גליון מספר 1   קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

הבטחת זכויותיו של עובר – היבטים עיקריים

|22/07/2011|

​בית המשפט לענייני משפחה חיפה קבע, בהחלטת ביניים, כי הוא ממנה אם הרה כאפוטרופוס לדין זמנית על העובר בבטנה, מאחר ובשלב זה של הדיון אין ניגוד אינטרסים בין המבקשת לבין העובר שבבטנה.עוד נפסק כי הואיל והיעדרו של המשיב מהארץ עשוי לגרום למבקשת ולעובר נזק ולעכב או לסכל את בירור שאלת האבהות ותשלום המזונות לעובר לאחר היוולדו, תעוכב יציאת המשיב מן הארץ ויוטל עיקול זמני ברישום על חסכונותיו.

​​שופט: בן ציון ברגר 
למבקשת: עו"ד מיכל ביטון- אוחנינה, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי- מחוז חיפה
המשיב: פלוני
 
 
עובדות המקרה 
 
התובעת - יהודיה ואזרחית ישראל, רווקה בחודשי הריון מתקדמים, חיה בנפרד מבן זוגה אשר תכנן להגר לאחת ממדינות אירופה. האב יליד חו"ל אזרח ישראל, אשר רוב בני משפחתו מתגוררים בחו"ל.
 
במהלך החודש השלישי להריונה של התובעת, נסע האב לחו"ל על מנת להכין את הקרקע למעבר. בהיותו שם, ביקש מהתובעת לבצע הפלה כתנאי לביצוע המעבר. התובעת סירבה, והאב חזר ארצה. סמוך לאחר מכן, נפרדו דרכי הצדדים.
עוד יצוין כי האב אינו עובד, הוא חסר נכסים ונתמך על ידי הוריו.
 
לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה תביעה לשמירת זכויות העובר מכוח סעיפים 68 (א) ו- 33 (א)(6) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב- 1962) (להלן: "החוק"), יחד עם בקשות לסעדים זמניים, במסגרתן התבקש בית המשפט:

 

- למנות את האישה כאפוטרופוס זמנית לעובר.
- ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד האב;
- לחייב את האב במתן ערובה;
- להטיל עיקולים זמניים על נכסי האב;
 
כל זאת על מנת להבטיח את שהותו של האב בארץ לצורך בדיקת הרקמות ולהבטחת חובתו לזון את הוולד.
בית המשפט נעתר לכל הבקשות במעמד צד אחד.
 
האב ביקש לבטל את צווי העיכוב והעיקול וטען, בין היתר:
 
- כי לעובר אין זכויות על פי סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אלא רק לאחר היוולדו.
 
- כי במאזן שבין העדר זכויות לעובר- מחד, אל מול זכותו החוקתית של האב לצאת מן הארץ - מאידך, גוברת זכות האב.
 
- כי לא קיים חוב כספי (שהרי העובר טרם נולד וטרם נפסקו מזונות) ולכן אין מקום למתן צו עיקול או עיכוב יציאת האב מהארץ.
 
- כי התובענה מיותרת, באשר אם יקבע שהוא אכן האב הביולוגי של התינוק העתיד להיוולד, הוא מתחייב לשאת בכל ההוצאות והתוצאות של אבהותו.
 
- כי אין לו כוונה לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ארוכה.
 
לאחר דיון הוסכם לקבל את הצעת בית המשפט לפיה לא תוכרע בשלב זה שאלת תוקף הסעדים הזמניים שניתנו אך הם יוותרו על כנם, ובית המשפט ישוב וידון בסעדים אלו, לאחר שהעובר יוולד ותיערך בדיקת רקמות.
 
לכשיוולד הקטין תוגש תביעת אבהות, מזונות ומשמורת, ותבוצע בדיקת רקמות. הדיון בסעדים הזמניים יערך במסגרת דיון בזכויותיו של קטין, לכל דבר ועניין. בכך הושגה למעשה, תכלית התובענה והסעדים הזמניים שהתבקשו.
 
תמ"ש (חיפה)  26586-02-11 (14.2.11, 24.2.11 ). 
 
בשולי סקירה זו - להלן מספר דוגמאות להכרה בזכויות עובר, בתחומי משפט שונים, כפי שפורטו בפסה"ד המנחה בסוגיה זו: תמ"ש (משפחה ת"א) 4570/98 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 98 (1) 101, 102 (החלטת כב' השופט גייפמן, מיום 18.2.98). 

 

 

זכויות עובר - כללי

 
סעיף 1 לחוק קובע כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. מכאן נובע, לכאורה, כי לעובר אין זכויות וחובות. ברם, סעיף 33 (א)(6) לחוק מלמדנו כי ניתן למנות לעובר אפוטרופוס. עצם ההכרה באפשרות למנות אפוטרופוס לעובר, מעידה על קיומם של זכויות ו/או אינטרסים הראויים להגנה.שילוב שני הסעיפים מלמדנו, כי המשפט מעוניין להגן על אותן זכויות עתידיות להן יהא זכאי העובר לאחר לידתו, ואשר הגנה עליהן נדרשת עוד בשלב היותו עובר.
 
סעיף 80 לחוק מוסיף וקובע כי כל מי שניתן למנות לו אפוטרופוס לפי סעיף 33 לחוק, הוא בבחינת חסוי, וסעיף 68 (א) לחוק, מסמיך את בית המשפט לנקוט באמצעים זמניים או קבועים הנראים לו, לשמירת עניינו של קטין, של פסול דין ושל חסוי, אם על ידי מינוי אפוטרופוס זמני ו/או אפוטרופוס לדין ואם בדרך אחרת.
 
בפסה"ד הנ"ל נקבע כי ניתן למנות אפוטרופוס לעובר כדי לדרוש מתן ערובה או בטוחה למזונות להם יהיה זכאי העובר לאחר שיוולד, וכן ניתן למנות אפוטרופוס לעובר כדי לעתור להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האב, שהרי לאחר לידתו עלול הקטין להיפגע אם האב יעזוב את הארץ בטרם תבורר שאלת אבהותו וחובתו לזון אותו לאחר היוולדו.
 
כב' השופט גייפמן מוסיף כי אין מקום להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי בעניין אבהות ותביעה למזונות בשם עובר קודם לידתו וכי יש להסתפק בנקיטת אמצעים זמניים לשמירת עניינו של חסוי (כאמור בסעיף 68 לחוק). 
 
 
דיני ירושה 
 
הנחת היסוד בחוק הירושה תשכ"ח- 1965 (להלן: "חוק הירושה") הינה כי מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו. ואולם, סעיף 3 (ב) לחוק הירושה יוצר פיקציה משפטית ומורה: "מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש".
 
סעיף 1 לחוק הירושה קובע: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" (עקרון "הנפילה המיידית"). עקרון זה אינו מיושם על עובר. העיזבון לא עובר ברגע מותו של המוריש לעובר אלא עם הלידה. עם לידתו של העובר הירושה נופלת לו למפרע.
 
על מנת להבטיח את שמירת זכויותיו העתידיות של העובר בירושה קובע סעיף 107 (ב) לחוק הירושה כי: "אין לחלק את יתרת העזבון... כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות לפי סעיף 3 (ב) בלידתו של אדם". מטעם זה קבע כב' השופט גייפמן בפסה"ד הנ"ל כי בנסיבות אלה יכול ויהיה מקום לעקוב מטעם העובר אחר דרך ניהול העיזבון".
 
מכאן, שניתן לעתור למינוי אפוטרופוס לעובר, בד בבד עם הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון ולמתן צו למניעת חלוקת העיזבון עד להיוולדו, וזאת לאחר פטירת המוריש, ועל מנת לעקוב מטעם העובר אחר דרך ניהול העיזבון.
 
הכרה במעמד העובר מצויה גם בסעיף 42 (ג) לחוק הירושה, הדן בסוגיה של "יורש אחר יורש", ואשר קובע כי "השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה".
 
ילד שנולד לאחר מות המוריש זכאי למזונות מן העיזבון מכוח הוראת סעיף 57 (ד) לחוק הירושה. באשר לזכות למזונות, אין הגבלה של תקופה ממות המוריש ועד ליום הולדת העובר.
 
במקרים המפורטים לעיל, מקום שיש חשש לפגיעה בזכויותיו הממוניות של העובר מכוח דיני הירושה לאחר היוולדו, ניתן לעתור למינוי אפוטרופוס לעובר, על מנת לשמור על זכויות אלו. 
 
 
דיני ביטוח 
 
הכרה במעמד העובר מצויה בסעיף 44 (א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981, הקובע, לעניין מוטבים, כי מי שנולד תוך 300 ימים לאחר קרות מקרה הביטוח, יחשב למוטב, אם נקבעו ילדים כמוטבים בפוליסה. 
 
 
דיני הנזיקין 
 
סעיף 78 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), דן בזכותם של תלויים לפיצויים עקב מות מפרנסם, ומונה בין התלויים גם את ילדי המנוח. הגדרת ילד בסעיף 2 לפקודה כוללת גם עובר.
 
בפסיקה אכן מצויים מקרים רבים בהם נפסקו פיצויים לעובר שנולד אחרי מות אביו- תומכו, וזאת מעת הלידה.
 
ראה: ע"א 307/53 ביאלוסטוצקי נ' קסנר פ"ד ח 1007, 1005, ע"א 420/59 אליהו נ' י"מ פ"ד טו 722, 715, ע"א 64/89 גבאי נ' לוזון פ"ד מח (4) 673, 677.
 
כמו כן הוכרה זכות תביעה של עובר לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם לו בהיותו  ברחם אמו, אולם זכות התביעה מתגבשת רק לאחר הלידה. ראה: ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ פ"ד מ (2) 85.
 
 
תגיות: זכויות עובר, מינוי אפוטרופוס לעובר, עיכוב יציאה מהארץ, עיקול זמני, כשרות משפטית ואפוטרופסות.