עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

גם על הליכי גבייה של הביטוח הלאומי חלה התיישנות

|22/07/2011|

​בשתי החלטות מפורטות שונות, אחת מהן בתביעה שהוגשה באמצעות האגף לסיוע משפטי, קיבלו בתי דין אזוריים לעבודה באופן תקדימי את טענות התובעים וקבעו כי המוסד לביטוח לאומי מנוע מלתבוע חוב בגין דמי ביטוח לתקופה העולה על שבע השנים הקבועות בחוק ההתיישנות

ב"ל (ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת) 3142/09, לבנה חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי – מיום 8/7/10.
שופטת: איטה קציר
לתובעת: עו"ד יוסי נקר
לנתבע: הלשכה המשפטית - המוסד לביטוח לאומי, מחוז נצרת
 
ב"ל (ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב) 3169/07, מאיר דהן נ' המוסד לביטוח לאומי- מיום 6/2/11.
שופטת: אריאלה גילצר- כץ
לתובע: עו"ד גיא זאב, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי תל אביב
לנתבע: הלשכה המשפטית – המוסד לביטוח לאומי, מחוז תל אביב
 
לאורך שנים, ההלכה של בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע לה/0-22 המוסד לביטוח לאומי נגד דבורה כרמלי, להלן: "הלכת כרמלי"), קבעה כי הקשר בין המוסד לביטוח לאומי לבין המבוטח אינו מכוח חוזה או התחייבות, אלא מכוח החוק, וגביית דמי הביטוח הלאומי הינם כגביית מס על פי פקודת המיסים, ולפיכך – משלא מדובר ב"זכות תביעה", חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, איננו חל על חובות של דמי ביטוח.
במקרים דנן, עתרו התובעים לביטול חוב כספי כלפי המוסד לביטוח לאומי, שנוצר כתוצאה מאי תשלום דמי ביטוח לתקופה של יותר מ- 7 שנים בעבר. התובעים טענו כי חלה התיישנות על גביית החובות, והנתבע טען בשני המקרים, כי חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי ביטוח וזאת בהתאם להלכה הפסוקה (כאמור לעיל).
בסטייה מהלכת כרמלי, קיבלו בתי הדין האזוריים את התביעות וקבעו כי יש להחיל את חוק ההתיישנות על חובות של דמי ביטוח.
בקביעותיהם, הסתמכו בתי הדין על פסק דינו של ביהמ"ש העליון מיום 20/6/10 בתיק רע"א 187/05 – נעמה נסייר נגד עיריית נצרת, שם נקבע כי הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גביה), מהווים "תביעה לקיום זכות" על פי חוק ההתיישנות, וזאת הן מבחינת לשון החוק והן מבחינת תכלית מוסד ההתיישנות, ולכן ניתן לטעון לגביהם טענת התיישנות.
בשני המקרים, ערך בית הדין הקבלה בין המוסד לביטוח לאומי לבין הרשות המקומית (בעניין נעמה נסייר), וקבע כי לא קיים הבדל ענייני ביניהם, שכן בשני המקרים הליכי הגבייה מתבצעים לפי פקודת המסים (גביה) וכן בשני המקרים תשלום המס מטרתו לאפשר לרשות לפעול באמצעות תקבולי המסים לטובת ציבור האזרחים המחוייב בתשלומו.
יוער, כי בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התקבלה התביעה גם מטעם נוסף, והוא: אי הוכחת עצם קיומם של חובות כלשהם על שמו של התובע, וזאת בנוסף על הקביעה בדבר התיישנות החובות כמפורט לעיל.  
בשני המקרים הגיש המוסד לביטוח לאומי ערעורים (שטרם הוכרעו) לבית הדין הארצי.
האם בית הדין הארצי לעבודה יישר קו עם קביעותיו של בית המשפט העליון ויחיל את הוראות חוק ההתיישנות על חובות דמי ביטוח לאומי? ימים יגידו.
תגיות : ביטוח לאומי, דמי ביטוח, חובות, התיישנות.