תובענות ייצוגיות

 
​תובענה ייצוגית נועדה לאפשר לאדם או לקבוצת אנשים, להם עומדת עילת תביעה אישית, להגיש תביעה בשם כל קבוצת הנפגעים האנונימיים.

למה צריך תובענות ייצוגיות?

ברוב המקרים נזקו של כל אחד מהקבוצה הינו קטן באופן יחסי, ואילו סכום תביעתם הכולל של חברי הקבוצה גבוה ביותר נוכח ריבוי מספרם. לכן, ישנה כדאיות בהגשת התובענה הייצוגית.
 
יתרונות נוספים בהגשת תובענה ייצוגית הינם חיסכון במשאבים, מניעת ריבוי תביעות והגברת האחידות בהחלטות המתקבלות על ידי בתי המשפט בעניינים דומים.
 

חוק תובענות ייצוגיות

בעבר ניתן היה להגיש תובענה ייצוגית מכח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, אך אפשרות זו היתה יחסית מוגבלת.
 
בשנת 2006 נחקק חוק תובענות ייצוגיות, אשר מטרתו לקבוע כללים אחידים לענין הגשת תובענות ייצוגיות וניהולן לשם קידום הגנה על זכויות, אכיפת הדין והרתעה ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרתו.
ניתן להגיש תובענה ייצוגית בשלל נושאים, כגון צרכנות, בנקאות, ביטוח, ניירות ערך, דיני עבודה ועוד.
 

הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית

לאור החשיבות הציבורית של מכשיר התובענה הייצוגית ובשל הפוטנציאל הבעייתי במכשיר זה בו התובע הייצוגי מייצג ציבור גדול של תובעים, החוק מנהיג מידה רבה של פיקוח על השלבים השונים של ההליך המשפטי. בשלב הראשון, על התובע להגיש בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית אליה יצרף את נוסח התובענה.
 
בהליך אישורה של הבקשה על ידי בית המשפט נדרש התובע הייצוגי לעמוד במבחן מחמיר יותר בהשוואה לתובע בתביעה רגילה: עליו להוכיח את העובדות הנטענות באופן לכאורי, ולהראות כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, כי התובענה מעוררת שאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
 

גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחת עו"ד

בהכרעה בתובענה ייצוגית לטובת הקבוצה, כולל בדרך של אישור הסדר פשרה, בית המשפט מורה על תשלום גמול לתובע הייצוגי, אלא אם כן מצא שהדבר אינו מוצדק.
בקביעת שיעור הגמול מתחשב בית המשפט, בין היתר, בטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
 
בית המשפט אחראי לקבוע את שכר הטרחה של בא כוח המייצג עבור טיפולו בתובענה הייצוגית. 
בקביעת שיעור שכר הטרחה יתחשב בית המשפט, בין השאר, בתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, מורכבות ההליך ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית. בתי המשפט יטו לפסוק גמול נמוך לתובע הייצוגי ושכר טרחת עו"ד נמוך או לא לפסוק כלל, כאשר ניכר כי אלו לא פעלו למען האינטרס של חברי הקבוצה המיוצגת.
          

פנקס התובענות הייצוגיות

פנקס התובענות הייצוגיות מנוהל על ידי מנהל בתי המשפט ומכיל מידע המתקבל בנוגע לתובענות ייצוגיות שהוגשו, בקשות לאישור שאושרו על ידי בתי המשפט, הסדרי פשרה ופסקי דין. הפנקס פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של אתר בתי המשפט ותכליתו לאפשר לכלל הציבור גישה למידע המצוי בפנקס. תכלית זו חשובה מאוד שכן תביעה ייצוגית מנוהלת בשמו של ציבור נפגעים שלעיתים אינו מודע לקיומה של תביעה; כמו כן, הדבר מאפשר למנוע הגשת תובענה ייצוגית בעילה בגינה כבר הוגשה תובענה ייצוגית בשם אותה הקבוצה.     
 

הקרן למימון תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים

הקרן למימון תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים הוקמה מכח סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות ותפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון הגשת תובענות ייצוגיות ובקשות לאישור, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן.
הסיוע ניתן בתחומי משפט שונים, כגון: צרכנות, ביטוח, בנקאות, דיני עבודה ועוד.
 

כיצד הפרקליטות קשורה לתחום?

הפרקליטות עוסקת בטיפול בתובענות ייצוגיות בשני כובעים עיקריים.
האחד הוא בכובע של היועץ המשפטי לממשלה, בכל הנוגע לבחינת הסדרי פשרה המוגשים לאישור בית המשפט, והצגת עמדתו ביחס אליהם; והשני כמייצגת את רשויות המדינה כנתבעות באופן ישיר במסגרת תובענות ייצוגית.
 

עמדת היועץ המשפטי לממשלה בבחינת הסדרי פשרה

בתובענות ייצוגיות, כמו גם בהליך אזרחי רגיל, יכולים הצדדים להגיע להסדר פשרה ביניהם.
משא ומתן לקראת הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות מנוהל על ידי הצדדים לתובענה, כאשר חברי הקבוצה המיוצגת, שהינם בעלי העניין בתובענה, אינם שותפים לו. עם זאת, הסדר הפשרה חל על כל חברי הקבוצה, ולא רק על הצדדים להליך, כך שהיא חוסמת את הגישה שלהם לבתי משפט באותו עניין שהיה נתון במחלוקת.
 
קיים חשש מקיומה של "בעיית נציג", בה התובע ועורך הדין המייצגים יסכימו להסדר פשרה אשר יותיר בידיהם גמול ושכר טרחה גבוהים, אך יקפח את הקבוצה המיוצגת ולא יקדם את האינטרס שלה. חברי הקבוצה יכולים אמנם להתנגד להסדר הפשרה או לבקש לצאת מן הקבוצה כך שהסדר הפשרה לא יחול עליהם, אולם הדבר כמעט ולא קורה בפועל, שכן חברי הקבוצה כלל אינם מודעים לקיומה של התובענה הייצוגית שהוגשה בשמם, או שהינם אדישים לתוצאתה בשל הנזק הקטן שנגרם לכל אחד מהם.  
 
לפיכך, הוקם בחוק תובענות ייצוגיות מנגנון פיקוח לפיו רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש לבית המשפט התנגדות מנומקת להסדר הפשרה וכן המלצה בדבר הגמול לתובע הייצוגי ושכר טרחת עורך הדין. במקרים בהם מצא היועץ המשפטי לממשלה כי הסדר הפשרה אינו ראוי, הוגן וסביר, מוגשת לבית המשפט עמדתו המנומקת, בה מובהרת התנגדותו להסדר. בעמדה זו מתייחס היועץ המשפטי לממשלה, בין היתר, לעילת התביעה, סיכויי הצלחתה, היקף הנזק וסוגו, סוג הפיצוי והאופן בו יינתן, עליהם הסכימו הצדדים בהסדר הפשרה. בכך, משמש היועץ המשפטי לממשלה שומר סף של האינטרס הציבורי ושל חברי הקבוצה בשמם הוגשה התביעה.

הפרקליטות כמייצגת את רשויות המדינה כנתבעות בתובענות ייצוגיות

חוק תובענות ייצוגיות חל גם על המדינה, ומשכך ניתן לתבוע את המדינה על התנהלותה בהקשרים עסקיים ומסחריים, כגון: יחסי עוסק-לקוח, בנקאות וניירות ערך ויחסי עובד-מעביד. כמו כן, ניתן לתבוע את המדינה כרשות ציבורית בהקשרים של הפעלת סמכות שלטונית על פי דין ביחס להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
 
יש לציין כי בתי המשפט לא יאשרו תובענה ייצוגית נגד רשות עבור סכומים שגבתה שלא כדין, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה התובענה והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה.