עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

שיקולי זיקה באיזרוח בן זוג לשעבר

|22/07/2011|

ערעור כנגד החלטת משרד הפנים שלא להאריך את מעמדה של זרה בישראל, לאחר שהקשר עם בן זוגה הישראלי פקע מחמת אלימותו, התקבל לאחרונה בבית המשפט העליון. בתוך כך פירט בית המשפט העליון עקרונות חשובים לעניין הזכויות העומדות לבן-זוג זר שהליך התאזרחותו הופסק עקב פקיעת הקשר הזוגי והורה למשרד הפנים לשנות את הנוהל המיוחד כך שהוא יושווה לנוהל במקרה של פקיעת
הקשר עקב פטירת בן הזוג, נוהל הקובע תנאים מקלים יותר, ויינתן בו משקל מיוחד לאינטרס הציבורי של מניעת אלימות נגד נשים.

שופטים: כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין, כב' השופטת ע' ארבל, כבוד השופט א' רובינשטיין 
למערערת: עו"ד נ' מאור 
למשיבים: עו"ד ה' גורני
 
 
בפסק הדין נדונה סיטואציה של פקיעת הקשר עקב אלימות ונקבע כי במקרה כזה נקודת המוצא הינה הוכחת כנות הנישואין מלכתחילה, ומשהוכח שהנישואין היו כנים הרי אין עוד משקל של ממש לשאלת שימור התא המשפחתי (סע' 13 לפסה"ד). 
פסק הדין אף פירט קריטריונים שיש להם השלכה כללית יותר לענייני זכויות העומדות לבן-זוג זר שהליך התאזרחותו הופסק עקב פקיעת הקשר הזוגי כאמור להלן.
 
 
קורבן אלימות כחריג למבחן הזיקה
  
ככלל, שיקול הזיקה של בן הזוג לישראל הינו שיקול מרכזי בהתאזרחות. יחד עם זאת, יש מקרים בהם שיקול הזיקה יתפוס מקום משני בשאלה האם להעניק מעמד. כך למשל, כשבת זוג נפגעה מאלימות יש מקום לדרוש זיקה פחותה אף פחות מהוותק הדרוש בנוהל של אישה שבן הזוג נפטר (ס' 16 לפסה"ד), זאת מכיוון שקורבנות אלימות שבמקרים רבים הורגלו בעל- כורחן לאורח חיים תלותי, ממודר ומכונס ונותרות בשל כך ללא קשרי חברה או משפחה ומתקשות להציג את אותן אינדיקציות לקיומה של זיקה לארץ, להן ניתן לצפות במקרים אחרים.  
 
עוד נקבע כי לבן הזוג הזר ציפייה לגיטימית לקבלת מעמד. ככל שסיבת פקיעת הקשר תלויה פחות בבן הזוג הזר כך קיימת ציפייה לגיטימית גדולה יותר לסיום ההליך ולהסדרת מעמדו. 
 
 
אומדן הזיקה 
 
ככלל, נקבע כי לזיקה יחס ישר למידת הוותק, קרי, משך הזמן שחלף מאז החל ההליך המדורג טרם פקיעת הקשר הזוגי (ס' 15 לפסה"ד).  
לרוב, הוותק יתייחס לשהייה חוקית בארץ, אולם נקבע כי בנסיבות מאוד חריגות ניתן להתחשב אף ב"וותק" של שוהה בלתי חוקי (ס' 16 לפסה"ד וכן פסה"ד של כב' הש' רובינשטיין). 
עוד נקבע כי קשר של בן הזוג  הזר עם ילדיו הישראלים מקים חזקת זיקה לישראל (ס' 16 לפסה"ד).  
בית המשפט קבע כי סביר לבחון ולהשוות בין הזיקה לישראל לבין הזיקה למדינת המוצא, וניתן אף להעלות על הדעת שבחינה השוואתית זו בין הזיקות דווקא תיטיב עם בת הזוג הזרה לעומת הפעלת מבחן "מרכז החיים".  בהקשר זה העיר בית המשפט כי שאלת מקום מגוריהם של קרובי משפחה מחוץ לישראל אינה מלמדת בהכרח על זיקה חזקה יותר למדינה הזרה מאשר לישראל. חשוב לציין שבמקרה הנדון ילדיה הקטינים של העותרת מבן זוגה הישראלי שוהים בחו"ל, ובכל זאת הוחלט כי על הועדה לשקול שוב את עניינה. 
 
בפסק הדין פורטו מבחני משנה לאומדן הזיקה, כמו: מקום הימצאות רכוש והתערות בחברה הכללית. הוער אף כי יתכן שיש מקום לפרט בנוהל את שאלת מידת ההתערות בחברה ואינדיקציות נוספות, שגם בהן כמובן לא יהיה כדי להוות רשימה סגורה, כגון עדויות מצד מכריו וחבריו של בן הזוג הזר, מקום עבודתו של בן הזוג הזר ואופי עבודתו (ס' 16 לפסה"ד).
 
 
החלה בפועל של כללי המשפט המנהלי על החלטות הועדה לעניינים הומניטאריים
 
בג"ץ התייחס לחובות המשפט המנהלי (כגון סבירות) החלות גם על החלטה מטעמים הומניטאריים, בפרט כאשר יש נוהל הקובע אילו שיקולים הוועדה בוחנת. נקבע כי אין לראות בהחלטה של הועדה לעניינים הומניטאריים בנסיבות כאלה "בבחינת לפנים משורת הדין, שכן על אף שיקול הדעת הרחב המוקנה לשר הפנים, כללי המשפט המנהלי בכל הנוגע להפעלת שיקול דעת זה הינם חלק מן הדין" (ס' 12 לפס"ד).
 
בג"ץ העיר כי שומה על הועדה לעניינים הומאניטאריים לאזן בין מניעת השתקעות זרים לבין מתן מעמד לאינטרס הציבורי בהגנה על בן הזוג הזר שנפל קרבן לאלימות ובעידוד קרבן האלימות להתלונן ולצאת ממערכת היחסים האלימה.  
 
לפיכך הורה בית המשפט למשרד הפנים לשנות את הנוהל המיוחד בהתאם למפורט לעיל, ובאופן שיינתן בו משקל מיוחד לאינטרס הציבורי של מניעת אלימות נגד נשים.
 
עע"ם 8611/08 , פריהווט זוולדי נ' שר הפנים ואח' (מיום 27.2.11)
  
 
תגיות: משפט מנהלי, הליך מדורג, משרד הפנים, מעמד בישראל, הוועדה  ההומניטארית הבין משרדית