מבלי להגיע להסכמות אודות העונש. במקרה כזה, כל צד ינסה לשכנע את בית המשפט לגזור את העונש הראוי בעיניו, בהתאם לכתב האישום אשר סוכם.
  • הסדר טיעון "סגור" - התובע והנאשם מגיעים להסכם לפיו העובדות וסעיפי העבירה אינם במחלוקת. לצד זאת, מסכימים גם על רכיבי הענישה: אורך מאסר, אופן ריצוי מאסר (בכלא או בעבודות שירות), רכיבים כספיים - קנס לאוצר המדינה או פיצוי לנפגע העבירה וכל אמצעי ענישה אחר. בהסדרי טיעון בהם פיצוי לנפגע העבירה מוסכם מראש, טמון יתרון עבור נפגע העבירה כאשר התביעה יכולה להתנות את הפקדת הפיצוי בקופת בית המשפט כתנאי מבחינתה לקיום הסדר הטיעון, ונפגע העבירה זוכה לקבלת הפיצוי בהקדם וללא תלות ביכולת התשלום של הנאשם בעתיד.
  • הסדר טיעון "טווח ענישה" - התובע והנאשם מגיעים להסכם לפיו עובדות וסעיפי העבירה אינם במחלוקת. עם זאת, רכיבי הענישה אינם מוסכמים, אלא לכל צד יש אפשרות במסגרת הסדר הטיעון להציג את עמדתו לעונש, בכפוף לגבולות אותם הגדירו הצדדים. למשל: התביעה תטען לשנתיים מאסר, לצד רכיבי ענישה אחרים והנאשם יטען למאסר קצר שירוצה בעבודות שירות, כאשר בית המשפט יתבקש לגזור עונש בטווח שבין עמדת התביעה לעמדת הנאשם, אך יכול גם להכריע כעמדת התביעה או כעמדת הנאשם בדיוק.

 

חשוב לדעת: בית המשפט אינו מחויב לקבל הסדר טיעון בין תובע לנאשם.

 

אם הנך נפגע עבירת מין או אלימות 

יש לך זכות להביע עמדה באשר להסדר טיעון מתגבש או באשר להסדר לסגירת תיק.

 

לבדיקת זכויותיך בהתאם לסוג העבירה ממנה נפגעת - לחץ כאן