גליון מספר 3 חורף תשע"ד
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

ייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון- נתיבי הטיפול, לאור מטרות ההליך

|24/11/2013|

רשימה זו הינה ראשונה בסדרת רשימות שיעסקו בצדדים האסטרטגיים, הטקטיים והפרקטיים של ניהול הליכי חדלות פירעון ביזמת חייבים. ברשימה זו תוצג מורכבותם של השיקולים שעל עורך דין לשקול בעת שחייב פונה לעזרתו בעניין זה, יודגמו ההשלכות שיש לבחירה בדרך זו או אחרת, לרבות יתרונות וחסרונות, סיכונים וסיכויים וכיו"ב.
מתוך כך נעמוד על הכישורים הרחבים והידע הנדרש ממי שעוסק בתחום זה, ככל שהוא מעוניין לעשות את עבודתו נאמנה.

הקדמה
מלאכת הייעוץ המשפטי למי שמצבו הכלכלי הסתחרר והפך לקריטי היא מלאכה קשה, מורכבת ומעניינת. על עורך הדין לפעול בחוכמה, ברגישות ובראייה כוללת ומקיפה במטרה לרפא את המצב הקריטי שאליו הגיע החייב ובכך לסייע לו לפתוח דף חדש בחייו, בדרך המשפטית הנכונה ביותר. בבואו להציע ללקוחו את הדרך בה הוא ממליץ לפעול, על עורך הדין לבחון את הדרכים השונות לאור הייעוד והמטרה של דברי החקיקה המסדירים אותן.[1]
 
הליכי פשיטת רגל ותכליתם
בשונה מדיני גביית חובות וחיובים אחרים כגון דיני ההוצאה לפועל, דיני ערבויות ומשכונות, הלכות גביית חובות לרשויות ועוד, שמתמקדים בהליכי הגביה, מסדירים אותם ומספקים כלים ומכשירים שונים לביצוע הגביה - דיני פשיטת הרגל נועדו להתמודד עם מצב בו החייב הוא חדל פירעון או נחזה להיות כזה.[2]
במקורם נועדו דיני פשיטת הרגל להסדיר את מערכת היחסים וסדרי הקדימויות בין הנושים השונים של החייב, צורך שאינו מתעורר במקום בו החייב יכול לפרוע את חובותיו. החידוש העיקרי שבדיני פשיטת הרגל הוא לא במישור שבין הנושים לחייב, אלא במישור שבין הנושים לבין עצמם. לשם כך נקבעו בדיני פשיטת הרגל עקרונות יסוד ומכשירים מתאימים. עקרון יסוד אחד הוא עקרון השוויון בין הנושים, לפיו נושים בעלי מעמד זהה יקבלו דיבידנד בהתאם לשיעור נשייתם.[3] עקרון אחר הוא חלוקת הנושים לקבוצות בעלות זכויות קדימה שונות.[4] דיני פשיטת הרגל משקיפים על הנושים כקבוצה, על מנת למנוע מצב של כל הקודם זוכה. הם מספקים מכשירים שונים לקבלת החלטות במקרים של מחלוקת בין הנושים,[5] ומגדירים גופים ובעלי תפקיד המייצגים את האינטרסים של קבוצת הנושים כולה, כמו גם של האינטרס הציבורי הרחב.[6]
 
שינוי מהותי בתכליתם של דיני פשיטת הרגל בישראל התרחש בעקבות תיקון תשנ"ו לפקודת פשיטת הרגל. תיקון זה הוסיף, באותו שדה של חדלות פירעון, תכלית נוספת להליכי פשיטת הרגל – קידום האינטרסים של החייב, וזאת באמצעות מתן אפשרות לחייב ליזום הליכי פשיטת רגל גם במטרה להיפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש בחייו חרף חוסר היכולת לפורעם וללא תלות בתועלת לנושים או בהסכמתם לעצם קיום ההליך.[7] וכך ניסחו לוין וגרוניס את הדברים:
 
"הליכי פשיטת הרגל מיועדים להשיג שתי מטרות, שאינן בהכרח מתיישבות זו עם זו:
א.           לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר.
ב.           לאפשר לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר מן החובות".[8]
 
אולם לא לכל חייב דרך זו של פשיטת רגל מתאימה. אף על פי שבמוקד התכלית השנייה ניצב בראש ובראשונה החייב והאינטרסים שלו, יוחדה אפשרות זו על ידי המחוקק לחייבים אשר חובותיהם נוצרו בתום לב,[9] שכן האינטרס של החייב מאוזן מול האינטרס הציבורי הרחב, אשר מטבע הדברים אינו מעניק אפשרות זו לחייבים שייצרו את חובותיהם שלא בתום לב.[10]
אם בשנים שלאחר כניסתו של תיקון תשנ"ו לתוקף נהגו בתי המשפט בפרשנות מחמירה בכל הנוגע לדרישת תום הלב, הרי שבשנים האחרונות ניתן להבחין בבירור בריכוך רב חזיתי במבחן תום הלב ולאחרונה אף הבהיר בית המשפט העליון כי עניין תום הלב ייבחן בשלב מאוחר יחסית של ההליך ולא יוצב (למעט במקרים חריגים ביותר) כתנאי לכניסה להליך.[11] 
 
להלן נבחן, על רקע האמור לעיל, את מהות תפקידו של עורך דין המבקש לבחון את התאמתם של הליכי פשיטת רגל לחייב שפנה לעזרתו.
 
תפקידו של עורך הדין
בייצגו חייב כזה בהליכי פשיטת רגל, עורך הדין פועל, מטבע הדברים במטרה לסייע בידו של החייב לקבל הפטר על מנת לשקם את חייו, אולם בעשייה זו אל לו לעורך הדין להתעלם מקיומה של התכלית הראשונה והמקורית של התועלת לנושים עליה עמדנו. מחובתו גם להבהיר ללקוחו כי התעלמות מנקודת המבט של הנושים אינה הוגנת, וזלזול בה עשוי לפגוע גם בחייב.[12] שתי התכליות אמנם "אינן מתיישבות זו עם זו" אך שתיהן קיימות במקביל, ולמעט במקרה שבו יינתן "הפטר לאלתר"[13] סופו של ההליך יגשים, דרך כלל, במידת מה גם את התכלית הראשונה – השגת המרב האפשרי עבור הנושים.[14]
דווקא בשל מגמת ריכוך זו והמועד העתידי בו יש לבצע את הבחינה, שאלת קיומו ומשקלו של תום הלב הופכת מורכבת יותר ויותר. שכן על עורך הדין לבחון למן התחלת הטיפול, ואף עובר לו, את סוגיית נסיבות יצירת החובות, על מנת לבחון האם הליכי פשיטת הרגל הם אכן המסלול הנכון עבור החייב, ועל מנת שיוכל להציגם כראוי, ובצורה מיטבית עבור לקוחו, בהתחשב במורכבות ההולכת וגוברת של בחינת שאלה זו על ידי בתי המשפט.
תוצאותיו האפשריות של הליך פשיטת הרגל פזורות על פני ספקטרום רחב. בקצהו האחד מצוי ההפטר לאלתר (שניתן בהעדר תועלת כלשהי לנושים), ובאחר - סילוק מלא או כמעט מלא של החובות, ובתווך הסדרי נושים למיניהם.
 
טרום נקיטת הליכים
משימתו הראשונה של עורך הדין היא לזהות האם הליכי פשיטת רגל הם אכן ההליך המתאים לחייב, וזאת משתי בחינות: האחת - האם ההליך הוא אכן ההליך המתאים והנכון ביותר למצב הכלכלי העובדתי של החייב; השנייה - האם ההליך הוא בר סיכוי, ובקשה לפשיטת רגל אם תוגש לא תהיה בקשת נפל.
 
משימה זו אינה יכולה להיעשות בדרך אינטואיטיבית, או על דרך של הערכה חפוזה המתבססת על עמדותיו, תקוותיו ומצגיו הראשוניים של החייב, גם אם הלה משקף בתום לב את ידיעותיו ואמונותיו.
נדרש איסוף של נתונים מלאים, נכונים ומדויקים ככל שניתן אודות רכושו של החייב; יכולותיו הכלכליות הקיימות השוטפות ואלו שבפוטנציה; יש לערוך בדיקה מדוקדקת של החובות, אמתותם, נימוקים אפשריים באשר לתקפם; נימוקים אפשריים לטיעון בדבר היקף חוב כזה או אחר, אופן חישוב הריבית וכיוצא באלו.
כך בוודאי במקרה של חובות נטענים, אך - ועל מנת להדגיש את חשיבותה של נקודה זו - גם במקרה של חובות פסוקים, על עורך הדין להידרש ולברר עם הלקוח את הנסיבות של כל מקרה וכל פסק דין. לעיתים ניתן יהיה לפעול בדרך של ביטול פסק הדין, ובמקרים ובתנאים מסוימים, קיימת אפשרות לטעון כנגד תביעת חוב אף אם היא נסמכת על פסק דין.[15]
גיבוש תמונת מצב כוללת כזו מאפשר לעורך הדין ולחייב, לראות בטרם נקיטת הליכים, את מכלול הנסיבות, הכלים והאפשרויות העומדות לרשותם, לגבש עמדה מושכלת בדבר דרך הפעולה המיטבית, ולהכין אותה בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה" תוך שהם צופים את האפשרויות לסיומו של ההליך ולקשיים שיתעוררו במהלכו, ומבנים את פעולותיהם וטיעוניהם בהתאם. כך לא ימצא עורך הדין את עצמו "מופתע" מטענות וקשיים שיציב בפניו כונס הנכסים הרשמי, בעל תפקיד או הנושים.
 
על עורך דין המבקש לייצג בנאמנות ובמסירות את לקוחו, ובד בבד גם למלא את חובותיו כלפי בית המשפט להיות ער לתמונה המלאה. ביצועה של משימה זו מותנה בשיתוף פעולה מלא מצד החייב. במקרים רבים מסתיר החייב, מדעת או שלא מדעת, דברים שנראים בעיניו כמזיקים או בלתי רלוונטיים. על עורך הדין להיות ער לאפשרות טבעית זו, ולוודא כי הוא יקבל מלקוחו את מלא המידע והתשובות, עד שהוא יחוש כי אכן הוא רואה את התמונה המלאה, ללא "חורים" וסימני שאלה. רק כך יוכל עורך הדין למלא נאמנה את תפקידו בהליך פשיטת הרגל. בהקשר זה חשוב לדעת, כי על רקע השינוי בתפיסת תום ביצירת החובות עליו עמדנו, מקבל תום הלב בהתנהלות החייב בהליך משקל הולך וגובר. תום לב זה מתבטא בהתנהלות החייב מול בית המשפט, הכונס הרשמי ובעלי התפקיד ככל שישנם כאלה. כך לדוגמא, חקירה המביאה לגילוי נכס שהוסתר על ידי החייב מזמינה חוסר אמון מצד בית המשפט, הנושים ובעל התפקיד, על כל הכרוך בכך. לעומת זאת, מצב שבו נכס או כל עובדה "מזיקה" אחרת מוצגים על ידי החייב עצמו עשויה להיזקף לזכותו.
בשונה מהליך אדוורסרי רגיל שבו לכל צד הזכות (במסגרת כללי המשחק) לשמור את קלפיו לעצמו, לב ליבו של הליך פשיטת הרגל הוא שיתוף הפעולה שבו, החיוני להתנהלותו התקינה ולהשגת המרב עבור כל המעורבים. עם זאת דרכי הצגתן של העובדות, בניית המארג השלם, הדגשים וההסברים – עשויים, אם הם נעשים כראוי ומתוך מחשבה, לאפשר תוצאה טובה עבור החייב גם בתנאי פתיחה קשים. זו היא אומנותו של עורך הדין.
 
מלאכת הסקירה והאבחון כמו גם גיבוש האסטרטגיה, מחייבת התמצאות ממשית בדיני הקניין, החוזים, המשפחה, המיסים ועוד. אך בהכרת הדין לא די. על עורך הדין להיות בעל יכולת לקרוא ולהבין גם מסמכים שאינם משפטיים, כגון מסמכי הנהלת חשבונות, דוחות כספיים למיניהם ועוד – מסמכים המספרים את סיפור הסתבכותו הכלכלית של החייב. יכולת ניתוח של דוחות כספיים מאפשרת לעורך הדין לאמת (או לשלול) את הסיפור שמספר לו הלקוח, וכן להציג בפני הכונס הרשמי, בעל התפקיד ובית המשפט תימוכין לטיעוניו.
 
שלב מקדמי זה המוביל למעשה לגיבוש האסטרטגיה של החייב בניהול ההליך הוא אולי החלק המשמעותי ביותר בעבודת עורך הדין המייצג את החייב. רק עם השלמתה המלאה של התמונה קונה לעצמו עורך הדין יכולת לניתוב נכון, מותאם ואפקטיבי של הטיפול המשפטי: הסדרה פרטנית של החובות ישירות מול הנושים; נקיטת הליכים משפטיים כנגד החיובים; התמודדות במסגרת מערכת ההוצאה לפועל; שילוב זה או אחר של אפשרויות אלו או נקיטת הליכי פשיטת רגל גם אם לצדם של צעדים אלו או לאחריהם.
 
ניתוב הייעוץ והטיפול המשפטי - מקרה בוחן
נלווה פרק זה בדוגמא, שכיחה, של אדם (להלן: "פלוני") המצוי בחובות והפונה לעורך דין לשם קבלת ייעוץ משפטי. נניח שלא ננקט נגדו הליך פשיטת רגל על ידי נושה. נניח עוד, שלפלוני החובות הבאים:
א.       חוב למס ערך מוסף ע"ס 50,000 ₪, אותו הוא לא משלם, בשל חסרון כיס.  
ב.       תשלום חודשי ע"ס 1,000 ₪ במסגרת תיק איחוד (הכולל 30 נושים בסכום חובות כולל של 4,000,000 ₪). חלקם הארי של החובות הם חובות לבנקים, שנוצרו ותפחו במהלך השנים בשל העדר הכנסות מספיקות, חלקם האחר חובות שונים לצרכי חיים שנוצרו במהלך השנים שלאחר סגירת העסק וחוב אחד הוא חוב בסך 50,000 ₪ לספק שסיפק מלאי פגום לעסק שלו והגיש לביצוע שיקים שמסר לו החייב, חרף מחאתו של האחרון.
 
נניח גם, כי לפלוני יש דירה בבעלותו ובבעלות אשתו ששוויה 700,000 ₪, וכי על דירה זו רובצת משכנתא שיתרתה 200,000 ₪.  התשלום החודשי של המשכנתא עומד ע"ס 890 ₪. תשלומי החזר המשכנתא מבוצעים כסדרם.
 
פלוני איננו עובד, מצבו הבריאותי אינו טוב, הוא חסר השכלה גבוהה ומאז שעסקו קרס, הוא מתקשה מאוד למצוא עבודה כלשהי, בוודאי כזו שיכולה לפרנס את משפחתו, ולו על הצד המינימלי. לפרקים הוא עובד בעבודות שונות שההכנסה מהן מספיקה בקושי למחייה בסיסית, ובפרקי זמן אחרים הוא מובטל.
 
להלן נתייחס לחלק מנתונים אלו בעת שנבחן את דרכי הפעולה האפשריות.
 
לכאורה, נראה שהצעד המתבקש הוא נקיטת הליך של פשיטת רגל, שכן, אין ספק כי פלוני הוא חדל פירעון וכי אינו יכול לסלק את חובותיו, לא על דרך של מימוש רכוש קיים ולא על דרך של מיצוי מלא של כושר ההשתכרות. הליכי ההוצאה לפועל כמו גם הליכי סילוק חובותיו האחרים נראים כולם כמבוי סתום. עם זאת, נבקש להציג גישות אפשריות אחרת לטיפול במקרה כזה, והכול, כמובן, תוך שעובדות המקרה תנתבנה את הבחירה במי מהן.[16]
 
א.     הסדרה פרטנית של החובות והימנעות מהגשת בקשה לפשיטת רגל
 
לעיתים קרובות מגיע החייב לעורך הדין לאחר מסע של שנים שבהן התחבט עם חסרון הכיס על דרך של "כיבוי שרפות", הסדרים בלשכת ההוצאה לפועל, איחוד תיקים וכיוצ"ב, אך שנה אחר שנה מצא עצמו במצב גרוע יותר. המקרים השכיחים ביותר של חובות ישנים הם חובות לבנקים, חובות ההולכים וגדלים עם השנים בשל צבירת ריבית פיגורים דמוית כדור שלג, גם כאשר החייב משלם תשלומים לא מבוטלים במסגרת הליכי הוצאה לפועל. אף שבמקרים כאלו, הליך פשיטת הרגל הנו מכשיר יעיל בהשארת החוב בממדים סבירים, באפשרו לנאמן להחיל על החובות הללו ריבית רגילה על פי חוק,[17] ולפיכך לכאורה הדרך המועדפת על החייב, לעיתים דווקא הסדרת החוב מול הבנק תהיה יעילה יותר. לא אחת הבנק מעוניין, משיקוליו, להפטר מחובות ישנים או למזער את נזקיו באמצעות הכרה בחוב כחוב אבוד, וזאת באמצעות הגעה להסדר מיטיב עם החייב. עצם האפשרות של החייב לפנות להליך פשיטת הרגל, להפחית את החוב ואולי להפטר אף מתשלום זה או מרובו עשויה לדרבן את הבנק לכיוון זה. במקרים כאלו אם יש לחייב, דרך כלל באמצעות משפחתו, אפשרות לתשלום מסוים, יש לשקול פניה לבנק בניסיון להגיע להסדר שיחסוך לחייב את הליך פשיטת הרגל, על עלויותיו, ההגבלות הכרוכות בו[18] וההשלכות ארוכות הטווח של ההליך עליו.[19]
 
לעיתים התמונה מורכבת יותר ומצריכה הקדשת תשומת לב רבה לנסיבות.
 
עם חלוף השנים חלק מהנושים חדל מלהתקיים. כך למשל, חברות קטנות רבות, משפחתיות בעיקר, מתפרקות, נמחקות או מפסיקות את פעילותן. חיסול חברה מאיין את האישיות המשפטית שלה. במצבים אלה הנושה מפסיקה להיות ישות הזכאית לזכויות ולחובות, וכך, היא אינה זכאית גם לגביית חובות. אישיות משפטית שאינה קיימת, לא יכולה להמשיך ולפעול כנגד חייב בהליכי הוצאה לפועל. תיקים כאלה ניתן לסגור בהוצאה לפועל בבקשה פשוטה שמוגשת על ידי החייב. מודעות לאפשרות זו עשויה להוביל במקרים כאלה למחיקת חובות מבלי להיזקק להליך של פשיטת רגל.
 
לפלוני חוב בלתי מבוטל לרשויות מע"מ, ומצבו דומה לחייבים רבים שכשלו בעסקיהם וצברו חובות מסוגים שונים כלפי רשויות המס: חובות שהוטלו על ידי הרשות בשל אי הגשת דוחות כדין, או הגשת דוחות חסרים שלא נתקבלו על ידי רשויות המס, או חובות שלא שולמו ועוד. חובות כאלה הולכים ותופחים בשל "תוספות פיגור" וקנסות. רשויות המס נוטות במקרים רבים לקבל בברכה פניות של חייבים לתשלום חובם, אגב מחילה על תוספות הפיגור. במקרים רבים טיפול של רואה חשבון או מנהל חשבונות מטעם החייב והגשת דוחות שלא הוגשו עשוי לבטל חלק משמעותי מן החובות. אין לזנוח דרך ישירה זו של הסדרת חובות כלפי רשויות המס, ויש להוביל את החייבים אל דרכי הפעולה האפשריות של סילוק חובות כאלה. במקרה שבו ההערכה היא כי החייב יזקק בכל מקרה להליך פשיטת רגל יש לסילוק חוב המע"מ וחובות לרשויות המס בכלל ערך מוסף נוסף עליו נעמוד להלן.
 
ברור, כי במידה וניתן לסלק את חובותיו של פלוני באופן פרטני עם נושיו, הרי שזו האפשרות העדיפה. פתיחת הליך משפטי שכותרתו "פשיטת רגל" לא מוסיפה לתדמיתו של פלוני. חייבים רבים מנסים להימנע ככל האפשר מנשיאת תווית של "פושט רגל", על האסוציאציה הכרוכה בה, ועל מגבלות וקשיים שתוית זו תצמיד אליהם למשך שנים רבות. לקבוצה אחרת של חייבים יהיה זה נכון לנסות ולהימנע, כמעט בכל דרך, מנקיטת הליכי פשיטת רגל, שכן הכרזתם ככאלו תביא בהכרח לאיבוד יכולתם להשתכר (כגון עורכי דין, קבלנים שמעוניינים להיות רשומים ברשם הקבלנים, ראשי מועצות מקומיות, סוכני ביטוח וכיו"ב). במקרה דנן העובדה כי דירתו של פלוני כפופה למשכנתא שזכות הבנק להעמידה לפירעון עם נקיטת הליכי פשיטת רגל גם היא צריכה להילקח בחשבון. במקרים כאלה, טובת הלקוח מחייבת מיצוי עד תום של אסטרטגיה חלופית אף אם הדבר כרוך, מבחינת הלקוח, בתשלום סכומי כסף מעבר למה שניתן לצפות בהליך של פשיטת רגל. כאן בעצם מתבטאת מומחיותו של עורך הדין ונאמנותו ללקוחו, כאשר טובת הלקוח העומדת לנגד עיני עורך הדין עשויה ללבוש צורות שונות.
 
ב.      הסדרה חלקית של החובות בטרם נקיטת הליך של פשיטת רגל
 
סילוק נושה
שיקול נוסף שעשוי להיות במקרים לא מעטים בעל משמעות מעשית רבה, הוא הסדרת החוב מול נושים מסוימים (כמובן כאשר החייב אינו מצוי בהליך האוסר עליו לעשות כך, כגון איחוד תיקים) ערניים, פעילים או אקטיביים במיוחד, עובר להגשת בקשה לפשיטת רגל. בין השיקולים ששוקל בית המשפט בעת החלטה בדבר הכרזה או אף מתן הפטר לסוגיו, נלקחת בחשבון התעניינותם או העדר התעניינותם של הנושים בהליך פשיטת הרגל. כאשר אלה מתנהגים בשוויון נפש למהלכיו של החייב, אינם מעורבים בהליך, אינם מביעים עמדה כלשהי, ובוודאי כאשר אינם טורחים להגיש תביעות חוב (אף שהחייב הצהיר על חובות אלו בבקשתו) עשוי בית המשפט לקבל ביתר קלות את בקשתו של החייב. בשל כך, נכון לבדוק לא רק את החובות אלא גם את הנושים, טיבם והתנהגותם, ולשקול הוצאת נושים מסוימים ממעגל הנשייה, על מנת למקסם את מה שניתן יהיה לקבל בהליך, ולהקל על כך.
 
סילוק חוב                                                                         
יש מצבים בהם החייב עשוי להפיק תועלת מסילוק חוב או חובות מסוימים מתוך מכלול חובותיו עובר להגשת בקשה לפשיטת רגל, לא בשל זהותו של הנושה אלא בשל טיבו של החוב.
כפי שהזכרנו לעיל, תום הלב ביצירת החובות מהווה שיקול מכריע בבוא חייב בשערי בית המשפט של חדלות פירעון בבקשה להכרזתו פשיטת רגל. הוכחת תום לבו של החייב ביצירת החובות מהווה משימה קשה במקרים שבהם החובות נוצרו בנסיבות דוגמת אלו:
 
א.       כאשר הוא מורשע בהליכים פליליים שננקטו ע"י רשויות המס, במיוחד כאשר הרשעה זו מבוססת על עבירות שבמעשה, או במחדל מתמשך. במקרים כאלו ההנחה היא שהחוב כלפי רשות המס נוצר בחוסר תום לב. (ההנחה ניתנת לסתירה במקרים מסוימים ולכך נתייחס ברשימות הבאות).
ב.       כאשר החייב צבר חובות מע"מ, כאשר הוא פועל על בסיס מזומן.[20]
ג.        החייב אינו משלם דמי מזונות לילדיו או לאשתו/פרודתו.
ד.       החייב העלים רכוש/הבריח נכסים.
ה.      החייב ניהל  אורח חיים ראוותני או שצבר רכוש במקום לפרוע את חובותיו.
ו.         כאשר החייב אפשר לאחרים להשתמש בזהותו, למשל - בפנקס שיקים שלו, חתום "על החלק", או תוך ניהול עקיף של חשבון בנק המתנהל על שמו וכיו"ב.
ז.        כאשר החייב פעל באמצעות מספר חברות באופן שבו החברה משמשת מכשיר להתנהלות מזכה ולא מחייבת באופן אישי.
ח.      החייב פעל באמצעות שרשרת עסקים כושלים מבלי להפיק לקחים.
 
במידה וחוב, או חלק מחובותיו של החייב נובעים באחד מן המקרים המתוארים, או באחרים כיוצא בהם, יש לשקול מתן ייעוץ "דו שלבי", באופן כזה, שכניסה לשערי הליך חדלות הפירעון תהיה אחרי "הסרת" הרבב הנ"ל, באמצעות סילוק החוב או החובות הנובעים מהתנהגות חסרת תום לב זו.
במקרה דנן, עשויים החובות לרשויות מע"מ להוות מכשול כזה בפני הכרזת החייב כפושט רגל, והסדרתם לפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל, תגביר את סיכויי הבקשה להתקבל.
 
יש לתת את הדעת לכך שעצם הבחירה לסלק חובות מסוימים מהשקולים הנ"ל, עשויה להיחשב כשלעצמה כנגועה בחוסר תום לב. אפשרות זו, לצד החובה לפעול לטובת הלקוח כאמור לעיל, אך ממחישה את מורכבותם של השיקולים הכרוכים באופן הפעולה הראוי. ההכרעה תלויה בנסיבות המדויקות של כל מקרה, ולא באנו במסגרת זו אלא להאיר את האפשרויות השונות.
 
ג.       נקיטת הליך עצמאי מהותי לביטול חובות
לעיתים הדרך הרצויה תהיה נקיטת הליך משפטי ישיר כנגד החובות או חלקם. במקרה התיאורטי שהצגנו ייתכן כי יהיה נכון לנסות להגיש התנגדות לביצוע שטרות כנגד הספק שסיפק את הסחורה הפגומה, תוך בקשה להארכת מועד.
דרך זו תהיה רצויה במיוחד אם ניתן יהיה לשלבה עם הגעה להסדר עם הבנק והסדרת החובות לרשויות המס.
לדרך זו תהיה תועלת מועטה, אם בכלל, במקרה בו להערכת עורך הדין לא ניתן יהיה להגיע להסדרים או לסילוק של חובות אחרים במידה והם משמעותיים. במקרה כזה נקיטת הליך עצמאי לביטול חוב בודד בלבד לא תועיל לחייב, ועדיף יהיה לו לטעון את טענותיו כנגד החוב בפני הנאמן במסגרת הליכי פשיטת רגל.
 
ד.      הגשת בקשה לפי פקודת פשיטת הרגל
 
לעיתים אף אחת מן האפשרויות שתיארנו לעיל איננה פתוחה בפני החייב, או שאין באפשרות כלשהי כשלעצמה תועלת במסגרת ההתמודדות עם מכלול החובות של החייב. במקרים כאלה, יש לבחון את האפשרויות להגיש בקשות לבית המשפט בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. בחינה כזו דורשת שיקול דעת משפטי ועובדתי עליו עמדנו בראשיתה של רשימה זו. כאמור, לא בפני כל חייב דרך זו פתוחה, ויחד עם זאת קיימת יותר מאפשרות אחת לפעול ובנסיבות מסוימות יהיה מקום להגיש בקשה גם במקרה בו לכאורה אין החייב עונה על התנאים עליהם דיברנו.
אפשרות אחת היא הגשת בקשה להסדר נושים לפי סע' 19א לפקודת פשיטת הרגל - הליך שמכוון כולו להסדרת חובות על ידי הצעה לתשלום סכום שאינו נופל מ- 30% מהחובות המאושרים בהליך ההסדר, ואשר אינו מותנה בכך שהחובות נוצרו בתום לב ואף אינו מעמיד את החייב במעמד של פושט רגל.
 
במידה והצעה זו אינה אפשרית מצד החייב, בדרך כלל בהעדר אפשרות לשאת בדיבידנד המינימאלי, יש לשקול הגשת בקשה לפשיטת רגל.
אף שלכאורה לבקשה שכזו יש טעם רק במקום שיש סיכוי לשכנע את בית המשפט שחובותיו של החייב נוצרו בתום לב, או שמכלול הנסיבות צריך להוביל להכרזת החייב כפושט רגל אף במקרה בו נפל פגם בתום ליבו, במקרים מסוימים יש לשקול הגשת בקשה למתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל גם במצב בו ההערכה היא כי בית המשפט יתקשה לקבוע כי החייב עבר את משוכת תום הלב. זאת דרך כלל כאשר ביכולתו של החייב להציע, כבר בשלב שבין מתן צו הכינוס לדיון בבקשתו, הצעת הסדר כלשהי שיש לה סיכוי להתקבל על ידי המניין הנחוץ של הנושים.
כמובן שכאשר הנתונים מלמדים על סיכוי סביר כי החייב יוכל לשכנע את בית המשפט בתום ליבו, וככל שסיכוייו לקבל הפטר (לאלתר או לאחר זמן) בשל שילוב נסיבות יצירת החובות, מצבו והתועלת לנושים גבוה יותר – יש מקום להגיש בקשה לפשיטת רגל גם בהעדר יכולת להציע הצעת הסדר כלשהי.  
 
סיכום ומבט להמשך
ברשימה זו עמדנו על המורכבות הגלומה בשלב הראשון של טיפולו של עורך דין בבקשתו של לקוח לייצגו במקרה של חדלות פירעון.
מורכבות זו נגזרת מכך שבפני החייב עומדות מגוון של אפשרויות שניתן לפעול על פיהן, אם בנפרד ואם בשילובים שונים, וההחלטה באיזה אופן לנהוג נגזרת ממגוון רחב מאוד של שיקולים: שיקולים משפטיים המחייבים הכרה מעמיקה של החוק ותכליותיו והפסיקה העדכנית הנוגעת לכך; הכרה מעמיקה של מכלול הנסיבות לרבות נסיבותיו האישיות של החייב; בחינה של חובותיו, אופן היווצרותם והאפשרויות השונות לתקיפתם או להסדרתם; הכרת נושיו של החייב ודרכי פעולתם ועוד.
רק הכרה מעמיקה של מכלול הנסיבות העובדתיות והמשפטיות מאפשרת קבלת החלטה מושכלת בדבר גיבוש האסטרטגיה הנכונה לטיפול בחייב.
בשונה מהכתיבה הרווחת בתחום זה, רשימה זו אינה מדריך מעשי לפעולה, ואף איננו סבורים כי הדבר אפשרי, שכן המורכבות רבה מכדי לאפשר זאת, ושיקול הדעת אינו טכני.
בניגוד למקובל לחשוב, גם בקרב אנשי מקצוע, בקשה לפשיטת רגל אינה "מילוי טפסים" וכל מצב מזמן יותר מדרך אחת לפעול.
השלב החשוב ביותר לטעמנו, ובו עוסקת רשימה זו, הוא השלב המקדמי בו יש לגבש את האסטרטגיה לטיפול בחייב, ובו נדרשת כאמור מומחיות במגוון תחומים – משפטיים, כלכליים, חשבונאיים ועוד. אך במומחיות אין די ובכדי לקבוע כיצד לפעול יש להפעיל שיקול דעת רחב המשקלל את מכלול הגורמים הרלוונטיים בכל מקרה לגופו.
 
מאמרים נוספים שיפורסמו בעתיד במסגרת זו, יתמקדו בהיבטים הפרקטיים – מעשיים של הכנת בקשות על פי פקודת פשיטת הרגל, וניהול ההליכים גופם.
  
תגיות: פשיטת רגל, חייבים

* הכותב הנו בעל משרד פרטי המתמחה, בין היתר, בדיני חדלות פירעון ובעל תפקיד מטעם כונס הנכסים הרשמי.

** הכותב הנו ראש התחום האזרחי ומעמד אישי במגזר הערבי, הסיוע המשפטי - מחוז חיפה.

 
[1]  מאמר זה, המתמקד בהסדרת החובות בדרך של פשיטת רגל, לא יעסוק בדרכים החלופיות כגון איחוד תיקים בהוצאה לפועל, אלא ככל שהן נדרשות מתוך בחינת האפשרות לנקוט הליך של פשיטת רגל, לצידה, כהכנה לה או באם היא אינה בעלת סיכוי.
[2]  דיני פשיטת הרגל מאפשרים, באמצעות שורת מכשירים וסמכויות מרחיקות לכת, לבדוק בצורה יעילה האם זה אכן המצב.
[3] ס' 76 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל" או "הפקודה").
[4] ס' 78 לפקודה.
[5] למשל ס' 1, 26, 34, 35 לפקודה.
[6] http://index.justice.gov.il/Units/ApotroposKlali/ApotroposKlali/Pages/odot.aspx
[7]"מטרת ההצעה ...היא לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו, וזאת בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בהליכי פשיטת רגל, גם אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל..." מתוך דברי ההסבר להצעת החוק: "בתיקון 3... נקבע כי העדר תועלת לנושים אין בו כדי למנוע את הכרזתו של החייב כפושט רגל... כאשר העדר תועלת לנושים... אף יכול לשמש טעם למתן ההפטר המיידי" בש"א 2811/03, פש"ר (ירושלים)  775/03 סלע נ' סלע (לא פורסם) וראו גם ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197.
[8] שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל מהדורה שלישית, עמ' 24.
[9] דרישת תום לב מופיעה כסייג למתן הפטר.
[10]"הדעת אינה סובלת כי המכשיר החיוני והחשוב של פשיטת הרגל שנועד כאמור לעיל לאפשר שמיטת חובות של חייב שנקלע בתום לב לקשיים כספיים מתמשכים, לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את עצמו, יועמד לרשותם של מי שבחרו לנהל את חייהם ואת עסקיהם באופן בלתי חוקי. לא לכך נועדו הליכי פשיטת רגל ולא לאלה יתן בית המשפט את הגנתו", ענין בנבנישתי לעיל ה"ש 7, פסקה 4 לפסק דינו של הנשיא ברק.
[11] הבהרה זו של בית המשפט העליון תואמת את הפקודה אשר בה מופיעה דרישת תום הלב כסייג למתן הפטר ולא כתנאי או כסייג להכרזת חייב פושט רגל. פסיקה זו בלמה מגמה של בתי המשפט להקדים את שלב בדיקת תום הלב אף לשלב מתן צו הכינוס.
[12] בבואם לבחון את בקשתו של החייב, בתי המשפט נותנים את ליבם למאמצי החייב, פעולותיו ומחדליו בכל הנוגע לזכויותיהם של הנושים: מאמציו למצות את כושר השתכרותו, התנהלותו בשקיפות, גילוי מלא של מצבו הפיננסי, רמת החיים בה הוא חי וכיוצא באלו. התנהלות כנה של החייב ביחס לנושיו משליכה ישירות על סיכוייו להגיע למטרתו, ומקילה על בתי המשפט לבחון את עניינו מבלי לחשוש לפגיעה בלתי מוצדקת בנושים.
[13]  הפטר לאלתר הוא הפטר המוענק בד בבד עם הכרזת החייב כפושט רגל.
[14] בדרכים לניהול ההליך עצמו נעסוק ברשימה נפרדת. רשימה זו מתמקדת בשלב הטרומי של בחינת החלופות והשיקולים באיזו דרך לנקוט.
[15] כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הגנה, או בתרמית וכו'. ראה לדוגמא: ע"א 1057/91 גבריאל הרצל נ' יחיאל מרטיגר ואח', פ"ד מו (4), 353; פש"ר (חיפה) 785/04 רובין רוני נ' הכונ"ר (פורסם בנבו, 8.11.10).
[16] במאמרים שיבואו בהמשך נרחיב על כל אחת מהאפשרויות שתוצגנה, תוך הרחבת קשת הטיפול וקביעת אסטרטגיה לתיק, שתלווה אותו מתחילתו ועד סופו.
 
[17] ראה פש"ר (חיפה) 785/04 רובין רוני נ' הכונס הרשמי (פורסם בתקדין, 4.1.06).
[18] ס' 42א לפקודה.
[19] למשל קושי עתידי אף לאחר שנים רבות לפתוח חשבונות לקבל הלוואות מבנקים, וכיו"ב.
[20] החיוב במע"מ הינו ככלל על "בסיס מצטבר" (או "מסחרי") הנגזר מן העיקרון לפיו החיוב מתגבש בעת אירוע המס שהוא מועד החיוב בתשלום המס על ידי הקונה, כלומר מועד מסירת המוצר לידיו (סעיפים 22 ו - 24 לחוק מס ערך מוסף) ולא מועד התשלום בפועל. לחלקם של העוסקים, בעיקר אלו העוסקים במתן שירותים (אפשרות זו הורחבה לאחרונה במסגרת תיקונים 41 ו - 42 לחוק מס ערך מוסף), מתגבש החיוב במע"מ על "בסיס מזומן" דהיינו רק עם קבלת התשלום בפועל לידיהם, ואי העברתו למע"מ מהווה שליחת יד בכספי המס המצויים בידיו.