נזיקין

 

דיני הנזיקין נועדו להסדרת מצבים בהם התנהגותו של אדם אחד גורמת נזק לאדם אחר. מטרתם של כללי המשפט הנזיקי היא להכריע מי יישא בנטל הנזק ולהעמיד את הניזוק, ככל הניתן, במצב בו היה טרם קרות אירוע הנזק. הנזקים יכולים להיות נזקי רכוש, גוף, סביבה, ואף פגיעה בחירותו, בפרטיותו ובשמו הטוב של אדם ועוד. 

הפרקליטות מגנה על האינטרס הציבורי במצב בו משרד ממשלתי, רשות ציבורית או עובד מדינה נתבעים בנזיקין.


מעמד המדינה בהליכים אזרחיים ואחריותה בנזיקין

 
בעבר, באופן מסורתי, דיני הנזיקין הגנו על "הממלכה" ושלטה התפיסה לפיה "The king can do no wrong", ולפיכך לא היה ניתן לתבוע את המדינה בנזיקין. 

תפיסה משפטית זו חלפה מן העולם וכיום, בהתאם לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), דינה של המדינה בנזיקין כמו כל גוף מואגד.

 

כבוד הנשיא בדימוס אהרן ברק כתב על כך: "שעתו היפה של המשפט הישראלי היתה כשבוטלה החסינות המיוחדת של המדינה" (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון).

 

הליך נזיקי המתנהל מול המדינה הוא מורכב ומצריך בחינתם של שיקולים רבים אשר אינם נובעים בדרך כלל מהליך אזרחי שגרתי. הטעם לכך נעוץ בעיקר בהשלכות הרוחב הטמונות לא אחת בתובענות נזיקיות המוגשות כלפי המדינה, המעורבת כמעט בכל תחומי הפעילות של האזרח. מורכבות ההליך הנזיקי המתנהל מול המדינה נובע גם מעירוב תחומי המשפט הפרטי והמשפט הציבורי והעובדה כי סמכויותיה וחובותיה של המדינה מוסדרים במספר רב של חוקים.

פעילות הפרקליטות בתחום הנזיקין

הפרקליטות עוסקת באופן אינטנסיבי בטיפול בתביעות נזיקין מסוגים שונים. במסגרת הטיפול בתביעות אלו נבחנת שאלת אחריות המדינה לנזק. הפרקליטות מגנה בבתי המשפט השונים על האינטרס הציבורי מקום בו משרד ממשלתי, רשות ציבורית או עובד מדינה נתבעים בנזיקין בשל מעשה או מחדל, כמו גם בהגשת תביעות יזומות כלפי מזיקים אשר פגעו במשאבי הציבור.

 

ראוי לציין, כי בשל עירובו של משפט ציבורי ומשפט פרטי בהליכים מסוג זה, בתי המשפט הדנים בתביעות נזיקין כנגד רשויות ציבוריות עוסקים לעיתים גם בביקורת שיפוטית על פעולות הרשות, בהכוונת התנהגות ראויה ותיחומן של נורמות - תחום שבאופן מסורתי מצוי בסמכותם של בתי המשפט המינהליים ובג"ץ. הפרקליטות כגורם המייצג את האינטרס הציבורי מצויה בצומת בו נפגשים אינטרסים ונורמות ומסייעת לא אחת להובלת שינויים בהתנהלות הציבורית במקומות הראויים לכך.    
 

סוגי ההליכים השונים בהם מעורבת הפרקליטות

 
ניתן למנות סוגי הליכים משפטיים נזיקיים שונים בהם מעורבת המדינה כבעלת דין:
  • תביעות כנגד רשויות המדינה, בגין הפעלת סמכויות שלטוניות שנועדו לאכיפת החוק: דוגמה לכך הן תביעות בטענה לביצוע מעצר שווא, רשלנות בהגשת כתבי אישום או שלילת רישיונות שלא כדין. 
  • תביעות בדבר הפרת חובות שלטוניות בנושאי פיקוח, חקיקה ואכיפה.
  • תביעות בגין פעולות שונות אותן מבצעת המדינה בכובעה כרגולטור הפועל בתחומים השונים.
  • תביעות אשר עניינן נזקי זיהום סביבתי, שריפות, הצפות, חשיפה לחומרים מסוכנים, נזקי קרינה ועוד.
  • תובענות המשלבות ענייני ביטוח וחוזים, תאונות עבודה ותאונות ימיות.
  • מקרי רשלנות המיוחסים למשרדי המדינה ולרשויותיה לרבות מקצועית ורפואית.
  • תביעות לשון הרע ותביעות בשל פגיעה בפרטיות.
  • המדינה כבעלים של רוב רובם של המקרקעין שבתחומה, מעורבת בהליכים שונים הנוגעים לפעילותן של רשויות המקרקעין. כחלק מכך, היא פועלת להגשת תביעות השבת מקרקעין.
  • הפרקליטות מייצגת את משרד הביטחון בכל הקשור לתביעות הנובעות מפעילות צה"ל באזור חבל עזה, יהודה ושומרון.
  • בתחום הנכים והשיקום, מייצגת הפרקליטות את אגף השיקום במשרד הביטחון, בערעורים המוגשים על החלטות קצין התגמולים. 
  • תחום נוסף בו פועלת הפרקליטות הינו תחום החסינות של עובדי ציבור: לעיתים עובדי ציבור נתבעים באופן אישי בגין פעולות אשר ביצעו במסגרת תפקידם השלטוני. במצב דברים זה ועל פי הוראות הדין, נדרשת הפרקליטות לבחון האם יש מקום ליתן הודעת הכרה בחסינות העובד. משמעותה היא שהמדינה נכנסת כבעלת דין בנעלי עובד הציבור. מתן הודעת הכרה שכזאת נבחנת מקום בו ביצע עובד המדינה את מעשיו במסגרת תפקידו השלטוני, וכן כל עוד לא עשה את מעשיו בכוונה או בידיעה שהוא גורם נזק.