ביטוח לאומי, קצבת ילדים, סמכות ייחודית, בית הדין לעבודה, בית המשפט לענייני משפחה.
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה  | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

"ניסיון העבר" אינו מהווה עילה המצדיקה מתן צו ביניים להוצאה ממשמורת

|22/07/2011|

בהחלטה מפורטת העוסקת בסדרי הדין שיש לנקוט במקרה של בקשה לקביעת דרכי טיפול לקטין ובפרט הוצאה מרשות הוריו, משרטט בית המשפט לנוער את גבולות השימוש בבקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך – 1960 (להלן: "חוק הנוער") כחריג לדרך המלך של סדרי הדין הקבועים בחוק, ומבהיר כי רק קיומם של שלשה תנאים מצטברים מצדיק הגשת בקשת ביניים.

שופט: צבי שרצקי, סגן נשיא

אפוטרופוס לדין לקטינה: עו"ד ויוי רכניץ, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי -מחוז תל אביב והמרכז
להורים: עו"ד תמיר קוך
 
בעקבות פניה של האגף לסיוע משפטי, דחה בית המשפט לנוער ברמלה עתירה של פקידת הסעד להוצאת הקטינה - תינוקת בת יומה, טרם שחרורה מבית החולים, ממשמורת הוריה למשמורת רשות הסעד והשמתה במסגרת חסויה, בקשה שהוגשה כהליך ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.
 
בבקשה טענה פקידת הסעד כי לאור הקושי בתפקוד ההורי על פי ניסיון העבר עם יתר ילדי המשפחה (כל ילדי המשפחה הוכרו כקטינים נזקקים כאשר חלק מהם הוצאו למסגרות חוץ ביתיות וחלקם מצויים בצו פיקוח והשגחה), ובהתייעצות עם גורמי הטיפול בטרם לידת התינוקת, יש להוציא את הקטינה ממשמורת הוריה, מייד לאחר לידתה. 
 
בית המשפט בחן את זכות ההורה לגידול ילדו והאוטונומיה של התא המשפחתי ואת התנאים המוקדמים לנקיטת הליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, הן על פי הדין והן על פי ההלכה הפסוקה.  

 

דרך המלך לקביעת דרכי טיפול והשגחה ובכלל זה הוצאת קטין ממשמורת הוריו הינה הגשת בקשה בדבר קטין נזקק לפי סעיף 3 לחוק – אותה יש לתמוך בתצהיר ולזמן את ההורים לדיון במעמדם עובר למתן החלטה. בקשה להחלטת ביניים לפי סעיף 12 לחוק מהווה חריגה מסדרי דין אלו, אינה מחייבת צירוף תצהיר, והחלטה לפיה יכולה להינתן אף לפני שמיעת ההורים. מטרת בקשה כזו היא לאפשר נקיטת אמצעים זמניים או לאשר אמצעי חירום אשר ננקטו לגביו לפי החוק.

 

בית המשפט קיבל את עמדת בא כוח ההורים ועמדת האפוטרופוס לדין לקטינה אשר טענו כי הבקשה אינה עומדת במבחנים אשר השתרשו בפסיקה לפיהן ניתן לנקוט בהליך לפי סעיף 12 לחוק רק כאשר מתקיימים שלשה תנאים מוקדמים מצטברים: פקיד הסעד סבור שיש עילה לנזקקות, מתחייב סעד מיידי, ונהיר כי הסעד חיוני לטובת הקטין.
 
בימ"ש קבע כי התקיים התנאי הראשון של ראיה לכאורה לנזקקות בקובעו: 

 

"... מהיכרותם של שירותי הרווחה את המשיבים במשך שנים עולה החשש כי שלומה הגופני או הנפשי של הקטינה עלול להיפגע. עובדות אלה מצביעות לכאורה כי הקטינה הינה קטינה נזקקת".
 
חרף זאת, קבע בית המשפט, לא התקיימו שני התנאים המקדמיים האחרים: הצורך במיידיות הוצאתה של הקטינה ממשמורת הוריה וחיוניות הליך זה לטובת הקטינה. 
דרישת ה"חיוניות" משמעותה שאמצעי של הוצאת קטין מרשות הוריו יינקט רק כאשר אין בנמצא אמצעי אחר, פחות בחומרתו אשר יבטיח את ההגנה על שלומו ורווחתו של הקטין. משמצא בית המשפט שניתן לנקוט צעדים אשר יאפשרו להימנע מהוצאת הקטינה מרשות הוריה, כגון מתן סיוע על ידי סומכת וממשפחתה המורחבת (שבמקרה דנן התחייבה לסייע בידי ההורים) קבע בית המשפט:
 
"נימוקה של פקידת הסעד כי יש להוציאה כדי למנוע מהתינוקת שאך נולדה לעבור את הסיכון הפיזי והרגשי אשר אחיה הגדולים עברו וזאת לצורך הגנה והתפתחות פיזית ונפשית תקינה" אינו נימוק המצדיק פניה לבית המשפט בצו ביניים".
 
לפיכך משמצא שלא התקיימו התנאים המאפשרים מתן צו על פי סעיף 12 לחוק, דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי הקטינה תשוחרר מבית החולים לבית הוריה.
 
 תנ"ז 113-09 (בית משפט השלום לנוער רמלה). 
תגיות: חוק הנוער, קטין, צו ביניים, הוצאה ממשמורת, נזקקות, קטין נזקק