סחר בבני אדם

 

סיוע משפטי על ידי מחוזות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ, ניתן לכלל קורבנות הסחר בבני אדם למטרות זנות ו/או למטרות עבדות, בכל הנוגע להליכים לפי חוק הכניסה לישראל או להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות, בלי לעמוד במבחן של זכאות כלכלית.


מהי תופעת הסחר בבני אדם?

  • תופעת הסחר בבני אדם הינה תופעה גלובלית, המתקיימת בהיחבא, שקשה לאמוד את היקפה במספרים. התופעה מתבטאת בייבוא בני אדם מארצות מצוקה לארצות אחרות כדי למלא צרכים שונים, ובכללם ניצול מיני, עבודה כפויה או שירותים כפויים, העסקה בזנות, עבדות או נהלים דומים לעבדות ונטילת איבר מאברי הגוף. אופייה של התופעה מבוסס על שימוש באמצעים בלתי חוקיים, כגון: שימוש בכוח או איום בשימוש בכוח, או באמצעים אחרים, כגון כפייה, חטיפה, הונאה או רמייה. 
  • סחר בבני אדם כולל בהרבה מקרים הברחת בני אדם ממדינות עניות אל מדינות עשירות, כאשר התהליך מנצל את הפערים ברמת החיים בין מדינות עניות למדינות עשירות. המגייסים פונים לקורבנות, אם על ידי מודעות בעיתונים ואם באופן אישי או על ידי צדדים שלישיים, מבטיחים להם הזדמנויות תעסוקה מכניסות בתנאים סבירים וגורמים להם להאמין שבמדינת היעד יוכלו לעבוד בעבודה מכובדת או שתהיה באפשרותם להרוויח סכומים גדולים של כסף ולהעלות את רמת החיים שלהם במדינתם הענייה. חלק מהקורבנות מגוייסים באמצעות חברת כוח אדם והפיתוי מלווה בהבטחות לרווח גבוה, תנאים טובים והבטחה לעבודה בפרק זמן מוגבל.
  • קרבנות הסחר מוברחים לארץ היעד (ע"י אשרות תיירות, חטיפת תיירות, נישואים פיקטיביים, מסמכים בלתי חוקיים, חציית הגבול באופן בלתי חוקי וכיו"ב) ושם הם מוחזקים בתנאים קשים, שכוללים כליאה, איומים, אלימות והחרמת דרכונים על ידי המעסיקים שלהם.
  • פגיעותם של קורבנות הסחר גדולה במיוחד לאור זרותם בארץ היעד. כשהם מגיעים בדרכים לא חוקיות, הסוחרים דואגים להטביע בהם חשש להתלונן בפני הרשויות. אפילו אם הגעתם היא כדין, אין הם מכירים את השפה והתרבות המקומית, דבר שמרתיע אותם במימוש זכויותיהם. המבריחים משכנעים את הקרבנות, כי הם חייבים למבריחים תשלום על הברחתם לארץ היעד ותשלום זה נגבה באמצעות עבודה (מנהג המכונה "שעבוד חובות"). גובה החוב וכמות העבודה הנדרשת כדי לשלם אותו נקבעים על ידי המעסיקים, בצורה שרירותית.
  • במדינת ישראל, תופעת הסחר בבני אדם מתרכזת בייבוא נשים מארצות מקור למטרת העסקתן בזנות. רוב קורבנות הסחר הן נשים צעירות בין הגילים 18 ל- 35  כשרובן בצד הצעיר של הספקטרום. ככלל, מדובר בנשים צעירות בעלות רקע משפחתי בעייתי, יתומות, מצויות בעוני קשה, בעלות השכלה דלה וכיו"ב. הנשים הצעירות מועברות לארצות מעבר בדרכן לישראל ובמקרים רבים הן עוברות ניצול ואף אינוס בדרכן. עם הגעתן, הן מועברות לבתי בושת או לדירות, ללא אפשרות לצאת למספר חודשים, הן עוברות השפלות רבות, מוחזקות בתנאים קשים ונאלצות לעבוד שעות רבות.

ייצוג על ידי הסיוע המשפטי

  • סיוע משפטי על ידי מחוזות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ, ניתן לכלל קורבנות הסחר בין שהן מעידות ובין שאינן מעידות. על פי חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג – 2003, תוקן חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972 (להלן – "חוק הסיוע המשפטי"), בכך שניתנה זכות לסיוע משפטי, כאמור. בנוסף, תיקון זה קבע שניתן להחיל הסיוע המשפטי בהדרגה;
  1. בשלב הראשון, הסיוע המשפטי הוחל על הנשים השוהות במקלט "מעגן" לקורבנות הסחר אך נקבע בחוק שיש לסיים את מתן הסיוע לא יאוחר מ - 1 לאוגוסט 2006.
  2. החל מחודש אפריל 2006 ניתן הסיוע לכלל קורבנות הסחר, לרבות לנשים השוהות במתקני משמורת.
  • בסוגיה זו יש להבחין בין נשים השוהות במקלט ובין אלה המוחזקות במתקני משמורת:
  1. נשים שמגיעות למקלט מקבלות הסבר מהצוות על זכויותיהן המשפטיות ועל האפשרות להיות מיוצגות מטעם הסיוע המשפטי ואף חותמות על מסמך המאשר שקיבלו הסבר. נציגי הסיוע המשפטי מבקרים מדי פעם במקלט ועורכים הרצאות בנושא פעולות האגף והסיועהסיוע המשפטי שניתן לקורבנות הסחר בנשים וכן הסבר על זכותן להגיש תביעה אזרחית נגד מי שסחר בהן, על האפשרות לקבל ממנו פיצוי כספי ועל מלוא הזכויות המגיעות להן, לרבות סיוע בבקשה לאשרת שהייה. 
  2. נשים המוחזקות במתקני משמורת. צוות בינמשרדי שהוקם בהשתתפות נציגי משרד המשפטים, המשטרה ודייני בית-הדין למשמורת ובראשות עו"ד רחל גרשוני (המתאמת הבינמשרדית למאבק בסחר בבני אדם) סוכם, כי ראוי ורצוי שבכל מתקן משמורת יוצב עובד סוציאלי שתפקידו יהיה, בין היתר, לאתר קורבנות סחר בנשים וליידע אותן על זכויותיהן ובכלל זה קבלת סיוע משפטי בתביעות אזרחיות הנובעות מעבירת הסחר ובהליכים לפי חוק הכניסה לישראל. בנוסף הוחלט, כי יהיו מופקדים על איתור קורבנות הסחר דייני בית-הדין למשמורת, צוות מתקני המשמורת, אנשי הארגונים הוולונטריים ואנשי השטח של מנהלת ההגירה. 

הרחבת הסיוע המשפטי לכלל קורבנות הסחר

  • ביום 29 באוקטובר 2006 נכנס לתוקפו חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, שכלל תיקונים לחוק העונשין וקבע עבירות חדשות של החזקה בתנאי עבדות (סעיף 375א לחוק העונשין) וסחר בבני אדם למטרות נוספות מעבר לעיסוק בזנות (סעיף 377א(א) לחוק העונשין). מטרות הסחר בבני אדם לפי חקיקה חדשה זו, כוללות, בנוסף לעיסוק בזנות, גם נטילת איבר מאיברי הגוף, הולדת ילד ונטילתו, הבאה לידי עבדות, הבאה לידי עבודת כפיה, הבאה לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה וביצוע עבירת מין. חוק איסור סחר בבני אדם כלל, בנוסף לתיקון חוק העונשין, גם תיקון עקיף לחוק הסיוע המשפטי ששינה את סעיף העבירה המתייחס לעבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות.
  • במקביל נקבעה בחוק איסור סחר בבני אדם הוראת שעה שהרחיבה את תחולת חוק הסיוע המשפטי גם על נפגעי עבירות של החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני אדם.
  • משנת 2004 העניק הסיוע המשפטי לכ- 170 קורבנות סחר בנשים לעיסוק בזנות בהליכים לפי חוק הכניסה לישראל וכן בתביעות אזרחיות. כמו כן, ניתן סיוע לכ- 25 נפגעי עבירת החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני אדם למטרות נוספות, פרט לעיסוק בזנות, כמו עבדות ועבודה בכפייה.
  • בדו"ח פעילות שפרסם "מעגן" - מקלט שהוקם לקורבנות סחר ואשר מופעל ע"י משרד הרווחה, המתייחס לשנת 2007, צוין כי 94% מבין הנשים שהופנו למקלט בשנת 2007 קיבלו סיוע משפטי ע"י האגף וכי הסיוע מהווה נדבך ביכולת האישה להתעצם ולתבוע את הזכויות המגיעות והינו כלי טיפולי בעל עוצמה. 
  • דו"חות של מחלקת המדינה האמריקאית, המוגשים לקונגרס במסגרת דו"ח על המאבק בסחר בבני אדם במדינות העולם, מציינים לטובה את הפעולות הננקטות ע"י הסיוע המשפטי לקורבנות סחר. לדוגמא, בדו"ח שפורסם ב- 1/07 הסיוע המשפטי נמנה בין הגורמים שתרמו לקביעה שחלה התקדמות משמעותית במאבק בסחר במדינת ישראל, דבר שתרם להוצאתנו מרשימת הבקרה על מדינות שלא נלחמות מספיק למגר את התופעה. בדו"ח שפורסם בשנת 2008 צוין לטובה התיקון לחוק הסיוע המשפטי, שעל פיו נפגעי עבירות "החזקה בתנאי עבודות" וסחר בבני אדם לעבדות ולעבודת כפיה זכאים לסיוע משפטי.
  • פרט לסיוע הפרטני בייצוג, הסיוע המשפטי משתתף באופן קבוע בצוותים בין משרדיים העוסקים בתחום, בישיבות של הוועדה הפרלמנטארית בתחום המאבק בסחר בבני אדם, מעביר הרצאות בפני פורומים שונים על פעילותו בתחום ותופעת הסחר (לרבות בהשתלמויות פרקליטים), שותף בניסוח הצעות חוק בתחום, עורך הכשרות לעוה"ד הפועלים מטעמו ומייצגים קורבנות סחר ומביא מקרים חשובים בהם ייצג לידיעת התקשורת.