עבירות מין ברשת

 
​בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בשימוש במרחב המקוון ובמחשב לשם ביצוע עבירות מין מסוגים שונים. המרחב המקוון בו מבוצעות עבירות אלה כולל אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות וישוּמונים סלולריים. ניכר שהפלטפורמות הללו מקלות על ביצוע עבירות המין ברשת. ​​​

"מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם כיום בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי. מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני..." (בית המשפט העליון, כב' השופט עמית)

 

סוגי עבירות מין במרחב המקוון

 

את עבירות המין במרחב המקוון ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים:

 
  • עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כפלטפורמה ליצירת קשר בין מבצע העבירה לבין הקורבן. לאחר יצירת הקשר, מתקיים מפגש בעולם הפיזי, ומתבצעת עבירת המין: אינוס, מעשה סדום או מעשה מגונה. הפלטפורמה האינטרנטית מאפשרת למבצע העבירה להגיע בקלות למספר רב של קורבנות פוטנציאליים, כאשר המגע הראשוני עמם יכול להיעשות תחת מעטה של אנונימיות יחסית. בעבירות מן הסוג המתואר, מטרתו הסופית של מבצע העבירה היא להגיע למפגש פיזי עם הקורבן ואת זאת ינסה לעשות באמצעי דרך שידול ושכנוע שונים, אשר יכולים לעלות בפני עצמם לכדי עבירות נוספות, כגון מעשה מגונה בפני אדם אחר או פרסום חומר תועבה פדופילי.
  • עבירות מין מעורבות, שבהן המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט משמשים לא רק כפלטפורמה ליצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין עצמה. במקרים אלו אין מגע או קרבה פיזית בין מבצע העבירה לבין הקורבן, והקורבן מבצע את המעשה המיני בעצמו או באחר, בעוד שמבצע העבירה צופה במעשים ואולי אף מתעד אותם. למעשה, הוא יכול לשהות במדינה אחרת. עברות אלה מכונות לעתים "אינוס וירטואלי" או "מעשה מגונה וירטואלי". דוגמה אחרת של עבירות מין מעורבות, הינה של עבירות ההטרדה המינית המקוונת, בהן מבצע העבירה מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט לקורבן.
  • עבירות מין וירטואליות, המועתקות במלואן אל המרחב הממוחשב, ומתבצעות כל כולן במרחב זה. הדוגמה המובהקת לעברות אלה הן עבירות של פרסום חומרי תועבה, בעיקר תכנים פדופיליים, החזקה וצריכה של התכנים, וכן עבירות על "חוק הסרטונים" האוסר "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום". חלק מהפעילות העבריינית מסוג זה מתבצע בפורומים אינטרנטיים סגורים או ב"רשת האפלה" (Darknet או Darkweb), כאשר החברים בקבוצות סגורות אלה הם לא אחת עבריינים המשתפים ביניהם פעולה. לצד האמור, ניתן לזהות כי חלק מהפעילות העבריינית בתחום ההפצה של תכנים מיניים מתבצע בישוּמונים פופולריים כדוגמת Whatsapp או Telegram. ככל שהמרכיב המקוון בעברה גדול יותר, כך יקשה יותר לאתר את מבצע העבירה ולאסוף ראיות מספיקות נגדו. זאת כיוון שלהבדיל מעבריין במרחב הפיזי, החושף את עצמו במגוון דרכים (הוא עשוי להותיר טביעות אצבע בזירה; הוא מותיר DNA בזירה; הוא עשוי להיות מצולם במצלמות אבטחה וכיו"ב), הרי שיכולתו של מבצע עבירה באינטרנט לטשטש את זהותו ואת עקבותיו היא די גבוהה. 

פעילות רשויות החקירה והתביעה לטיפול בעבירות

 

  • פרקליטות המדינה, באמצעות יחידת הסייבר ונציגים לנושא הסייבר במחוזות הפרקליטות הפלילית, שמה לה למטרה להעלות את רף הענישה בעבירות המין השונות במרחב המקוון.
  • משטרת ישראל, באמצעות יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, כמו גם באמצעות מחלקי הסייבר המחוזיים, מקדישה תשומת לב הולכת וגוברת לעבירות המין השונות ברשת, בפרט לעבירות המין הווירטואליות (מן הסוג השלישי לעיל). בליווי של פרקליטות המדינה, מבוצעות פעולות חשיפה שונות, כגון הפעלה של סוכנים וירטואליים, תוך איזון ראוי מול החשש מפני ביצוע פעולות של "הדחה פסולה" לדבר עבירה.
  • המשרד לביטחון פנים, ביחד עם משרדי ממשלה נוספים ובהם משרד המשפטים, פועל בחודשים האחרונים להקמת מערך ייעודי לאכיפה ומניעה של עבירות נגד קטינים ברשת (מערך מאו"ר), ובכלל זה עבירות מין בקטינים.
  • במישור החקיקתי, ניתן למנות מספר מהלכי חקיקה להתמודדות עם עבירות מין ברשת: קביעת איסור על צריכת תכנים פדופיליים (תיקון מס' 118 לחוק העונשין משנת 2014); חקיקת "חוק הסרטונים" (תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית משנת 2014); והצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס' 2) משנת 2014, אשר במסגרתה מוצע להעניק לבית המשפט סמכות להורות על חסימת גישה לאתרים שמתפרסמים בהם פרסומי תועבה פדופיליים. נכון למועד כתיבת שורות אלה, ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת. 
  • במישור הבינלאומי, ראוי לציין כי במהלך חודש אפריל 2016 השלימה מדינת ישראל את תהליך הצטרפותה לאמנת מועצת אירופה בדבר פשעי מחשב (אמנת בודפשט). מדובר באמנה מרכזית וכמעט בלעדית בתחום פשיעת הסייבר, אשר גובשה במטרה ליצור מדיניות אכיפה פלילית משותפת ביחס לפשיעה במרחב הסייבר, ולחזק את שיתוף הפעולה הבינלאומי בתחום. בין תופעות הפשיעה עמן מתמודדת האמנה – גם עבירות המין השונות במרחב הסייבר. הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה צפויה לשדרג את יכולתן של רשויות החקירה לאסוף ולהשתמש בראיות דיגיטליות האגורות מחוץ לטריטוריה של מדינת ישראל, ובכך להיטיב את יכולתן של רשויות החקירה לאסוף ראיות מספיקות לאיתור חשודים ולהעמדתם לדין.
  • משרד המשפטים פועל להעלאת המודעות בנושא עבירות המין, מתוך תפישה שהפחתת עבירות המין ברשת לא אמורה להתבצע בדרך של אכיפה פלילית בלבד, אלא גם דרך העלאת המודעות בנוגע לעבירות אלו. שתי פעולות מרכזיות בוצעו במסגרת זו: האחת היא התנעת קמפיין הסברה בשלל אמצעי תקשורת לגבי עבריינות מין ברשת. הפעולה השניה בנושא היא התנעת פרויקט משותף עם משרד החינוך לקידום גלישה בטוחה ברשת, במהלכו מאות מעובדי משרד המשפטים ערכו מפגש חינוכי עם תלמידי כיתות ז'-ח' בנושאים של פגיעה מינית מקוונת ושמירה על פרטיות ברשת, בין היתר בהתייחס לסוגייה של הפצת תכנים ותמונות פוגעניות ברשת. המיזם הופעל בשנתיים האחרונות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, למול למעלה מארבעים אלף תלמידים.
 

מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכוי להיפגע מעבירות מין ברשת?

  • ראוי להימנע מלאחסן תכנים אינטימיים ומיניים ברשת (בדוא"ל, ב"ענן", ברשתות חברתיות ועוד). תכנים אלה יכולים "לזלוג" החוצה, אף אם הם מוגנים בסיסמה, לצאת משליטה ולהתגלגל לידיים הלא נכונות.
  • יש לקחת בחשבון שמסירת תכנים אינטימיים לאחר מגבירה את החשש מ"זליגת" התכנים לידיים נוספות, שכן המידע האישי יוצא משליטת בעליו.
  • חשוב לנקוט צעדים של "זהירות בדרכים" ברשת ולהיזהר ממתחזים, "גנבי זהות" ברשת וכן גורמים נוספים העלולים לנצל לרעה את הרשת ליצירת אמון מזוייף וקשר אינטימי פיקטיבי.
  • כדאי לדבר עם הילדים בבית על הסכנות מפני פגיעה מינית במרחב המקוון: באינטרנט, ברשתות החברתיות ובחדרי הצ'אט. ידוע על מקרים שבהם מעורבות ההורים היא זו שהובילה למניעה וסיכול של פגיעות מיניות בילדים באינטרנט.
  • נפלת קורבן לעבירת מין ברשת? חשוב לדווח על המקרה ולמסור תלונה במשטרה, שכן הפגיעה המינית ברשת היא אולי וירטואלית לעתים, אבל נזקיה הם אמיתיים ומוחשיים.