בתי משפט מינהליים

 

מדי יום מתקבלות בישראל החלטות שלטוניות רבות על ידי גורמים שונים, למשל החלטות פקיד בלשכת רשות האוכלוסין, החלטות בדבר בקשה לקבלת רישיון נשק והחלטות של הגורם המינהלי העליון - ממשלת ישראל.

חלק לא מבוטל מהחלטות מינהליות אלה נתקפות בבתי המשפט. הדין החל במקרים אלה אינו הדין הפלילי או האזרחי, אלא הדין המינהלי, אשר לו כללים יחודיים הנובעים ממהותו של ההליך המינהלי.


ככלל, עד שנחקק בשנת 2000 חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, נדון הרוב המכריע של העניינים המינהליים בפני בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ).

 

מטרתו של החוק היתה, בראש ובראשונה, להסדיר באופן מושכל את חלוקת הסמכויות בין בג"ץ לבין בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. חלוקה זו נעשתה גם במטרה להפחית מהעומס הרב אשר היה מוטל על כתפי בית המשפט העליון באותה העת, ולשנות את המצב החריג שבו היה דן בעניינים מינהליים כערכאה ראשונה ואחרונה, בניגוד לדין החל בהליכים אזרחיים ופליליים.

 

סמכויות בית המשפט לעניינים מינהליים

סמכותם של בתי המשפט לענינים מינהליים קבועה בסעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים. לפי החוק, בית משפט לענינים מינהליים מוסמך לדון בשלושה סוגים של הליכים – עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה מינהלית.

 

  • עתירה מינהלית – עתירות מינהליות עשויות לתקוף החלטות שהתקבלו בענייני חינוך, רישוי עסקים, רשויות מקומיות, תכנון ובניה ועוד. ככלל, עתירה מינהלית תוגש נגד החלטה של רשות בעניינים המופיעים בתוספת הראשונה לחוק, למעט עתירות שהסעד המבוקש בהן נוגע לתקנות.

 

  • ערעור מינהלי – יוגש ככלל נגד החלטה של גוף מעין שיפוטי, דוגמת החלטה של בית הדין לביקורת משמורת, בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל ועוד. רשימת הגופים מצויה בתוספת השנייה לחוק.

 

  • תובענה מינהלית  - תוגש בתביעה לפיצוי שעילתו במכרז, או בתובענה ייצוגית נגד רשות תביעה לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

 

מעבר לכך, בתי המשפט לעניינים מינהליים מוסמכים לדון גם בתחומים אחרים, הקבועים בחוקים פרטניים. כך למשל בתי המשפט מוסמכים לדון בערעורי בחירות, בביטול אזרחות לפי סעיף 11 לחוק האזרחות ועוד. חשוב לציין כי הנושאים הנמצאים בסמכותו של בית המשפט המינהלי מתעדכנים מעת לעת.

 

חקיקתו של חוק בתי משפט לענינים מינהליים היה שלב ראשון ברפורמה בשיפוט המינהלי של המשפט בישראל. השלב השני של רפורמה זו ימומש עם כינון המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום.

 

לאחר חקיקת החוק, ככלל, בג"ץ לא ידון בעניין אשר הסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ועתירות שיוגשו בעניינים אלה עשויות להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי (בג"ץ 5324/12 - בענייני חינוך; בג"ץ 490/15 - כניסה לישראל; בג"ץ 429/15 - מינהל אוכלוסין; בג"ץ 679/12 - תכנון ובניה).
 

ערעור על החלטות בית המשפט לעניינים מינהליים

פסק דין של בית משפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית ניתן לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים. לעומת זאת פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי, בערעור על החלטת הרשם, וכן החלטה אחרת של בית משפט לעניינים מינהליים נתונים לערעור ברשות בלבד. חוק בתי משפט לעניינים מינהליים קובע בסעיף 12(ב) רשימה סגורה של החלטות המהוות "החלטה אחרת" לצורך הערעור (למשל, החלטה בבקשה לצו ביניים, החלטה בעניין חיסיון ועוד).