עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

הפסקת הליך מדורג של התאזרחות בשל אלימות במשפחה

|22/07/2011|

עניינה של תושבת ארעית שסבלה מאלימות בעלה הישראלי, אזרה עוז להרחיקו מהבית באמצעות צו הגנה ובשל הפסקת ההליך המדורג לקבלת אזרחות קיבלה צו גירוש ממשרד הפנים – הועבר לוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטאריים על מנת שזו תשקול מתן מעמד לאישה בישראל לאור נסיבות המקרה, כך קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת. כן ניתן צו האוסר בשלב זה על ירושה של העותרת מישראל.

שופטת: נחמה מוניץ
למבקשת: עו"ד גילה ברזילי, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי - מחוז חיפה
למשיבה: עו"ד כוחן 

הרקע לעתירה
 
העותרת, ילידת מדינת חבר העמים, הגיעה לישראל עקב נישואין לאזרח ישראלי,  פנתה למשרד הפנים והחלה בהליך המדורג לקבלת אזרחות. אלא שההליך לא הגיע לסיומו למרות כנות הנישואין כיוון שהעותרת מצאה עצמה בישראל נשואה לגבר אלים, אשר נמנע מהשלמת ההליך, תוך קיבוע המשך תלותה בו.
משרד הפנים המשיך לחדש לפונה את אשרת הרישיון הארעי מידי שנה – במשך 14 שנה כשהעותרת סובלת כל העת מאלימות מצד בעלה והרשויות היו ערות לכך (משטרת ישראל ושירותי הרווחה).
  
משהעותרת לא יכולה הייתה לשאת עוד את האלימות כלפיה ופעלה בדרכים חוקיות להפסקתה, הופסק ההליך המדורג, ומשרד הפנים שלל מן האשה את אשרת התושבות והורה לה לעזוב את ישראל בתוך זמן קצר.
 
החוק והנהלים
 
זכות ההתאזרחות של בן זוג קבועה בסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב – 1952 ומפורטת בנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי – נוהל מספר 5.2.0008 (להלן: "ההליך המדורג") המסדיר את ההליך שעל בן הזוג הזר לעבור כדי לקבל מעמד של אזרחות.
לפי ההליך המדורג, על בני הזוג להגיש בקשה מלווה במסמכים, בן/בת הזוג מקבל/ת מעמד ארעי למשך חצי שנה ולאחר מכן רישיון ישיבה מסוג א/5 אשר מתחדש מדי שנה. מטרת הנוהל לאפשר למשרד הפנים לבדוק כי הנישואין אכן כנים ומתקיימים בפועל ואם מגיע למסקנה כי אכן כך הוא, בתום ההליך שנמשך בין 4 ל - 5 שנים, אמור/ה בן/בת הזוג הזר/ה לקבל מעמד של אזרחות בישראל.  
 
עד שנת 2006 מדיניות משרד הפנים הייתה כי במקרה של תום קשר הנישואין – בן/בת הזוג הזר/ה מגורש/ת מישראל. הגשת תלונה על אלימות ו/או הרחקת בעל אלים מהבית נחשבו במשרד הפנים לתום קשר הנישואין ולעילה להרחקה מיידית של האישה מישראל, בלא שניתן משקל לנסיבות שהביאו לפקיעת הקשר.
כתוצאה ממדיניות זו נשים זרות רבות שסבלו מאלימות, נמנעו מלהתלונן, מתוך ידיעה כי תלונה כנגד הבעל האלים תביא מיידית לגירושן מישראל.
בשנת 2006 נקבע במשרד הפנים נוהל חדש שנועד להתמודד עם תופעה זו: "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי"  נוהל מספר – א5.2.0017 (להלן: "הנוהל").
הנוהל הנו פרי הבנה כי מדובר בתופעה רחבת היקף ולא במקרה בודד, שבה  קורבן האלימות הופך להיות קורבן אף של חוקי ההגירה.  
 
עיקרו של הנוהל הינו כי במקרה כגון המקרה של העותרת, לא יוצא צו גירוש חרף הפרידה מהבעל האלים והעניין יועבר לוועדה בין משרדית לעניינים הומניטאריים וזו תשקול מתן מעמד לאישה, במיוחד אם עבר כבר פרק זמן בו השלימה האשה מחצית ממשך ההליך המדורג, דהיינו, שנתיים ומחצה. 
סעיף ד2 לנוהל מסדיר את הטיפול במצב הדומה למצב אליו נקלעה העותרת ולפיו בהתקיים התנאי של נישואין כנים, ובת הזוג עברה מחצית התקופה של ההליך המדורג, יועבר התיק לועדה ההומניטארית הבינמשרדית.
בסעיף ה' לנוהל מוסדרות האפשרויות העומדות בפני הועדה, ועיקרן מתן מעמד לתקופה של שלוש שנים או שנתיים ובסוף התקופה בחינה חוזרת של הבקשה.

 

טענות העותרת
 
במקרה דנן, טענה העותרת, משרד הפנים פעל בניגוד לנוהל שלו עצמו, וחרף העובדה שהבעל הורחק מן הבית עקב אלימות קשה כלפי הפונה ואילו הפונה עצמה הופנתה למסגרת שיקומית, הוציא משרד הפנים צו גירוש לפונה ולבנה שגדל בישראל.
עוד נטען כי מתן יד להתמשכות ההליך המדורג על פני שנים רבות תוך אי השלמתו, הינה התנהלות בלתי סבירה ובלתי מידתית, כאשר כבר הפסיקה עמדה על כך שהתנהלות במתחם הסבירות כוללת אף משך זמן סביר. בבג"ץ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית דין נ' השר לענייני דתות, פד"י מח(4) 441,451 נדונה סוגיית חובת הסבירות החלה על רשות מינהלית בהקשר למועד קביעת קריטריונים על ידי בית הדין הרבני, ונקבע כי "אורח סביר" כולל אף משך זמן סביר לטיפול. 
במקרה דנן נטען  כי משרד הפנים איפשר שיהוי בלתי סביר של שנים רבות בהסדרת מעמד הפונה מעבר לקבוע בהליך המדורג ומעבר למקובל, ולאחר מכן הוציא צו גירוש תוך התעלמות מן הנוהל המחייב הפניית העניין לוועדה הבין משרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים, וכל זאת תוך אי בחינת הנסיבות, כמתחייב מן הנוהל ומן הפסיקה. 
 
משרד הפנים לא נתן לבית המשפט מענה ענייני לטענות אלו. 
 
בהתחשב בנסיבות המיוחדות המתוארות בעתירה ובהעדר תגובה מסודרת מטעם משרד הפנים, הורה בית המשפט כי עניינה של העותרת יועבר לוועדה ההומניטרית והורה לה לתת את דעתה לנסיבות המאוד מיוחדות שתוארו בעתירה, לרבות אורך התקופה בה נמשך ההליך. בית המשפט קבע כי הפונה תישאר בישראל במסגרת צו הביניים שניתן בעניינה, וזאת עד למתן החלטה אחרת.  
 
ערב צאתו של גיליון זה התקבלה בלשכה לסיוע משפטי חיפה הודעת רשות האוכלוסין לפיו עניינה של הפונה נבחן בוועדה הבינמשרדית, אשר לאור הנסיבות קבעה כי יינתן לעותרת ולבנה רישיון ישיבה מסוג א/5 לשנתיים, ובתום פרק זמן זה יבחן המשך מעמדם.  
 
עת"מ (נצרת) 42836-12-10 ברטשניק נ' משרד הפנים (מיום 27.2.11)
 
 
בשולי הסקירה
  
ביום בו ניתנה ההחלטה נשוא סקירה זו, נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] העוסק בתכניו של הנוהל העוסק בהפסקת הליך מדורג עקב אלימות. בפסק הדין נקבעו עקרונות תקדימיים חשובים, בין השאר, ביחס לשיקולים שעל הוועדה לעניינים הומניטאריים לשקול בהחלטות דומות, ובית המשפט הורה למשרד הפנים לתקן את הנוהל כך שיקל יותר עם המתאזרחים. לפירוט ראו סקירת פסה"ד בגיליון זה - "שיקולי זיכה באיזרוח בן זוג לשעבר".
 
דומה כי להחלטת בית המשפט העליון, מעבר לחשיבותה הכללית, השלכה ישירה על המקרה דנן, שכן, משהורה בית המשפט העליון על תיקון הנוהל, יהיה על הועדה ההומניטארית לשקול את שיקוליה בהתאם לנוהל החדש שייקבע, לאור הקווים המנחים שפירט בית המשפט העליון בפסק דינו.
 
תגיות: משפט מנהלי, הליך מדורג, מעמד בישראל, הוועדה ההומניטרית הבין משרדית, צו מניעה, גירוש, חוק האזרחות
 
 
 
הכותבת: גילה ברזילי, עו"ד בתחום המשפט החוקתי-מינהלי ודיני משפחה, מתוך פריזמה של זכויות אדם ושינוי חברתי  

 

​[1] עע"ם 8611/08 , פריהווט זוולדי נ' שר הפנים ואח'