עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

בית הדין הארצי לעבודה קבע: סטרס יכול לגרום לאירוע מוחי

|22/07/2011|

פסיקה חדשה של בית הדין הארצי לעבודה משנה מעיקרה את תמונת המצב בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע מוחי כתאונה עבודה בטענה כי נגרם מאירוע דחק נפשי (סטרס). בית הדין הארצי אימץ חוות דעת של מומחה אשר קבע כי האסכולה הרווחת היא שיתכן קשר סיבתי בין אירוע דחק נפשי ובין אירוע מוחי, ושאין סימוכין לקיומה של אסכולה השוללת קשר סיבתי בין אירועים בעבודה ובין אירועים מוחיים. זאת בניגוד לפסיקה שרווחה בשנים האחרונות לפיה קיימת גם אסכולה לגיטימית השוללת אפשרות לקשר סיבתי כזה.גם ההגדרה המשפטית של המונח "אסכולה רפואית" עודכנה בפסיקה זו כך שתכלול גם (ואולי בעיקר) את הדעה רפואית המקובלת בעיתונים הרפואיים ובאתרי המידע המקוונים העיקריים.

השופטים: יגאל פליטמן,שמואל  צור, רונית  רוזנפלד
למערער: עו"ד ישראלה זטרמן
למשיב: עו"ד ליאת אופיר
 
רקע
פסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה בשנים האחרונות מאופיינת במצב לפיו ההכרעה בעניין האפשרות לקיומו של קשר סיבתי רפואי בין אירוע דחק נפשי (להלן: "סטרס") ובין אירוע מוחי הוכרעה על ידי זהות המומחה שמונה על ידי בית הדין, תוך פסיקה בלתי אחידה לעניין עצם האפשרות כי קשר כזה מתאפשר. רופאים אשר דגלו באסכולה כי לא יתכן קשר סיבתי בין אירוע סטרס ובין אירוע מוחי, גרמו לדחיית תביעות להכיר באירועי הדחק בעבודה כפגיעות בעבודה ואילו רופאים אשר האמינו כי קשר כזה יתכן יצרו מצב כי במותב אחר, מקרה עובדתי דומה, הוכר כפגיעה בעבודה.
במספר פסקי דין מן השנים האחרונות, קיבל בית הדין הארצי לעבודה (להלן: "בית הדין") את העובדה כי קיימת אסכולה רפואית לגיטימית לפיה לא יתכן קשר סיבתי בין אירוע סטרס ובין אירוע מוחי, ומכאן - את התוצאה האפשרית של אסכולה כזו, דחיית תביעות מן הטעם העקרוני של העדר אפשרות לקשר סיבתי.
נאמן לגישה זו, דחה בית הדין על הסף ערעורים למינוי מומחה אחר או נוסף מאחר ולא הובאה ע"י המערערים חוות דעת לגבי קיומה של אסכולה אחרת. (ראו לעניין זה בר"ע 105/09 יגאל איילון נגד המוסד לביטוח לאומי, (מיום 3.5.09). באותו עניין בית הדין סירב אפילו להתיר הבאת חוות דעת רפואית מטעם המערער לעניין קיומה של אסכולה המאשרת אפשרות קיומו של קשר סיבתי, וכן בר"ע 640/08 יצחק לוי נגד המוסד לביטוח לאומי, מיום  30.4.09). יש לציין כי בשני המקרים נכללה דעת מיעוט של השופט רבינוביץ', אשר סבר כי יש מקום לאפשר הגשת חוות דעת סותרות לאסכולה הרפואית אשר אומצה ע"י בית הדין קמא, לאור קיומה של אסכולה נוספת הנוטה לטובת התובעים.
בשונה מהפסיקה הנזכרת לעיל, בפסק הדין בענייננו אימץ בית הדין את קביעת המומחה שמינה, לפיה למיטב ידיעתו לא קיימת אסכולה השוללת קשר סיבתי בין דחק נפשי ואירוע מוחי (זאת להבדיל מדעות של רופאים מסוימים), וכי הדעה הרפואית הרווחת והמעודכנת הינה כי אירוע של דחק נפשי בלתי רגיל יכול לשמש כ"גורם הדק" לפרוץ אירוע מוחי הן איסכמי והן דימומי. 
 
ההליכים בבית הדין האזורי
בעניינו של המערער דנן הוכח לבית הדין קמא כי פקיד בנק התקשר אליו והודיע לו על הפסקת האשראי שהבנק להעמיד לרשות העסק שלו, דבר אשר היה עלול לגרום להחזרת שיקים המשוכים מעסקו. מיד לאחר השיחה חש המערער ברע, והתברר כי לקה באירוע מוחי.
המערער פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה – אולם תביעתו נדחתה, והוא נאלץ להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
בית הדין האזורי מינה מומחה בתחום הנוירולוגיה אשר אישר כי המערער אכן לקה באירוע מוחי בסמיכות זמנים לאירוע. אלא שהמומחה קבע שקיימת אסכולה שהוא מאמין בה (ואשר לטענתו היא האסכולה העיקרית בנוירולוגיה), ולפיה לא יתכן בשום אופן קשר סיבתי בין אירוע סטרס לאירוע מוחי.
לאור חוות דעת זו האירוע המוחי לא הוכר כתאונת עבודה והתביעה נדחתה. בית הדין האזורי אף סירב לבקשה למינוי מומחה אחר למרות טענת המערער כי  המומחה דוגל באסכולה רפואית שאיננה דווקא זו המקובלת ברפואה.
בית הדין אימץ איפה בפסיקתו את הקביעה כי קיימת אסכולה רפואית השוללת קשר אפשרי בין אירוע סטרס ואירוע מוחי, ואת עמדתו של המומחה כי זו האסכולה הנכונה. 
 
הערעור
במסגרת הדיון בערעור שהוגש לבית הדין הארצי המשיך המוסד לביטוח לאומי להתנגד לעתירה למינויו של מומחה נוסף, לאור קיומן לכאורה של אסכולות סותרות בנושא קיום הקשר הסיבתי, והסתמכות על פסיקותיו הקודמות של בית הדין הארצי בסוגיה זו שהוזכרו לעיל.
אלא שהפעם בית הדין הארצי החליט לראות בתיק זה תיק מבחן, ומינה  כמומחה-יועץ את פרופסור אבינועם רכס (להלן: "המומחה") אשר נשאל בנוסף לשאלות הנוגעות למקרה הנדון, גם שאלות כלליות לגבי האסכולות הקיימות ברפואה, ולגבי האסכולה המקובלת יותר. 
המומחה קבע כי האסכולה הרווחת ו"המתפתחת" הינה זו המכירה באפשרות לקיומו של קשר סיבתי, ולכן, לאור סמיכות הזמנים המובהקת, אין לו ספק כי האירוע המוחי במקרה נשוא הערעור נגרם כתוצאה מאירוע השיחה הטלפונית החריגה, ומהווה פגיעה בעבודה המזכה את המערער בגמלאות על פי חוק הביטוח הלאומי.
עוד קבע המומחה כי המאמרים האינטרנטיים עליהם הסתמך המערער מעודכנים יותר, וספציפיים יותר ויש להעדיפם על פני ספרות רפואית (עליה הסתמך המומחה שמינה בית הדין האזורי) המתעדכנת רק מדי כמה שנים, ואשר לפעמים אינה מתייחסת לכל השאלות הרלוונטיות .
למעשה, שלל המומחה את עמדת המוסד לביטוח לאומי (שעד כה התקבלה במקרים רבים) לפיה קיימת אסכולה רפואית תקפה השוללת קשר אפשרי בין אירוע סטרס ואירוע מוחי (להבדיל מדעות כאלו שאינן עולות כדי אסכולה). 
לאור חוות הדעת הרפואית החדשנית קבע בית הדין הארצי כהנחיה לבתי הדין האזוריים כי בכל מקרה בו ימונה מומחה רפואי בשאלת קיום קשר סיבתי בין אירוע בעבודה ואירוע מוחי, יופנה המומחה שימונה לחוות דעתו של פרופסור רכס, ויודרך בדבר קיום האסכולה הרווחת לפיה ייתכן קשר סיבתי בין סטרס לאירוע מוחי.
כן קבע בית הדין כי ההגדרה המשפטית למונח "אסכולה" תורחב ותכלול גם את הדעה רפואית המקובלת בעיתונים הרפואיים ובאתרי המידע המקוונים העיקריים אשר הצליבו בין מקורות רבים, ואשר מצביעים באופן ברור על קיומו של קשר סיבתי, ואשר תיחשב כאסכולה רפואית עדכנית.
לאחר מאבק משפטי בן למעלה מחמש שנים ולאחר שני ערעורים בבית הדין הארצי הכיר בית הדין הארצי בתביעה תוך שהוא מוציא מתחת ידו את הקביעות העקרוניות הרחבות כמתואר ברשימה זו.
עב"ל 208/09 יהושע לב נגד המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.2.11
ההליך בבית הדין האזורי: בל (חיפה) 4920/05
 
תגיות: ביטוח לאומי, פגיעה מעבודה, ארוע מוחי, ארוע דחק נפשי, סטרס, מומחה רפואי, אסכולה מקובלת