עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה   | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

כל המציל נפש אחת: הייצוג על ידי האגף לסיוע משפטי במקרי אלימות במשפחה ובהליכים נלווים – היבטים פרקטים

|22/07/2011|

סיכום דברים שנשאה הכותבת ביום עיון בנושא "ייצוג משפטי במקרים של אלימות במשפחה: היבטים משפטיים, טיפוליים וחברתיים", אשר נערך בפקולטה למשפטי של אוניברסיטת תל אביב ביום ב' בניסן תשע"א, 6.4.11.

הקדמה
ראשית, כאשר מדברים על שינויים חברתיים עלינו להבין את המקום שלנו כעורכי דין, ולהיות צנועים. המשפט אינו קסם. הוא לא הכלי היחיד לשינוי ולעיתים אנו שוכחים זאת. בנוסף, כעורכי דין בעלי ניסיון וותק אנו סבורים לעיתים שאנו כבר יודעים הכל. אולם גם באגף לסיוע משפטי, שעוסק במגוון תחומי המשפט האזרחי,  כמעט כל יום טומן בחובו עבורנו מקרים מפתיעים ואירועים שלא נפגשנו בהם בעבר למרות הכמות העצומה של המקרים בהם אנו מטפלים. גם אנחנו, מסתבר, כל העת לומדים.
 
 
מהות הסיוע המשפטי
חוק הסיוע המשפטי נחקק בשנת 1972, ובהתאם משקף תפיסה מסורתית של מתן סיוע משפטי למעוטי יכולת בראייה חברתית-סיעודית-סוציאלית. כך גם עולה מהצעת החוק.
בשנים האחרונות האגף פועל לשנוי התפיסה והתאמתה למציאות החוקתית של היום, דהיינו פרשנות הדין הישן ברוח הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
כך, בשנים האחרונות, נקודת המוצא לפעילות האגף הינה שילוב בין זכות הגישה לערכאות, זכות הייצוג ועקרון השוויון כזכות על – שוויון בפני החוק.
 
קווים מנחים – מבחנים
הרצאתי, כאמור, עוסקת בהיבטים פרקטיים של עבודת האגף לסיוע משפטי. חשוב לי שכל מי שעובד עם האגף יכיר את דרכי פעולתנו. מבלי להפחית מחשיבותן של זכות הייצוג, זכות הגישה לערכאות וערכי השוויון – ככל שהדברים נוגעים לעבודת האגף, הן אינן מוחלטות. האגף לסיוע משפטי כפוף לחוק ולתקנות, ועל פיהם חובה עלינו לבחון בקשה לסיוע משפטי בכפוף לשלושה מבחנים מצטברים:
 
 
 
מן הכלל אל הפרט – טיפול האגף לסיוע משפטי בתיקי אלימות 
כאשר מדובר בחשש לאלימות במשפחה, המערך הרגיל והסדור של העבודה משתנה. יק של אלימות במשפחה מקבל חשיבות ודגש שונים. אופן הפעולה בתוך האגף, הן של עובדי המנהלה והן של עורכי הדין, שונה מטיפול בפניות אחרות.
במקרי אלימות דרך הפעולה שונה מטיפול בתיק טיפוסי. בדרך הטיפול הרגילה יש שלבים: הגשת בקשה לסיוע משפטי, פתיחת תיק בלשכה, שליחת הזמנה לראיון עם עורך דין והגעה לראיון במועד שנקבע.  במקרים של חשש לאלימות במשפחה, אנו מדלגים על שרשרת השלבים הראשונים, והפונה (ברוב המקרים אישה), נכנסת לראיון מיידי, ובמידת הצורך מקבלת בו במקום כתב מינוי לעורך דין. כלומר, אישה המגיעה עם חשש לאלימות, הליך של צו הגנה וכו', נכנסת מייד לראיון. זה בשונה משרשרת השלבים שתיארתי, לפיה פונה, באופן רגיל, שולח בדואר או בפקס בקשה לסיוע משפטי או מגיע פיזית אל אחת הלשכות בכדי לפתוח תיק. לאחר פתיחת התיק נשלח מכתב זימון לראיון שיכול להערך תוך כשבועיים, אם אינו דחוף. במקרים דחופים המועדים מתקצרים.
בצו הגנה, הרחקה, הטרדה מאיימת וכו' התהליך שונה. האישה אולי תחכה מעט עד שעורך דין יתפנה מראיון קודם, אך תרואיין לאלתר. יותר מכך - גם אם לא סיימנו את בדיקת הזכאות הכלכלית, אם יש צורך במתן צו, יינתן לה מינוי אף טרם השלמת הבדיקה, בכפוף לכך שמהצהרותיה עולה כי היא זכאית לסיוע. מינוי משמעו הפנייה אל עורך דין חיצוני אשר ייצג את הפונה בערכאות. יש כ- 1,100 עורכי דין חיצוניים שעובדים עם האגף בכל הארץ.
כשמדברים על פרקטיקת העבודה מול הסיוע המשפטי, זו דוגמה לגמישויות ולשיקול הדעת שאנו מפעילים. הגמישות הראשונה היא כניסה מיידית לראיון אצל עורך דין בלשכה, כאשר במקרים המתאימים המינוי יינתן לאלתר. במקרים קיצוניים אנו יוצרים קשר מיידי עם מקלט. שנית, כאמור, יש ומינוי יינתן גם אם לא הושלמה כבר בשלב זה בדיקת הזכאות הכלכלית. שלישית, ובהתייחס למבחן השלישי של סיכוי משפטי, כאשר הסיכוי המשפטי אינו ברור לחלוטין נשקלות חלופות אחרות על מנת שלא להחריף הסכסוך. עם זאת, הגם שבמקרים של צו הגנה, מטבע הדברים אנו מקלים יותר בהפעלתו של מבחן הסיכוי המשפטי, אנו מציינים לצד זה את האפשרות לחיוב בהוצאות בגין בקשת סרק (ס' 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, ס' 9 לחוק למניעת הטרדה מאיימת). רק בשבוע שעבר חויבה פונה שלנו בהוצאות בסך 6,000 ₪.
יובהר כי בהתאם לתקנה 6 לתקנות הסיוע המשפטי, אנו מוסמכים (למעט חריגים כגון אשפוז כפוי ועררים במסגרת תוכנית ויסקונסין בעבר) לפעול רק בבתי משפט ובתי דין. הפועל היוצא הוא שכמעט ואיננו יכולים לסייע בגישור, ביחידת הסיוע של בתי המשפט או במשא ומתן. אנחנו כן עושים את זה במקרים מסוימים תוך הגבלות מסוימות אך זה איננו דבר שבשגרה.
 
 
הנגשת הסיוע המשפטי
כשמדברים על סיוע משפטי באופן כללי, מדברים על סיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות - היותר מוחלשות בחברה. מי שמכיר את מבחני הזכאות הכלכלית לסיוע יודע שהם מאוד נוקשים. למשל, אם הפונה חי במשפחה בת 3 נפשות, סף ההכנסות השולל זכאות הוא בסביבות ה-5,692 ₪ ברוטו לכל המשפחה, בלי התחשבות בהוצאות, חובות, תשלומי משכנתא וכו'. הסף הזה אומר שמי שמגיע אלינו הם באמת האנשים הכי עניים. מתוקף ההבנה הזו, האגף עושה דברים שהם מעבר לחרות בדין: 
א. הנגשה פיזית: מעבר לחמשת המחוזות של האגף: צפון בנצרת, חיפה, ת"א והמרכז, ירושלים ובאר שבע והדרום, לאגף כ- 60 נקודות נוספות לקבלת פונים ברחבי הארץ, מקרית שמונה ועד אילת.
 
מסיבות אלו הוסיף האגף, כאמור, כ- 60 נקודות נוספות לקבלת קהל וביצוע ראיונות, מקרית שמונה עד אילת, מעבר ללשכות בחמשת המחוזות. כך לדוגמא במקום שעשרה פונים מאילת ייסעו לבאר שבע, נוסע עורך דין מהסיוע המשפטי לאילת ומראיין אותם שם.
ב. הנגשת שפה: מטבע הדברים אוכלוסיות מוחלשות נפוצות יותר בקרב עולים חדשים או עולים ותיקים שעדיין לא השתלבו באופן מלא בישראל. אנו עושים מאמצים ניכרים לגייס עובדי מנהלה ועורכי דין, הדוברים שפות שונות כמו רוסית, אמהרית או טיגרית, ערבית וצרפתית. יש אצלנו כמובן דוברי אנגלית כשפת אם ואפילו רומנית.
בלשכה לסיוע משפטי למחוז הצפון כ- 70% מן העובדים הם מן המגזר הערבי, מתוך ההכרה וההבנה של קהל היעד וצרכיו.
ג. הסרת חסמים כלכליים: עלויות ההליכים המשפטיים הינן, פעמים רבות, מעבר למימון שכרו של עורך הדין המייצג. האגף לסיוע משפטי משתתף גם במימון של הוצאות נלוות אלו: חוות דעת, תסקירים, פרסום, תחליף המצאה, בדיקת רקמות, בדיקת מסוגלות הורית, תרגומים ועוד כיוצא באלו, כל אותם הדברים שעלולים לחסום את דרכו של המתדיין לבית המשפט או אף בין כתליו.
חסם כלכלי מרכזי הוא אגרות הליכים. לפי תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), אלו המיוצגים על ידי האגף לסיוע משפטי פטורים מחובת תשלום אגרה בערכאות האזרחיות (עליון, מחוזי, שלום) ובבתי הדין לעבודה. אנו פועלים לתקן את התקנות כך שהפטור יחול גם מעבר לערכאות האזרחיות, אך לצערי הרב עוד לא הצלחנו להחיל עדיין את הפטור בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי דין דתיים. עם זאת אנו כמובן מסייעים במקרים המתאימים בהגשת בקשות לפטור מאגרה.
 
פרקטיקת ראיון - תפקיד עורך הדין המראיין 
1. במרבית הלשכות עורכי הדין שלנו נחלקים לפי התמקצעויות משפטיות, כלומר מומחים בתחום מעמד אישי, מומחים בתחום ביטוח לאומי, מומחים בתחום ההוצאה לפועל ופשיטת רגל וכיו"ב.                      
זיהוי מקרי אלימות – כל עורכי הדין, גם אלו המראיינים בתחומים שאינם מעמד אישי, מונחים לאתר במהלך הראיון עניינים נוספים הדורשים טיפול, עניינים שהפונים לעיתים כלל לא מודעים אליהם. כך למשל, פעמים רבות מגיעה פונה לראיון בתחום המעמד האישי, ומתברר תוך כדי הראיון כי יש צורך בסיוע משפטי גם בענייני חובות. הפונה תרואיין בו במקום בענין זה (אם הדבר יתאפשר), או תוזמן לראיון נוסף אצל עורך דין המתמחה בתחום. בענייני אלימות במשפחה הנחיה זו מתחדדת עוד יותר ועורכי הדין מונחים לזהות סממנים היכולים להעיד על אלימות במשפחה. כך למשל, פונה המגיעה לראיון בענין חובות, ענייני הוצאה לפועל ונושים - עורך הדין ישאל אותה בראיון על מקור החובות. במקרים רבים עולה כי בן הזוג הכריח את האישה לחתום על שיקים וכיו"ב. במקרים אלו עורך הדין יברר בזהירות את המצב, ובמקרים המתאימים יפתח אף תיק מעמד אישי.
2. האוכלוסיות הפונות אלינו שונות ומגוונות. חילוניים, שומרי מסורת, מעט מאוד חרדיות מהמגזר החרדי (אנו עובדים בשיתוף עם מעונות לנשים מוכות המיועדים למגזר החרדי, כמו "בת מלך"), מגזר ערבי, מגזר בדואי ועוד. אנו משתדלים להתאים את עוה"ד המראיין לפונה הספציפי מתוך הבנה כי במגזרים מסוימים אין זה פשוט לנקוט בדרך של צו הרחקה, צו הגנה וכו', שנזקם עשוי לעלות על תועלתם.
3. יש לבדוק המקור לאלימות, ואת סיבות הסכסוך. לא תמיד צו הגנה הוא הפתרון האופטימאלי, לעיתים הוא "אקמול" במקום בו נדרש טיפול שורש. בתי המשפט, למשל, לא עושים שימוש מספיק בסעיף 2 רבתי לחוק למניעת אלימות במשפחה, המאפשר לחייב אדם לקבל טיפול נפשי במסגרת צו הגנה. במקרים מסוימים אנו פועלים צו כאמור, במקביל לניסיון להעלות את המודעות לכך בקרב השופטים. 
 
סוגי הליכים במקרי אלימות במשפחה
לא ארחיב את דבריי במסגרת זו לכלל סוגי ההליכים בענייני אלימות במשפחה, מי שמצוי בתחום מכיר אותם. עם זאת, אציין שאנו לא עושים די שימוש בתביעות נזיקין. לא ארחיב בעניין זה, שכן ההרצאה הבאה תעסוק בכך. אומר רק שבמקרי אלימות, פיזית או נפשית, קשים, שבהם ברור שאין מקום לנסות ולתקן את מערכת היחסים, יש לתת את הדעת לאפשרות הזו.
 
מעט נתונים סטטיסטיים – האגף לסיוע משפטי
א. מינויים בתיקים -  שנים 2008, 2009, 2010:
מקרי אלימות – סה"כ מינויים:
2008  -  3,077 מינויים
2009  -  4,217  מינויים
2010  -  4,637 מינויים 
 
שנה
נושא
מינויים
 
2008
 
מעמד אישי
כללי
19,016
2009
22,862
2010
25,299
2008
 
 
מדור שקט
965
2009
1,252
2010
1,373
2008
 
 
צווי הגנה
1,097
2009
1,556
2010
1,804
2008
 
 
צווי הרחקה
187
2009
298
2010
104
2008
 
 
צווי מניעה
828
2009
1,111
2010
1,356
 
 
 
ב. תיקים שנפתחו – שנים 2008, 2009, 2010:
מקרי אלימות – סה"כ תיקים שנפתחו
2008  - 2,343 תיקים  (1,875 על ידי נשים, 295 ע"י גברים).
2010  -  2,955 תיקים  (2,316 על ידי נשים, 525 ע"י גברים).
 
שנה
נושא
תיקים שנפתחו
 
נשים/גברים
2008
 
מעמד אישי
כללי
18,572
נשים - 12,474   גברים - 4,810
2009
21,812
נשים - 14,591   גברים - 5,757
2010
23,448
נשים - 15,544   גברים - 6,720
2008
 
מדור שקט
720
נשים – 607       גברים47
2009
843
נשים – 710       גברים 74
2010
899
נשים 758       גברים – 108
2008
 
צווי הגנה
 
788
נשים – 626       גברים118
2009
1,004
נשים – 769       גברים182
2010
1,140
נשים – 864       גברים235
2008
 
צווי הרחקה
143
נשים – 109       גברים 23
2009
196
נשים – 151       גברים – 31
2010
12
נשים – 5          גברים – 6
2008
 
צווי מניעה
692
נשים  533     גברים 107
2009
808
נשים – 612      גברים140
2010
904
נשים - 689      גברים178
 
 
הערה:
1.       אין 100% עקב העדר נתון מגדרי בחלק מהתיקים.
2.       שימת הלב שאין מתאם בין מספר התיקים שנפתחו למספר מינויים שניתנו. הדבר נובע מכך שבתיק אחד יכולים להינתן מספר מינויים, כמו גם סירובים למתן סיוע משפטי.
הנתונים מדברים בעד עצמם. בתיקי מעמד אישי ישנו הבדל מיגדרי עצום בכלל, ובתיקי אלימות בפרט.
ההבדל המגדרי איננו נעוץ רק בכך שאלימות פיזית מופעלת בעיקר על נשים, אלא בהיבט נוסף שקשור גם לאלימות כלכלית: גברים זכאים פחות לסיוע משפטי מחמת חוסר זכאות כלכלית.
 
דילמות בעבודת הסיוע
אמנם ההרצאה עוסקת בהיבטים פרקטים בעבודה של האגף בנושא האלימות במשפחה. עם זאת חלק אינטגראלי מהעשייה שלנו, ובמיוחד בתחום זה, כרוך בהיבטים נוספים הכורכים דילמות משפטיות ואנושיות.
על  קצה המזלג אסקור בקצרה חלק מהדילמות שלנו:
1. ראשית, אנו גוף רב מהותי על כל המשתמע מכך.
אנו כפופים לנהלים והנחיות של משרד המשפטים, לרבות כללי התקשי"ר והחובות המוטלות עלינו כעובדי מדינה. שנית, אנו פועלים כגוף מנהלי הקובע זכאות משפטית וכלכלית וכן את היקפו וטיבו של הסיוע שיינתן. שלישית, אנו פועלים כמשרד עורכי דין פרטי המייצג את לקוחותיו הן נגד גורמים פרטיים והן נגד המדינה וגופים ציבוריים. כך למשל אנו יוזמים ומייצגים בהליכים מול משרד הרווחה, האפוטרופוס הכללי, משרד הפנים, הביטוח הלאומי ואפילו משרד המשפטים עצמו. אנו משלבים בין היותנו אורגן של משרד המשפטים לבין עצמאות סטטוטורית בהחלטותינו המקצועיות, כאשר תמיד חובת המסירות והנאמנות ללקוח היא זו העומדת לנגד עינינו.
2. אנו מחויבים לייצג כל אדם ככל שהוא עומד בתנאים לקבלת סיוע משפטי. אין לנו "הזכות" לבחור את לקוחותינו, בשונה מכלל 12 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). הגם שאנו דוגלים בזכות הגישה לערכאות לכל אדם. לעיתים יישומה אינו פשוט. כך למשל פנה אלינו גבר שרצח את בתו ונתבע בהליך אזרחי על ידי המדינה להשבת ההוצאות שהוציאה המדינה בחיפוש אחר בתו. ייצוגו עורר אצלנו סערה רבה. 
3. אין לנו הפריבילגיה ל"say" מסוים, אין לנו אג'נדה – אסור לנו כעובדי מדינה. עם כל הרצון הטוב, איננו יכולים להכריז לדוגמא על שנת האישה, או שנת המיעוטים ובהתאם לפעול ביתר שאת לקדם נושא זה או אחר. הגישה שלנו שוויונית לכולם. בכך אנו שונים מארגונים חברתיים שונים. עם זאת, אנו מקדמים בצורה נקודתית באמצעות תוכניות עבודה מפורטות את נגישות הסיוע המשפטי לאוכלוסיות שונות. כך למשל הקדשנו חלק מתוכנית העבודה לשנת 2010 להרחבת הסיוע המשפטי למגזר הערבי במחוז צפון או הגדלת היקף הייצוג בתיקי נוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
4. שאלת הסיכוי המשפטי – לעיתים אנו מייצגים שני צדדים להליך משפטי. לעיתים שתי הגרסאות מתקבלות על הדעת, ואז ניתן מינוי לאישה לצו הגנה, ומינוי לבעל להגנה מפני צו ההגנה. כמובן תוך שמירה על הפרדה מוחלטת. במקרים של אלימות אנו, כאמור, מקלים בבחינת סיכוי משפטי – כאשר יש ספק אין ספק.
5. כמו שכבר ציינתי, יש לנו מבחנים חד משמעיים. לעיתים אנו נקרעים בין הרצון לסייע לבין עמידה בהוראות החוק. במקרים מסוימים אני רואה, וכך גם נהגתי בעבר בתפקידי הקודם, התייעצויות בין עורכי דין על פונה שחורג ב -  10 ₪ או ב-  30 ₪ וזקוק מאוד לסיוע משפטי, קל וחומר במקרה אלימות. לכאורה על פי החוק אין לנו כל שיקול דעת. במקרים כאלה אנו מנסים להפעיל שיקול דעת ככל הניתן במסגרת הדין, ולסייע לפונים.
6. הפעלת ה"כוח" המשפטי – יש גישות רכות, יש גישות נוקשות, יש גישות מחנכות. לעיתים אני שומעת ראיונות של עורכי דין עם הפונים אלינו ואני שומעת איך במקרים מסוימים הטון משתנה. יש הזקוקים לזה ויש הזקוקים לזה, אך תמיד תוך שמירה על כבודו של האדם..
7. גישות פטרנליסטיות המחלישות את הפונים במקום להעצימם אינן מקובלות עלינו. עם זאת בהקשר זה עשויות להתעורר דילמות. במקרי אלימות לעיתים קשה שלא להיות פטרנליסטים – למשל, במקרה בו אישה מתעקשת להוציא צו הגנה למרות שהדבר עלול לסכן אותה ולהחריף את הסכסוך במקום לנסות ולפעול בדרכים אחרות, או אישה המבקשת מבית המשפט לבטל את צו ההגנה במקום בו ברור כי האלימות לא תיפסק, ועוד.
8. איתור הפתרון ההולם – לפתרון עשויה להיות השלכה לא רק בהיבט האישי של הפונה הספציפי, אלא על עשרות אלפי הלקוחות שלנו. לעיתים הרצון להשיג תקדים חשוב שישפיע מכאן ואילך אינו תואם את שיקולי טובת הפונה הספציפי וזו דילמה לא פשוטה, הגם שתמיד טובת הפונה היא שתעמוד לבסוף לנגד עינינו.
9. טיפול בעורכי הדין עצמם – זו אינה דילמה משפטית, אלא עניין כאוב שאני נתקלת בו בשיחותיי עם עורכי הדין באגף. לא ארחיב, אך בהחלט אני רואה עלייה בצורך בסיוע והדרכה לעורכי הדין העוסקים בעניינים אלו. יושבת איתנו בקהל עורכת דין מהאגף שמטפלת במסירות נפש בנפגעת עבירת המתה שבעלה רצח את ילדיהם. עורך דין אחר אצלנו מטפל בנערה אנורקטית, כאשר יחסיהם עברו מזמן את גבולות יחסי עו"ד לקוח, ולמעשה בינתיים הוא הדמות היחידה מקרב המטפלים שמצליח לתקשר עימה ואף לקדם אותה בתהליך ההבראה. אני מודה שאין אצלנו, לעת עתה, מנגנון מסודר לעיבוד התהליכים האלה.
 
שיתופי פעולה עם גורמי חוץ
שיתוף הפעולה חיוני לכולנו. בלעדיו, במקרים רבים, פשוט ניכשל. אני מודה לכל הגופים והארגונים הפועלים יחד עימנו, ואני מזמינה להמשיך ולפנות אלינו ככל שצריך.  
לקראת סיום - אני מבקשת לחזור אל המשפט הראשון של הצניעות. המשפט אינו חזות הכל. לדוגמא: הייתה לנו לקוחה, שבדיעבד הבנו שהיא מאוד "מפורסמת" – על שמה נקבעה הלכה מאוד מרשימה לעניין סמכויות, פסקי דין ומאמרים נכתבו בעקבות הבג"ץ הזה. היא הגיעה אלינו שנים לאחר הבג"ץ, ומצאנו שחרף ההצלחות המשפטיות מצבה נשאר עגום כשהיה.
בלי שימת לב לכל הדברים שדיברתי עליהם ובלי שיתוף פעולה עם גורמים נוספים, לא תמיד נצליח. 
 
​​*הכותבת הינה ראש הלשכה לסיוע משפטי (בפועל) למחוזות תל-אביב והמרכז